עת"מ 19651-08-15 אדזיאשבילי נ' עיריית חיפה

1. העותרת הגישה עתירה על מנת שבית המשפט יקבע כי העותרת איננה חבה בתשלומי ארנונה לתקופה מיום 1.10.86 ועד 1.1.06. בגין נכס ברח' גוש עציון 8/4 בחיפה, הידוע כגוש 872 חלקה 608. (להלן "הנכס").

2. עובדות הרקע

2.1 לעותרת זכויות דיירות וחזקה בנכס מיום 1.1.86. הנכס הוא נכס של חברת עמידר. העיריה טוענת לחוב העותרת לארנונה בגין הנכס מיום 1.1.99 ועד 1.1.06 שכן חובות קודמים לכך שויכו לחובות מסופקים. לטענת העיריה סכום החוב בגין תקופה זו הגיע נכון לאוגוסט 2015 לסכום של 161,612 ₪.

2.2 במהלך 2002-2004 נמסרו שיקים מטעם המבקשת (ע"ש אביה) לתשלום חלק מחובות הארנונה. חלק מהם לא כובדו, ומשכך נפתחו תיקי הוצל"פ כנגד אבי העותרת.

2.3 ביום 16.02.2006 חתמה העותרת על הסכם עם צד ג' , משפחת עפיפי (להלן: "עפיפי") להעברת הזכויות בדירה . בהסכם התחייב עפיפי לשאת בכל ההוצאות הקשורות באחזקת החנות החל מיום 02.02.2004 (מועד העברת החזקה בחנות לעפיפי) לרבות תשלומי ארנונה ומים.

2.4 עוד ביום 07.07.2004 פנתה העותרת לעפיפי בטענה שהאחרון לא שילם את חוב הארנונה למשיבה. צורף מכתב מאת עו"ד מאירי, ב"כ העותרת, שנשלח למשפחת עפיפי.

2.5 ביום 28.12.2005 שלח ב"כ העותרת למשיבה את ההסכם בין העותרת לעפיפי. ואכן, העיריה בטלה את חיוב העותרת לגבי תקופת ארנונה החל מינואר 2006. ברישומי העיריה נרשם כי קיים אישור עמידר להעברת הזכויות לעפיפי, מיום 2.6.04.

2.6 ביום 15.02.2006 הגישה העותרת בקשה לעמידר להנחה בחוב הארנונה שהוטל על הנכס לאור מצבה הכלכלי הרע. במכתב מאוזכר חוב הארנונה בגין הנכס.

2.7 המשיבה טענה כי בספטמבר 2006 נשלחה הודעת תשלום לעותרת ובמהלך חודש מרץ 2009 נשלחו מכתבי התראה. בחודש יוני 2009 פנתה אמה של העותרת לעיריה וטענה בפניה כי הארנונה צריכה להיות משולמת על ידי עפיפי, אך הוסבר לה שהעיריה איננה צד לחוזה.

2.8 במהלך שנת 2010 היה נסיון לבצע פעולת עיקול מטלטלין של העותרת, אך זו לא בוצעה בשל התנגדות העותרת.

2.9 בשנים 2014-2015 בוצעו פעולות גביה אצל העותרת של עיקול מטלטלין, עיקול בבנקים, ועיקול משכורת.

2.10 המשיבה הצליחה לגבות מהעותרת בהליכי הגביה סכום של כ-60,000 ₪. מחודש אפריל ואילך, אמור להשתלם מדי חודש סכום נוסף של 1500 ₪. דהיינו נכון להיום סכום נוסף של 4,500 ₪. במקביל, פנתה העותרת לועדת הפשרות של העיריה לקבלת הנחה. ועדת הפשרות הציעה בתגובה מיום 1.3.16 תשלום סכום נוסף של 31,500 ₪ מעבר לסכום של 60,000 ₪ שכבר נגבה. ניתנה אפשרות לתשלום הסכום בפריסה של 12 תשלומים.

3. טענות הצדדים

3.1 העותרת טוענת שאיננה חייבת בתשלום ארנונה כלשהיא. נטען כי החוב התיישן. נטען כי העותרת חדלה מלהחזיק בנכס כבר בשנת 2004 . הועבר למשיבה הסכם המכר מיום 61.2.06 משם עולה כי מי שחייב בחובות ארנונה עבור התקופה משנת 2004 -זה הקונה עפיפי. עוד נטען כי הדרישה לגביית הסכום בשנת 2014 לוקה בשיהוי ניכר, ולכן אין להתיר את הגביה. העותרת בקשה החזרת כל הכספים שכבר נגבו ממנה בתוספת ריבית והצמדה.

3.2 המשיבה טוענת כי העתירה לוקה בשיהוי בלתי סביר, שכן העותרת ידעה על קיומו של החוב כבר משנת 2002 עם מסירת שיקים של אביה שלא כובדו, וכן בשנת 2006 עת בקשה הנחה מסכום החוב, וגם לאחר מכן בשנת 2009, ובשנים 2014-2015. נטען כ הליכי הגביה שבוצעו במהלך השנים כלל לא הפריעו לעותרת. עוד נטען כי טענת ההתיישנות לא נטענה בהזדמנות הראשונה, שכן טענה זו לא הועלתה בזמן נקיטת הליכי הגביה במהלך השנים 2009 ו-2014,2015.