אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עת"מ 30204-11-14 עורכי דין לקידום מנהל תקין (ע"ר) נ' הממונה על חוק חופש המידע במועצה המקומית דבוריה ואח'

עת"מ 30204-11-14 עורכי דין לקידום מנהל תקין (ע"ר) נ' הממונה על חוק חופש המידע במועצה המקומית דבוריה ואח'

תאריך פרסום : 10/09/2015 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי נצרת כבית-משפט לעניינים מנהליים
30204-11-14
01/09/2015
בפני השופט:
זיאד הווארי

- נגד -
העותרת::
עורכי דין לקידום מנהל תקין
עו"ד נדאל חאיק ואח'
המשיבים::
1. הממונה על חוק חופש המידע במועצה המקומית דבוריה
2. המועצה המקומית דבוריה

עו"ד ריחאן נג'אר ואח'
פסק דין

1.לפניי עתירה מנהלית במסגרתה מתבקש בית המשפט להורות למשיבים להעביר לעותרת מידע שהתבקש על ידה, בהתאם לחוק חופש המידע, תשנ"ח-1998 (להלן "חוק חופש המידע"), כדלקמן: א.תלושי השכר של ראשי הועדות הממונות, אשר כיהנו במשיבה 2 (להלן: "המועצה") משנת 2007 ועד לשנת 2013. ב.תלושי השכר של גזבר המועצה, אשר כיהן משנת 2007 ועד לשנת 2013. ג.טפסי 106 של ראשי הועדות הממונות וגזבר המועצה, המתייחסים לאותה תקופה. 2.רקע עובדתי בתמצית: א.העותרת הינה עמותה רשומה, אשר חרטה על דגלה, על פי טענותיה בעתירה, שימוש בארגז הכלים המשפטי למען אכיפת כללי מנהל תקין וטוהר המידות בשירות הציבורי. ב.ביום 25.7.14 פנתה העותרת בכתב למשיבים, בבקשה לקבל את המסמכים המפורטים בעתירה זו, בהתאם לחוק חופש המידע. ג.המשיבים בתשובתם מיום 3.10.14 סירבו להמציא לעותרת את המידע המבוקש, מקום שלטענתם יש בחשיפתו לפגוע בפרטיות עובדי המועצה ולפיכך הוא חוסה תחת סעיף 9(א)(3) לחוק חופש המידע. ד.תכתובות נוספות בין הצדדים לא הועילו, כאשר כל צד דבק בעמדתו ולפיכך הוגשה העתירה דנן. ה. בימים 4.2.15 ו- 6.5.15 התקיימו דיונים בעתירה במעמד הצדדים, בהם נדונו שאלות שנות, לרבות שאלת צירופם של בעלי התפקידים במועצה אשר המסמכים המבוקשים נוגעים להם (בסופו של יום ביקש ב"כ המשיבים שלא לצרפם, וזאת לאחר שהבהירו מצידם בפני בית המשפט כי הם תומכים בעמדת המשיבים). בתום הדיונים נקבע כי לאחר שהצדדים יגישו השלמות טיעונים, יינתן פסק דין בעתירה. השלמות הטיעונים הוגשו כנדרש וכעת נותר להכריע בעתירה. 3. טענות הצדדים בתמצית:העותרת הפנתה לעקרונות העומדים בבסיס חוק חופש המידע וחשיבות הזכות לקבל מידע מרשויות הציבור. לטענתה, זכות זו היא "ציפור נפשה של הדמוקרטיה", אשר יש בה לקדם ערכים חברתיים הכרחיים כגון שקיפות שלטון החוק ואמון הציבור. העותרת הפנתה לצורך בחשיפת המידע המבוקש, כאשר מדוחות שונים עולה כי ברשויות מקומיות רבות קיימת תופעה של חריגות שכר לעובדים בניגוד לדין. העותרת הוסיפה כי העבירה בקשות לקבלת מידע דומה לחמש עשרה רשויות מקומיות, כאשר ארבע עשרה מהן העבירו אליה את המידע המבוקש ואילו רק המשיבים סירבו לכך, בטענות של פגיעה בפרטיות עובדי המועצה. העותרת הוסיפה כי באמור יש אף להגביר את החשש שמא נפלו פגמים בהתנהלות המועצה ולפיכך אף מתגבר הצורך בחשיפת המידע.  