עת"מ 27075-08-15 אברהם נ' חברת החשמל

עתירה לביטול החלטת ועדת המכרזים של משיבה 1, חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן: "חברת החשמל"), מיום 13.8.15 באשר לתוצאות מכרז מס' A090000620 לביצוע גיזום וכריתת עצים באיזור ירושלים (להלן: "המכרז").

הרקע לעתירה 

1.ביום 29.5.15 פרסמה חברת החשמל את המכרז לשם ביצוע עבודות גיזום, כריתת עצים ופינוי גזם באזור ירושלים בסמוך ומתחת לרשתות וקווי חשמל. למכרז הוגשו בין היתר, הצעותיהם של העותר ומשיבים 2 ו-3, כאשר הבעלים ומנהל משיבה 2, מר רמי גדליה (להלן: "רמי"), הוא בנו של משיב 3, מר נוריאל גדליה. משיב 3 היווה ציר מרכזי בחשיפת פרשת קרטל הגיזום, פרשה המתבררת בימים אלה בבית המשפט, במסגרתה לפי טענות משטרת ישראל והרשות להגבלים העסקיים, בוצעה פעילות של קרטל נרחב שחלש על ענף הגיזום בישראל (להלן: "פרשת קרטל הגיזום" או "הפרשה"). במסגרת ההליך המתברר בבית המשפט בעניין אותה פרשה, משיב 3 הינו עד מדינה.

2.ביום 16.6.15 התכנסה ועדת המכרזים של חברת החשמל (להלן: "ועדת המכרזים" או "הוועדה") לדון בהצעות שהוגשו למכרז. הוועדה החליטה להזמין את משיבה 2 לשימוע בפניה, לצורך בחינת התאמתה לביצוע העבודות נשוא המכרז כמו גם הקשר שלה לפרשת קרטל הגיזום. ואכן, ביום 8.7.15 התקיים שימוע ובסיכומו נקבע כי הוועדה התרשמה כי למשיבה 2 אין קשר לפרשה, כמו גם מנכונותו, מניסיונו ומיכולותיו של מנהלהּ, רמי, לבצע את העבודות נשוא המכרז. ביום 14.7.15 נערך דיון נוסף בוועדת המכרזים בעניין ההצעות שהוגשו, ובסופו הוחלט על זכייתה של משיבה 2 במכרז, היות והצעה זו הייתה ההצעה הזולה ביותר מבין ההצעות שעמדו בתנאי הסף. הודעה בדבר תוצאות המכרז נמסרה לשאר המציעים ביום 29.7.15.

3.העותר מצדו פנה לחברת החשמל ביום 4.8.15 וביום 10.8.15 בטענה כי משיבה 2 אשר זכתה במכרז כאמור, אינה עומדת בדרישות תנאי הסף. ביום 13.8.15 דנה ועדת המכרזים בפנייתו של העותר, דחתה את טענותיו ואשררה את זכיית משיבה 2 במכרז. הוועדה קבעה כי משיבה 2 הוכיחה עמידה בתנאי הסף, וכי נתוני ההצעה הכספית של משיבה 2 נבחנו לעומק ונמצא כי מחיר ההצעה כולל בתוכו גם עלויות ההעסקה כנדרש. על החלטה זו הוגשה העתירה שבפני.

4.לשלמות התמונה, יצוין כי בעקבות זכייתה של משיבה 2 במכרז, ביום 23.8.15 נחתם הסכם בינה לבין חברת החשמל לביצוע העבודות לפי המכרז.

טענות הצדדים וצמצום יריעת המחלוקת

5.לטענת העותר, הצעותיהם של משיבים 2 ו-3 תואמו זו עם זו כך שלמעשה מדובר בהצעה אחת בעלת "שני ראשים", וזאת תוך הפרת החובה הבסיסית של משתתפים במכרז להימנע מתיאום הצעותיהם. העותר הרחיב וטען שלל טענות נוספות אשר בעטיין יש להורות על ביטול זכייתה של משיבה 2 במכרז, וביניהן: כי חותמת החברה לא הוטבעה לצד חתימתו של רמי על גבי מסמך ההצעה שהוגש במסגרת מסמכי המכרז, ועל כן אין להצעתה של משיבה 2 תוקף כלשהו; כי משיבה 2 אינה עומדת בתנאי הסף של המכרז מפני שבמועד הגשת המכרז היא לא צברה את הוותק והנסיון שנדרשו בו, ואף לרמי – הבעלים והמנהל שלה – לא היה את הוותק והנסיון הנדרשים; שמשיבים 2 ו-3 נטלו חלק בפרשת קרטל הגיזום; שהשימוע שנערך למשיבה 2 לא היה רציני. ברם, במהלך דיון שהתקיים לפני בית המשפט ביום 21.9.15 צמצם העותר את עתירתו רק בנוגע לשאלה האם התקיים תיאום בין הצעותיהם של משיבים 2 ו-3 והדיון בעתירה צומצם לסוגיה זו בלבד.

6.העותר הצביע על סממנים שונים אשר לטענתו מבססים את טענתו כי הצעותיהם של משיבים 2 ו-3 מגלמות למעשה הצעה אחת ה"מתחפשת" לשתי הצעות שונות: כאמור, מנהלהּ של משיבה 2 הוא בנו של משיב 3; כתובת עסקיהם של השניים זהה (מושב נס הרים 14); הצעתה של משיבה 2 מתבססת על ציוד וכלי רכב שברשות משיב 3; משיבה 2 היתה עד לאחרונה קבלן משנה של משיב 3; הצעת משיבה 2 נתמכת אך ורק בתצהיר מטעם משיב 3; למשיבה 2 לא היו התקשרויות נפרדות עם לקוחות והיא תלויה לחלוטין במשיב 3; מספר הטלפון המופיע על גבי השיקים המודפסים של משיבה 2 הוא למעשה מספר הטלפון של משיב 3.

7.מנגד, משיבים 2 ו-3 עמדו על כך כי לא נעשה כל תיאום בין הצעותיהם וכי עצם הגשת הצעה על ידי כל אחד מהם הינה לגיטימית ואינה פסולה. כך, טענו משיבים 2 ו-3 כי הגם שמשיב 3 הוא אביו של רמי, מנהלהּ ובעליה של משיבה 2, וכי בעבר מילא רמי תפקידים ניהוליים בעסקו ואף שימש כקבלן משנה שלו, הרי שמאז פנה הבן לדרך עצמאית, הוא מנהל כיום את עסקיו באמצעות משיבה 2 בלבד. כך גם אין בסיס לטענה כי למשיבה 2 אין התקשרויות עצמאיות עם לקוחות.