עת"מ 2431-11-15 בורנשטיין ואח' נ' ועדת הערר המחוזית מחוז חיפה ואח'

1.העותרים הגישו עתירה מינהלית על החלטת המשיבה מס' 1 , ועדת הערר המחוזית – מחוז חיפה (להלן: "ועדת הערר") מיום 16.9.15 בערר 290/12 (להלן: "החלטת ועדת הערר").

בהחלטתה דחתה ועדת הערר את הערר שהגישו העותרים על החלטת המשיבה מס' 2, הועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה (להלן: "הועדה המקומית") מיום 30.7.12 (להלן: "החלטת הועדה המקומית") אשר דחתה בקשה שהגישו העותרים ביום 14.5.12 למתן היתר בניה להקמת מבנה הכולל, בין השאר, 12 דירות בחלקה 51 בגוש 10776 (להלן: "הבקשה להיתר").

2.בהחלטת ועדת הערר נקבע, בין היתר, כי הוצאת ההיתר המבוקש אינה תואמת את הוראות תכנית המתאר המופקדת חפ/2000 לאור סעיף 97( ב)(1) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") ולפיכך "לאור האמור לעיל, ועל אף שמשמעות הדבר דחייה ועיכוב נוסף של מימוש זכויות העוררים בקרקע, אין מנוס מדחיית הערר והפניית העוררים להליך הקבוע בסעיף 97 לחוק כמפורט לעיל".

3.בכתב התשובה לעתירה, שהגישה ועדת הערר, נטען בין היתר כי יש לסלק את העתירה על הסף מחמת היותה מוקדמת. ועדת הערר היפנתה להחלטתה הנ"ל, בה הופנו העותרים להליך לפי סעיף 97(ב) לחוק שעניינו קבלת היתר בניגוד לתוכנית מופקדת - הליך שלטענתה טרם מוצא. ועדת הערר טענה כי כל עוד אין מיצוי של ההליך הנ"ל בפני הועדה המחוזית, המדובר בעתירה מוקדמת שטרם הבשיל זמנה ויש לסלקה על הסף.

4.ועדת הערר הוסיפה וטענה כי לפי הפרקטיקה הנהוגה בידי הועדה המחוזית, הועדה המחוזית אינה נכונה לדון בבקשה להיתר סותר תוכנית מופקדת, במידה והבקשה לא אושרה קודם על ידי הועדה המקומית, דהיינו הוראת סעיף 97(ב) לחוק מצריכה את אישורה של וועדת המישנה להתנגדויות של הועדה המחוזית, בנוסף לאישורה של הועדה המקומית.

לטענת ועדת הערר, מאחר והועדה המקומית דחתה את הבקשה להיתר שהגישו העותרים, ממילא לא בשלו התנאים להגשת בקשה לפי סעיף 97(ב) לחוק.

5.בהחלטה מיום 30.12.15 נקבע כי ב"כ הצדדים יגישו טיעונים בכתב בשאלת זכותם של העותרים לנקוט הליכים מקבילים, נוכח טענת ועדת הערר כאמור לעיל.

6.ב"כ ועדת הערר טען, כי ועדת הערר חוזרת על האמור בסעיפים 11-13 לכתב התשובה.

7.מאחר והעתירה הוגשה גם נגד הועדה המקומית וזו לא הגישה כתב תשובה ולא התייצבה לדיון שנקבע, טען ב"כ העותרים בטיעוניו, כי המשמעות היא שהועדה המקומית, שלטענתו היא "הצד העיקרי בסכסוך", מקבלת את טיעוני העותרים בענין זה.

8.באשר לעמדת ועדת הערר טען ב"כ העותרים כי כבר בעתירה עצמה התייחסו העותרים, בהרחבה, לשני עניינים אלו לגביהם טענה ועדת הערר, דהיינו לענין 'הליך שטרם מוצא' ולענין 'עתירה מוקדמת שטרם הבשיל זמנה' וכי בטיעון שהגישה ועדת הערר מסרבת ועדת הערר להתמודד עם תשובות העותרים בעניינים אלה, מאחר והיא אינה יכולה לסתור את טענות העותרים.