אשר לחשש מפני פגיעה בפרטיות העובדים, טענה העותרת כי אין כל סכנה שכזו, שכן שכרם של עובדי ציבור, וודאי הבכירים שבהם, כלל אינו חסוי וזכותו של הציבור לפקח על תשלומי השכר שמשלמת להם המועצה מכספי הציבור. לטענת העותרת גובה השכר החוקי של בכירי המועצה ממילא מפורסם ברבים, באמצעות חוזרים של משרדי האוצר והפנים. עוד טענה כי המשיבים כלל לא הצביעו על מהותה המעשית של הפגיעה בפרטיות עובדי המועצה, כמו גם כלל לא בחנה את האפשרות להשחיר את המידע אשר מקים לטענתם את הפגיעה בפרטיות. לעניין זה הוסיפה העותרת כי בפניותה למשיבים ציינה כי לא תתנגד להשחרת הפרטים האישיים של אותם עובדים, למעט שמם, תפקידם ברשות המקומית והשכר לו זכו. העותרת טענה כי החלטת המשיבים להימנע באופן גורף מהעברת המידע המבוקש הינה שגויה ואינה עומדת במבחני הסבירות או בדרישת סעיפים 10 ו- 11 לחוק חופש המידע. העותרת הפנתה לפסיקה, בה הכריעו לטענתה בתי המשפט לטובת חשיפת המידע במקרים דומים. העותרת הוסיפה כי נוכח חשיבות המידע המבוקש, הצורך להגן על הקופה הציבורית ולבקר את פעילותיהן של הרשויות בכל הנוגע לתשלומי שכר לעובדים בכירים מכספי ציבור, הרי שאף אם היה נקבע כי המדובר במידע שחשיפתו עלולה לפגוע בפרטיות העובדים, יש לקבוע כי האינטרס הציבורי בחשיפת המידע גובר. מנגד טענו המשיבים כי המסד עליו נסמכת העתירה שגוי ואינו משקף את המצב המשפטי הנכון ואת העובדות לאשורן. המשיבים הכירו בחשיבות זכותו של הפרט לקבל מידע מרשות ציבורית, אולם טענו כי זכות זו אינה מוחלטת וקיימים לה סייגים שונים המפורטים בחוק חופש המידע. לגופו של עניין הפנו המשיבים בעיקר לסעיף 9(א)(3) לחוק חופש המידע, אשר קובע כי אין למסור מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות. המשיבים הוסיפו והדגישו את מעמדה הרם של הזכות לפרטיות ואת החשיבות שנתנה הפסיקה לזכות זו. בהקשר זה טענו המשיבים כי המידע המבוקש ע"י העותרת יהוה פגיעה בפרטיותם של עובדי המועצה, אשר במסמכים אשר העברתם התבקשה כלולים נתונים אישיים ופרטיים אודותם. לעניין זה הסתמכו המשיבים על סעיפים 2 ו-7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"). אף המשיבים הפנו לפסיקה של בית המשפט, בה נקבע לטענתם כי חשיפת מידע מהסוג המבוקש בעתירה, מהווה פגיעה בפרטיות. נוכח האמור, טענו המשיבים כי רצונה של העותרת במידע אינו מהווה נימוק המצדיק פגיעה בפרטיותם של בעלי התפקידים במועצה. הוסיפו כי העובדה שמועצות אחרות בחרו להפר את חובתן ולחשוף את המידע, אינו מהווה עילה לחייב את המשיבים לפעול כך. עוד טענו כי מקום שמערך השכר במועצה מפוקח ע"י משרד הפנים ונציגי הממונה על השכר באגף התקציבים, יכולה העותרת, באם היא חושדת בכשלים כלשהם בהתנהלות המועצה, לפנות לגופים אלו, ואם לאחר קבלת תשובתם של גופים אלה, סבורה היא כי יש פגם בהתנהגות המועצה או יש חריגות שכר בעניינם, כי אז פתוחה בפניה הדרכים המוקנות לה על פי החוק.  דיון והכרעה: 4. כידוע קיימת חשיבות עליונה בשמירה על זכותו וגישתו של האזרח למידע המצוי בידיה של הרשות, ואכן סע' 1 לחוק חופש המידע קובע "לכל אזרח ישראלי או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית בהתאם להוראות חוק זה". עוד בטרם נחקק חוק חופש המידע הוכר העיקרון לפיו הזכות לדעת, שכנגדה חובת הרשות למסור מידע, היא "אחד ההיבטים של חופש הביטוי" (בג"צ 2594/96 המסלול האקדמי של המכללה למינהל נ' לשכת עורכי הדין בישראל, פ"ד נ(5) 166). בפסיקה שניתנה לאחר חקיקת חוק חופש המידע הוכרה הזכות כבעלת חשיבות עליונה. יפים לעניין זה דברי כב' השופטת חיות בעע"מ 9135/03 המועצה להשכלה גבוהה