אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> צחור – צדק,חופש,חינוך ורווחה בירושלים נ' עיריית ירושלים ואח'

צחור – צדק,חופש,חינוך ורווחה בירושלים נ' עיריית ירושלים ואח'

תאריך פרסום : 05/03/2018 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית משפט לעניינים מנהליים ירושלים
11402-10-16
18/02/2018
בפני סגן הנשיא:
י' נועם

- נגד -
העותרת:
צחור – צדק חופש חינוך ורווחה בירושלים (ע"ר)
עו"ד י' חביליו ואח'
המשיבות:
1. עיריית ירושלים
2. אל המעיין – קרן חינוך למורשת יהודי ספרד (ע"ר)

עו"ד א' הברמן [בשם משיבה 1]
עו"ד א' קידר ואח' [בשם המשיבה 2]
פסק דין

 

 

 

העתירה

1. לפניי עתירה מינהלית בעניין החלטת משיבה 1, עיריית ירושלים (להלן גם – העירייה), לקיים אירוע "הקבלת פני רבו" בחול-המועד סוכות בירושלים במימון העירייה, ולאפשר למשיבה 2, עמותת אל המעיין – קרן חינוך למורשת יהדות ספרד (להלן – אל המעיין או העמותה) לתת חסות לאירוע, בשיעור של 10% מעלותו הכוללת. לטענת העותרת, עמותת צחור – צדק חופש, חינוך ורווחה בירושלים, מדובר באירוע פוליטי של מפלגת ש"ס, אשר אף התקיימה בו הדרת נשים, ומשכך אסור היה לעירייה לקיימו ולתקצבו כאירוע עירוני. בנוסף גורסת העותרת, כי גם אם לא ייקבע שמדובר באירוע פוליטי, הרי שהאירוע הנדון אינו אירוע עירוני, והעירייה אינה רשאית לממנו אלא באמצעות הנהלים להשתתפות העירייה במימון אירועים המאורגנים על-ידי גופים אחרים – "נוהל תמיכות" או "נוהל פעולות משותפות" – דבר שלא נעשה. בטיעונים בעל-פה, הדגישה העותרת, כי היא עומדת על שתי הטענות, אך טענתה הראשונה מבין השתיים היא שלא ניתן לממן את האירוע כאירוע עירוני; והשנייה – שעסקינן באירוע פוליטי.

 

הרקע להגשת העתירה

רקע עובדתי

2.מנהג "הקבלת פני רבו" הוא מנהג דתי שמקורו בהלכה היהודית, ולפיו מתכנסים מאמינים ברגלִים להקביל את פני רבותיהם, ובמהלך הכינוס שומעים מפיהם דברי תורה ושרים שירי חג ושירי קודש.

 

3.לטענת העירייה, היא החליטה על קיום אירוע "הקבלת פני רבו" בחול-המועד סוכות התשע"ז, ביום 19.10.16 (להלן – האירוע). ביצוע האירוע הופקד בידי מחלקת החינוך החרדי בעירייה, ובהפקת חברת אריאל, חברת-בת של העירייה (להלן – חברת אריאל). העירייה הציגה אישור מטעם מינהל תרבות ופנאי של העירייה המאשר את ההתקשרות עם חברת אריאל בסכום של 711,935 ₪, כאשר רובו הגדול של הסכום יועד לתשלום לספקים השונים באמצעות חברת אריאל, וחלקו הקטן (33,901 ₪) שולם ישירות לחברת אריאל כדמי ניהול. באישור צוין, כי סכום ההתקשרות מותנה באישור "מתן חסות" על-ידי אל המעיין, וכי אם מתן החסות לא יאושר, יקוצץ תקציב האירוע. כמו-כן, באישור נאסר על קיומו של כל סממן פוליטי באירוע, לרבות אִזכור של מפלגה כלשהי, נאומים פוליטיים והצבת שלטים, אלא רק "נאומים תורניים המתאימים לאופי האירוע". העירייה מציינת, כי הפקת האירוע נמסרה לחברת אריאל בהתאם לאישור הוועדה למסירת עבודות בפטור ממכרז.

