עת"מ 1640-04-16 בר און ואח' נ' מועצה אזורית שפיר ואח'

1.בעתירה שבכותרת ביקשו העותרים לחייב את המשיבה 1, מועצה איזורית שפיר (להלן: "המועצה") לממש את החלטתה מיום 6.1.2008 ולקיים הליך של מכירת בית בישוב אבן שמואל לעותרים.

בתגובה המקדמית מטעם המועצה (מיום 2.6.2016) נטען, בין היתר, לחוסר סמכות עניינית. המועצה טענה כי על פי הדין, מכירת מקרקעין ע"י רשות מקומית טעונה אישור שר הפנים, ועל כן עתירה לאכוף עיסקה שכזו הינה בסמכות בג"ץ ולא בסמכות בית המשפט לעניינים מינהליים, וזאת לאור סעיף 5(א) לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, תש"ס-2000.

ביום 13.6.2016 הגישו העותרים הבהרה ביחס לטענה המקדמית הנוגעת לסמכות העניינית, בה ביקשו להבהיר כי הסעד המבוקש אינו העברת זכויות במקרקעין, כי אם מכירה של הבית בלבד, תוך מתן המלצה לר.מ.י. על העותרים לצורך רכישת זכויות חכירה מר.מ.י. ולא מהמועצה, ומכאן שהעתירה בסמכות בית המשפט לעניינים מינהליים.

2.ביום 10.7.2016 התקיים דיון מקדמי בעתירה. בדיון נשמעו טענות הצדדים הן בעניין הסמכות העניינית והן לעתירה גופה. ב"כ המועצה עמד בדיון על דחיית העתירה ועל חיוב העותרים בהוצאות. בתום הדיון הוסכם כי ב"כ העותרים יודיע (עד ליום 24.7.2016) עמדתו לגבי המשך ההליכים, בשים לב לטענת המועצה בעניין הסמכות העניינית. הוסכם גם כי ככל שב"כ העותרים יעמוד על המשך ההליכים, יינתן פסק דין על סמך החומר שבתיק.

3.ביום 21.7.2016 הגיש ב"כ העותרים הודעה לפיה "בשים לב עם טענת המשיבה 1 לחוסר סמכות עניינית, מתכבדים העותרים להודיע לבית המשפט הנכבד, כי לאור הטענה לחוסר סמכות, מבלי להודות בכל טענה מטענות המשיבה, ו/או לוותר על זכות העומדת לימינם, יבקשו למחוק את העתירה".

ב"כ העותרים ביקש איפוא להורות על מחיקת העתירה ללא צו להוצאות ועל השבת האגרה.

4.ביום 21.7.2016 ניתן פסק דין בדבר מחיקת העתירה והשבת האגרה על פי התקנות.

5.ביום 10.8.2016 הגיש ב"כ המועצה בקשה להורות על שינויו של פסק הדין באופן שבו יינתן צו להוצאות ושכר טרחה לטובת המועצה. המועצה הותירה את סכום ההוצאות ושכר הטרחה המבוקש, לשיקול דעת בית המשפט, תוך שהיא מבהירה כי שכר הטרחה שעל המועצה לשלם לבא כוחה, הוא 12,742 ₪.

בבקשה נטען כי ההחלטה על מחיקת העתירה התקבלה על סמך הודעת העותרים, מבלי שניתנה למועצה אפשרות להתייחס להודעה ולעניין פסיקת הוצאות, כך שמדובר בהחלטה הניתנת לשינוי, לפי סעיף 40 לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים [סדרי דין] תשס"א-2000 (להלן: "התקנות").

המועצה מדגישה בטיעוניה, כי העותרים נאלצו למחוק את עתירתם עקב טענות המועצה להיעדר סמכות עניינית, כאשר קודם לכן התנגדו לטענות, הן בעל פה והן במהלך הדיון. לטענתה, העותרים קיבלו למעשה את עמדת המוצה, כך שפסיקת הוצאות בנסיבות אלה, היא דבר ראוי.