נ' הוצאת עיתון הארץ, פ''ד ס(4) 217: "הזכות לקבלת מידע על פעילותן של רשויות ציבוריות היא מאבני היסוד של חברה חופשית. היא נוגעת לעצם קיומו של המשטר הדמוקרטי, היא מזינה את חירות הביטוי וניזונה ממנה, והיא משקפת את התפיסה המשפטית שלפיה הרשות כנאמן הציבור מחויבת לדאוג לציבור ולא לעצמה במילוי תפקידיה". אולם, הן על פי חוק חופש המידע והן על פי ההלכות שקדמו לו ועסקו בסוגיה הנדונה, הזכות לקבל מידע סויגה בסייגים והוכרה יחסיותה: "אכן, הזכות האמורה לקבל את המידע, איננה מוחלטת אלא יחסית. יש שזכות זו חייבת לסגת מפני אינטרס אחר הגובר עליה, או מפני זכות אחרת הראויה להגנה העדיפה עליה, והנטל הוא על הרשות להראות כי קיים טעם כזה לסירובה למסור את המידע" (בג"צ 2594/96 הנ"ל בעמ' 174).  הסייגים לזכות לקבל מידע מהרשות מעוגנים בסעיפים 8 ו- 9 לחוק חופש המידע, כאשר בעניינינו השתיתו המשיבים את סירובם להעביר את המידע המבוקש לאור הקבוע בסעיף 9(א)(3) הקובע כדלקמן: "רשות ציבורית לא תמסור מידע שהוא אחד מאלה:(1)...(2)...(3) מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות, כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א -1981 (להלן- חוק הגנת הפרטיות), אלה אם כן הגילוי מותר על פי דין" האינטרס העומד לטענת המשיבים אם כן מול הזכות לקבלת מידע, הינו זכותו של אדם לפרטיות. אף זכות זו הוכרה לא פעם בפסיקה כזכות חוקתית בעלת מעמד עליון, כאשר כבר בסעיף 7(א) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נקבע כי "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו". אשר לשאלה מה יחשב למידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות? הרי שלטענת המשיבים ניתן למצוא תשובה חלקית בחוק הגנת הפרטיות ובעיקר בסעיף 7, שם מוגדר הביטוי "מידע" כ"נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישיותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו".  אוסיף כי, אף אם ייקבע כי המידע שגילויו מבוקש אכן מהווה פגיעה בפרטיות, הרי שעדיין יש לבחון לאור סעיף 10 לחוק חופש המידע, אשר מחייב את הרשות לתת את דעתה לעניינו של המידע המבוקש ולעניין הציבורי בגילויו: "בבואה לשקול סירוב למסור מידע לפי חוק זה, מכוח הוראות סעיפים 8 ו-9, תיתן הרשות הציבורית דעתה, בין היתר, לענינו של המבקש במידע, אם ציין זאת בבקשתו, וכן לענין הציבורי שבגילוי המידע מטעמים של שמירה על בריאות הציבור או בטיחותו, או שמירה על איכות הסביבה". בנוסף על פי סעיף 11 לחוק חופש המידע, על הרשות חובה לבחון האם ניתן להעביר את המידע המבוקש בחלקו, תוך השמטת פרטים או עריכת שינויים. הסעיף קובע כי: "היה המידע המבוקש מידע אשר הרשות הציבורית רשאית או חייבת שלא למסרו כאמור בסעיף 9, וניתן לגלות את המידע, ללא הקצאת משאבים בלתי סבירה או הכבדה ניכרת על פעולתה של הרשות, תוך השמטת פרטים, תוך עריכת שינויים או תוך התניית תנאים בדבר דרך קבלת המידע והשימוש בו, תמסור הרשות את המידע בהשמטות, בשינויים או בתנאים המחויבים, לפי הענין; נעשו השמטות או שינויים כאמור, תציין זאת הרשות, אלא אם כן אין לגלות עובדה זו, מהטעמים המפורטים בסעיף 9(א)(1)". אף לבית המשפט שיקול דעת באם להורות על מתן המידע, כפי הקבוע בסעיף 17(ד) לחוק חופש המידע: "על אף הוראות סעיף 9, רשאי בית המשפט להורות על מתן מידע מבוקש, כולו או חלקו ובתנאים שיקבע, אם לדעתו הענין הציבורי בגילוי המידע, עדיף וגובר על הטעם לדחיית הבקשה, ובלבד שגילוי המידע אינו אסור על פי דין".  