 

4. אף שהסכום שהוקצב לאירוע היה מותנה באישור מתן החסות על-ידי אל המעיין, כאמור לעיל, העירייה הציגה פירוט מטעם חברת אריאל, הממוען למנהל אגף ח"ן חרדי בעירייה, של סך ההוצאות באירוע מיום 13.9.16 (טרם אישור החסות), על מלוא הסכום, אשר כלל תשלומים לספקים כגון שכירות מתחם בריכת הסולטן שבה התקיים האירוע, תשלום לאמנים שעתידים היו להופיע באירוע – יעקב שוואקי וחיים ישראל, הסעות לתושבי ירושלים, ועוד.

 

ביום 28.9.16 הגישה אל המעיין לעירייה בקשה למתן חסות לאירוע. ועדת החסויות של העירייה דנה בבקשה, בין-היתר ביום 29.9.16, וציינה כי עמותת אל המעיין ביקשה לתת חסות לאירוע בתמורה לפרסום לוגו (סמליל) העמותה בתחתית הפרסומים כמקובל, כפי הנטען, במתן חסויות לאירועים עירוניים אחרים; כי מדובר באירוע בעל אופי תרבותי תורני; וכי לא יהיו בו סממנים פוליטיים כלשהם – לא יופיע אזכור של מפלגה כלשהי, לא יוצבו שלטים ולא יושמעו נאומים פוליטיים. הבקשה אושרה על-ידי העירייה. יצוין, כי העירייה הציגה פרסום של האירוע במודעה שבה הלוגו של אל המעיין מופיע בתחתית המודעה (מעותק המודעה שצורף לתגובת העירייה לא ניתן לדעת האם צוין על-גבי המודעה כי אל המעיין נותנת חסות לאירוע); ואילו העותרת הציגה מודעה שבה לוגו העמותה מופיע בראש העמוד מימין, כאשר לוגו העירייה מופיע בראש העמוד משמאל, ומתקבל הרושם שמדובר באירוע משותף. עוד נכתב במודעה, כי מדובר באירוע "הקבלת פני רבו", בראשות "מרנן ורבנן חברי מועצת חכמי התורה שליט"א, ובראשם מרן ראש הישיבה נשיא מועצת חכמי התורה הגאון הגדול חכם שלום הכהן שליט"א". כן צוינו במודעה מיקום האירוע ומועדו, וכן העובדה כי תתקיים הופעת חג באורך מלא של הזמר יעקב שוואקי, שיארח את הזמר חיים ישראל וכן של זמר נוסף – שלמה כהן (אשר התשלום שניתן לו אינו מצוין בפירוט הוצאות האירוע, כמובא לעיל). העותרת הציגה בעתירתה פרסום שהופיע, כפי הנטען, בחשבון טוויטר (twitter) של פלוני מיום 22.9.16 – טרם אישור מתן החסות על-ידי אל המעיין, ובו פרסום זהה לפרסום הרשמי מטעם העירייה, לבד מהעובדה שלוגו עמותת אל המעיין הופיע בראש המודעה, כמפורט לעיל. עוד יצוין, כי העותרת טוענת שאל המעיין הפעילה מערך הסעות לאירוע מכל חלקי הארץ, אולם הדבר לא עולה מנוסח הפרסום או ממקור אחר.

 

5.ביום 28.9.16 פנתה העותרת במכתב לעירייה, שבו דרשה לבטל את מימון האירוע על-ידי העירייה, בטענה כי מדובר באירוע פוליטי, וכי הוא מתוקצב באופן בלתי שקוף ושלא על-פי נהלי העירייה. במכתב תשובה מטעם העירייה מיום 6.10.16 נענתה העותרת, כי אין מדובר באירוע פוליטי; כי האירוע מיועד לציבור הרחב מכל חלקי הארץ; כי האירוע אושר על-ידי הנהלת העירייה, גזבר העירייה והיועץ המשפטי שלה, וכן אושר בוועדה למסירת עבודות בפטור ממכרז; וכי הוא נערך בהתאם להוראות החוק ונהלי העירייה.

