עת"מ 32188-09-14

ביום 26.5.2015 ולאחר שהתברר כי נבחר מבקר פנים למשיבה 1 ניתן פסק דין המוחק את העתירה. נותר להכריע רק בבקשת העותרת לחייב את המשיבה 1 לשלם את ההוצאות ההליך.

העותרת מדגישה בבקשה את השיהוי הרב במינוי מבקר הפנים, את הימנעותה של המשיבה 1 להשיב לפניותיה וטוענת כי לא עמדה בפניה כל ברירה אלא לפנות בעתירה מינהלית כדי להביא את המשיבה 1 לקיים את חובתה למינוי מבקר פנים.

המשיבה 1 פירטה בתגובתה את הקשיים שגרמו לעיכוב במינוי, ובהם בחירתה של מבקרת פנים שלא אושרה בשל ניגוד עניינים, מצבה הכלכלי הקשה של המועצה שהביא למינוי חשב מלווה, הבחירות למועצה ועוד. המשיבה 1 סוברת גם כי אם ימצא בית המשפט כי היה שיהוי שלא כדין במינוי מבקר הפנים, הרי שיש להטיל את האחריות או חלקה גם על משרד הפנים.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים נראה לי כי יש לחייב את המשיבה 1 בתשלום הוצאות העותרת. הלכי מינוי מבקר הפנים התמשכו משנת 2012 ועד לחודש 5/2015. זהו לכל הדעות זמן בלתי סביר. יתרה מזו, רק לאחר הגשת העתירה פורסם המכרז החדש לבחירת מבקר הפנים. הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו בשנת 2013 אינן יכולות לשמש עילה לעיכוב פרסום המכרז במשך שנה. גם לאחר פרסום המכרז חלף זמן רב עד בחירת הזוכה כשהכול נעשה תוך הגשת בקשות ארכה מבית המשפט.

אין ספק כי הגשת העתירה הייתה זרז לפרסום המכרז וקיומו של ההליך סייע להשלמת הלכי המכרז. אין מקום להטיל אחריות על המשיבה 2 שכן האחריות למינוי מוטלת על המועצה המקומית.

על כן אני מחייב את המשיבה 1, המועצה המקומית ראמה לשלם לעותרת הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך כולל של 5,000 ₪. כמו כן תשיב לעותרת את אגרת בית המשפט ששולמה.

ניתנה היום, ל' סיוון תשע"ה, 17 יוני 2015, בהעדר הצדדים.