עת"מ
בית המשפט המחוזי נצרת כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
1339-09-14
23/11/2014
|
בפני השופטת:
אסתר הלמן
|
- נגד - |
העותר:
אמנון מוטעי
|
המשיב:
משרד הביטחון - האגף לשיקום נכים
|
פסק דין |
זוהי עתירה כנגד החלטתו של הרופא המרחבי - מרחב צפון, באגף שיקום הנכים במשרד הביטחון, מיום 26/09/14, אשר במסגרתה נדחה ערעור שהגיש העותר על החלטת הרופא המחוזי - מחוז טבריה, בה נקבע כי העותר כשיר חלקית (בהיקף של חצי משרה), לעבוד בעבודה המתאימה למגבלותיו.
העתירה הוגשה ביום 01/09/14.
בתגובה העלתה המשיבה מספר טעמים לסילוק העתירה על הסף: שיהוי, אי מיצוי ההליכים, העדר סמכות מקומית ועניינית.
לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, שוכנעתי כי דין העתירה להימחק על הסף, מן הנימוקים הבאים:
ראשית אומר, כי בית משפט זה איננו בית המשפט המוסמך לדון בעתירה מבחינת הסמכות המקומית, שכן איננו בית המשפט שבאזור שיפוטו ניתנה ההחלטה (תקנה 2 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א - 2000).
למרות האמור, לא מצאתי לנכון להורות על העברת הדיון בעתירה לבית המשפט המוסמך לדון בה מבחינת הסמכות המקומית, מאחר והמשיבה העלתה טיעונים ראויים שבעטיים יש לסלק את העתירה על הסף.
לא אזקק לטענת השיהוי, אותה ראוי לברר באופן מעמיק יותר, אולם די בטענות בנוגע לאי מיצוי ההליכים והעדר הסמכות העניינית, בכדי להביא למחיקת העתירה.
על פי תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי"ד - 1954, (להלן: "התקנות"), תקנה 4, נכה החולק על החלטת רופא מוסמך מרחבי, רשאי לערור עליה לפני הרופא המוסמך הראשי.
בהתאם לכך קובע חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס - 2000, כי בית המשפט לעניינים מנהליים מוסמך לדון בעתירה כנגד החלטתו של רופא מוסמך ראשי שניתנה לפי התקנות (פרט 26 בתוספת הראשונה לחוק, המונה את העניינים בהם רשאי בית המשפט לעניינים מנהליים לדון במסגרת עתירה).
לא מצאתי בנימוקי התגובה של העותר תשובה הולמת להעדר סמכותו של בית משפט זה לדון בעתירה כנגד החלטת הרופא המרחבי.