מן הכלל אל הפרט: 5. לאחר שבחנתי את נימוקי העתירה ואת טענות באי כוח הצדדים הגעתי לידי מסקנה כי דינה של העתירה להתקבל. להלן נימוקיי; כאמור, המשיבים מבקשים לדחות את העתירה בטענה כי חשיפת המידע המבוקש יביא לפגיעה בפרטיותם של עובדי המועצה. למרבה הצער, המשיבים בתשובתם לא פירטו די הצורך מהי הפגיעה הספציפית אשר תיגרם לעובדי המועצה אשר המידע בעניינם מבוקש, אולם נוכח מהות המסמכים המבוקשים, נראה כי לעמדתם המדובר ככל הנראה בחשיפת הפרטים האישיים של אותם אנשים (כגון ת.ז., כתובת, מצב משפחתי וכו') וכן בחשיפת מצבם הכלכלי. אשר לכל אלו דומה כי אכן ניתן היה לקבל את הטענה כי חשיפת פרטים אלו עלולה לגרום לפגיעה מסויימת בפרטיותם של עובדי המועצה, אולם חרף האמור, הרי שלטעמי, באם ינקטו מספר צעדים להבטיח כי פגיעה זו תהיה מינורית ככל האפשר, הרי שזכותה של העותרת לחשיפת המידע גובר על זכותם של אותם עובדים. אציין מייד כי לטעמי, מקום שהמידע המבוקש נוגע לשכרם של עובדי רשות ציבורית אשר שכרם משולם ע"י הציבור, משתנה נקודת האיזון במסגרתה יש לבחון את ההתנגשות בין הזכות לחופש המידע והגנת הפרטיות. לעניין זה יפים דבריה של כב' השופטת דרורה פלפל בעת"מ 2110/06 בן צור אמיר נ' עיריית הוד השרון (פורסם בנבו), אשר אליו הפנתה העותרת: "בעל תפקיד סטטוטורי, או איש ציבור, אמור לדעת שפעולותיו, שכרו ומכלול התנהלותו נצפים ע"י העין הציבורית, ועליו מוטלות החובה והזכות להתנהג כפי שנבחר ציבור או בעל תפקיד סטטוטורי אמור להתנהג לטובת הכלל"...."בשיקלול האיזונים בין הנושא שחשיפתו מתבקשת, לבין הפגיעה בפרטיות, נראה ששיקול הדעת של הרשות אמור להציג באור השמש את התקשרויותיה, על מנת שאיש מבין תושבי העיר, אפילו לא יעז לחשוב שבאפשרותה לבצע התקשרויות לא נאותות, על חשבונו, ובניגוד לדין". ואכן, יש לזכור כי יש חשיבות ממשית בשקיפות על הנעשה ברשויות הציבוריות, ליכולתו של הציבור לבחון ולבקר את הנעשה בהן ולהגנה על הקופה הציבורית. לעניין זה כבר נאמר: "זאת ועוד: זכותו של הציבור לחופש המידע המוחזק בידי רשויות הציבור, תפקיד ראשון במעלה נודע לה בתרבות השילטון. קבלת מידע על-אודות דרכיו ואורחותיו של השילטון חיוני הוא ליכולתו של הציבור לפקח על פעילותן של רשויות השילטון; וידיעתן של רשויות השילטון כי חשופות הן לביקורת תביא מצידה ליתר סדר ומישטר, ותרתיע אותן מעשיית מעשים החורגים מן המותר והראוי". (עע"מ 8282/02 הוצאת עיתון "הארץ" בע"מ נ' מדינת ישראל, משרד מבקר המדינה, פ''ד נח(1) 465). עיתון "הארץ" בע"מ נ' מדינת ישראלבענייננו, שוכנעתי כי אכן קיים אינטרס ועניין ציבורי בחשיפת המידע המבוקש, אשר משרת את התכלית העומדת בבסיסו של חוק חופש המידע. וכפי שנאמר כבר ע"י בית המשפט העליון: "יש לאינטרס הציבורי חשיבות מרכזית, הדוחה מפניה, במקרים רבים ובתחומים שונים, את ההתחשבות בפרטיות הנפגע" (בגץ 259/84‏ ‎ ‎מ.י.ל.