בן משה ואח' נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה-מחוז מרכז ואח'

העותרים הגישו עתירה זו, כנגד החלטת המשיבה 1 מיום 1/2/15, שבה אושרה תכנית רע/2011/ב' (להלן- "התכנית"). בקשתם היא לבטל את ההחלטה, ולהורות לועדה המחוזית להגדיל את הקו הכחול של התכנית כך שמקרקעי העותרים יהיו חלק מהתכנית, ובעתיד – חלק מתכנית מפורטת לאיחוד וחלוקה.

התכנית היא תכנית לשינוי ייעוד מקרקע חקלאית למגורים, לשם הקמת שכונת מגורים חדשה, בת 223 יח"ד, במזרח העיר רעננה. שטח התכנית כ- 44 דונם, והיא מתפרסת על מספר חלקות בגוש 6581. התכנית הוגשה לועדה המחוזית כתכנית לאיחוד וחלוקה ללא הסכמת הבעלים, אך הועדה המחוזית החליטה, בדיון ההפקדה, כי טבלאות האיחוד וחלוקה יהיו בתכנית נפרדת שבסמכות הועדה המקומית, לאחר אישורה של התכנית נושא דיוננו, וכתנאי להוצאת היתרי בניה מכוחה.

העותרים הם הבעלים הרשומים של 3 חלקות (חלקות 158, 160, 162 בגוש 6581), אשר אינן כלולות בתכנית, אלא גובלות לתחום התכנית ממזרח. כאמור לעיל, העתירה היא להורות לועדה המחוזית להגדיל את הקו הכחול של התכנית, באופן שמקרקעי העותרים ייכללו בתוך תחום התכנית.

המשיבים 4 – 7 הם בעלי זכויות בחלקות שונות בגוש 6581, אשר נכללו בתחום התכנית, ואשר הגישו התנגדויות לתכנית.

בעלי זכויות בחלקות אחרות בגוש 6581, אשר נכללו בתחום התכנית, אך לא הגישו התנגדות לתכנית, לא צורפו כמשיבים לעתירה.

המשיבים 4, בתגובתם לעתירה, העלו טענה מקדמית והיא כי ככל שהעתירה לכלול את מקרקעי העותרים בתוך תחום התכנית תתקבל, הרי המשמעות היא פגיעה בזכויותיו של כל אחד מבעלי הזכויות שבתחום התכנית, ולכן חובה היה על העותרים לצרף את כל בעלי הזכויות כמשיבים לעתירה. מדובר בשורה של בעלים רשומים ובעלי הערות אזהרה בחלקה 188, וכן מדובר במדינת ישראל שהיא הבעלים הרשום של חלקה 208. ומאחר שאלה לא צורפו, נטען כי דין העתירה להידחות על הסף.

בדיון המקדמי בעתירה טענו הצדדים את טענותיהם, לרבות בסוגיה הנ"ל של צירוף משיבים, וכן אפשרתי לב"כ העותרים להגיש התייחסותה בכתב לטענה זו, ולאחר שהגישה התייחסותה, להלן החלטתי.