עת"מ 3398-07-15

1.בפניי בקשה, שהושגה על ידי המבקשים, במסגרתה מבקשים המבקשים כי בית משפט יפסול עצמו מלהמשיך ולדון בעתירתם.

2. בקשת המבקשים הוגשה ביום 06/10/15, השתרעה על פני 11 עמודים, ואם עלה בידי לרדת לשורשי הגשת הבקשה, הרי שאלה נעוצים בעובדה, שהוצע למבקשים למשוך את עתירתם, במסגרת דיון שהתקיים ביום 20/09/15, אשר בו נדונה בקשת המשיבים 3-4 לסילוק העתירה על הסף.

3.הבקשה הועברה לתגובת המשיבים. מתגובות המשיבים 3-4 עולה, כי לא מתקיימות בנסיבות המקרה הנסיבות, שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, אלה שיש בהן כדי להצדיק את פסילת בית המשפט, מה גם שלעמדת המשיבים, לא עמדו המבקשים בנטל להראות, שיש בהצעת בית המשפט ובאופן ניהול הדיון משום משוא פנים, ובוודאי שלא חשש ממשי למשוא פנים.

על רקע האמור, טענו המשיבים 3-4, כי יש לדחות את הבקשה, תוך חיוב המבקשים בהוצאות.

4.למבקשים ניתנה השהות להגיש תשובה, ואולם, עד למועד חתימת החלטתי זו, לא הוגשה תשובת המבקשים.

5.אקדים ואציין, כי צר לי, שנוצר אצל המבקשים הרושם, כי זכויותיהם קופחו, עת שהוצע להם למחוק את עתירתם במתכונת בה הוגשה, ובאופן שלא ייווצר חלילה מעשה בית דין ותוך ויתור המשיבים על פסיקת הוצאות.

6.אציין, כי המבקשים הגישו עתירה, המנוסחת באופן שקשה עד מאוד להבין את התשתית העובדתית העומדת ביסודה וכן את הסעדים המבוקשים על ידי המבקשים, ביחס לכל אחד מן המשיבים.

7.מאז ראשית ההליך ניתנו מספר החלטות, במסגרתן הוצע למבקשים ליטול ייצוג משפטי ולהגיש עתירה או בקשה מתוקנת, על רקע העובדה, שלמקרא העתירה, התשתית העובדתית הנפרסת בעתירה וכן הסעדים הנזכרים בה אינם ברורים.

המבקשים לא פעלו להגשת עתירה מתוקנת, עתרו, אמנם, לצירופם של מגישי הבקשה להיתר בניית רמפה מוצעת לנכה, והגם שנדרשו בהחלטה מיום 16/07/15 להגיש בקשה ערוכה כדין לתיקון העתירה, לא פעלו המבקשים כמבוקש.