ן. - מכון ישראלי למוצר ולעסק הנבחר בע"מ‎ ‎נ' רשות השידור, פ''ד לח(2) 673). אין באמור כדי לקבוע כי פרטיותם של עובדי ציבור הינה הפקר, אולם עדיין, לא ניתן לערוך לטעמי גזירה שווה בין הפגיעה בפרטיות, העלולה להיגרם לאדם פרטי נוכח פרסום נתוני שכרו ובין אדם המקבל את משכורתו מהציבור. לעניין זה ראוי אף לזכור כי שכרם של עובדי ציבור לא מעטים מתפרסם דרך קבע ברבים. אף לכך התייחסה כב' השופטת פלפל בפסק דינה בקובעה: "כדוגמא לחשיפת שכר שאין בה פגיעה בפרטיות ניתן להביא גם את נשיא המדינה, חברי הכנסת ושופטי בתי המשפט לערכאותיהם, ששכרם, מתוקף היותם עובדי ציבור, מפורסם ב"רשומות"." יתירה מכך, כעולה מהנספחים שצירפה העותרת לכתב העתירה (ראו נספח ע/8), עולה כי מדי שנה מתפרסמים מסמכים מטעם משרדי הפנים והאוצר, אשר מפרטים את גובה השכר החוקי של עובדים בכירים בשלטון המקומי, בדומה לאלו אשר המסמכים בעיניינם מבוקשים כעת ע"י העותרת. כמובן שבאמור יש להחליש עד מאוד את טענת המשיבים כאילו יש בחשיפת השכר החודשי לו זכו, בכדי להביא לפגיעה ממשית בפרטיותם. כאמור, שני הצדדים הציגו לפני פסיקה התומכת לטענתם בעמדה אותה הציגו וטענו, כל אחד בתורו, כי הפסיקה שהציג הצד שכנגד אינה תואמת את המצב העובדתי או המשפטי הקיים לפנינו. אציין כי בסופו של יום לא הוצגה לפניי כל פסיקה מחייבת של בית המשפט העליון בסוגיה, אשר בלאו הכי הינה שונה ממקרה אחד למשנהו ונתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. מכל מקום, אף הפסיקה העקרונית אליה הפנו הצדדים הינה פסיקה של בית המשפט המחוזי, אשר הכרעתו אינה מחייבת כמובן בית משפט זה.  באשר ליתר הפרטים האישיים, אשר עלולים להיחשף ולגרום לפגיעה בפרטיותם של עובדי המועצה באם תתקבל העתירה, הרי שוכנעתי כי בהתאם לסעיף 11 לחוק חופש המידע ניתן להשחיר פרטים אלו באופן אשר יאיין כל חשש לפגיעה בעובדים. יצויין כי כעולה מהעתירה ומהמצורפים לה, הרי העותרת הציעה כבר בפנייתה הראשונה למשיבים, להשחיר את המידע אשר עלול לגרום לפגיעה בפרטיות עובדי המועצה, אולם אלו עמדו בסירובם הגורף. לטעמי, בעשותם כן פעלו המשיבים באופן שאינו סביר, אינו ראי ואינו עומד בדרישות החוק, אשר מטיל על הרשות את הנטל לבחון האם ניתן להעביר את המידע המבוקש ולו באופן חלקי.   סוף דבר, שוכנעתי כי בשיקלול האיזונים בין המידע שחשיפתו מתבקשת, לבין הפגיעה האפשרית בפרטיות עובדי המועצה, יש להעדיף את האינטרס הציבורי הגלום בחשיפת המידע, וזאת בכפוף להשחרת כל הפרטים האישיים אשר חשיפתם אינה דרושה בנסיבות העניין. 6.לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את העתירה ומורה למשיבים להעביר לעותרת בתוך 45 ימים מיום קבלת פסק דין זה את המידע המבוקש, לפי הפירוט הבא: א.תלושי השכר של ראשי הועדות הממונות, אשר כיהנו במועצה משנת 2007 ועד לשנת 2013. ב.תלושי השכר של גזבר המועצה, אשר כיהן משנת 2007 ועד לשנת 2013. ג.טפסי 106 של ראשי הועדות הממונות וגזבר המועצה, המתייחסים לאותה תקופה. בכל המסמכים אשר יועברו לעותרת יושחר כל מידע אישי, אשר עלול לפגוע בפרטיות העובדים. הפרטים אשר לא יושחרו הינם שמם המלא של העובדים, תפקידם במועצה והשכר לו זכו.המשיבים ישלמו לעותרת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 15,000 ₪ נכון להיום.  5129371546783137.המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים.  ניתן היום, י"ז אלול תשע"ה, 01 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים. Picture 1

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
 

הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