 

6.לאחר תשובת העירייה, הגישה העותרת את עתירתה דנן ביום 9.10.16, טרם קיום האירוע שנקבע ליום 19.10.16. בקשת העותרת למתן סעד זמני לביטול האירוע נדחתה, ואף בקשת רשות ערעור עליה שהוגשה לבית-המשפט העליון, נדחתה. במהלך דיון מוקדם בעתירה שהתקיים ביום 20.11.16, הוסכם בין הצדדים, כי המחלוקת תתמקד בשאלת "חוקיות ותקפות החלטת העירייה לתקצב את האירוע הנדון כפי שהתרחש", וכי העותרת לא תעמוד על קבלת סעדים בקשר לתשלומים שהועברו לספקים ולצדדים שלישיים.

 

7.העירייה הציגה סרטון שבו צולם האירוע. כעולה מהסרטון, במהלך האירוע ישבו על הבמה כשלושים רבנים, שזהותם לא הובררה. את האירוע הנחה מנחה שאף זהותו לא נתחוורה, והעירייה אף לא השיבה לשאלת העותרת – שהועברה אליה באמצעות שאלון, לגבי זהותו. האירוע נפתח בהופעה של מספר זמרים ברצף, ובהמשך – נשאו דברים הראשון לציון הרב הראשי יצחק יוסף, השר אריה דרעי, הרב שלום כהן נשיא מועצת חכמי התורה של תנועת ש"ס, הרב שמעון בהדני והרב ראובן אלבז – חברים במועצת חכמי התורה של ש"ס.

 

 

העתירה הקודמת שהגישה העותרת נגד העירייה

8.העותרת הגישה בעבר עתירה בעניין אירוע "הקבלת פני רבו" שנערך בחול-המועד פסח התשע"ה בהיכל "ארנה" בירושלים (עת"מ (י-ם) 28555-04-15 צחו"ר נגד עיריית ירושלים (26.7.15)). באותו עניין, ארגנה אל המעיין את האירוע באופן עצמאי, ועיריית ירושלים השתתפה במימון האירוע בשיעור של 50% מעלותו. בית-המשפט (השופטת ש' רנר) קבע בפסק-דינו, כי אירוע "הקבלת פני רבו", שהִנו מנהג דתי-תרבותי, אינו אירוע פוליטי כשלעצמו; כי אין בעובדה שהוא מאורגן על-ידי עמותת אל המעיין, המזוהה פוליטית עם מפלגת ש"ס, כדי להפוך אותו לכזה; וכי אף אין פסול בכך שהדוברים היו מזוהים פוליטית עם תנועת ש"ס, או בעלי קשר כזה או אחר אליה. בית-המשפט הוסיף וקבע, כי אופיו המפורש והדומיננטי של האירוע לא נשא מאפיינים פוליטיים, לא נישאו כרזות בעלות תוכן פוליטי והנאומים לא כללו תוכן פוליטי; ועל כן נדחתה טענת העותרת לפיה מדובר היה באירוע בעל אופי פוליטי. על אף האמור, נפסק כי מימון האירוע על-ידי עיריית ירושלים נעשה שלא כדין. בית-המשפט קבע, כי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן – חוק יסודות התקציב) – אשר בפסיקה נקבע כי הוא חל אף על רשויות מקומיות – קובע, שתקציבים יחולקו למוסדות ציבור לפי מבחנים שוויוניים, וחוזר מנכ"ל משרד הפנים 4/2006 מיום 23.8.06 קבע "נוהל תמיכות במוסדות ציבור על-ידי רשויות מקומיות" (להלן – נוהל תמיכות), שעניינו הסדרת תמיכות של הרשויות המקומיות במוסדות ציבור הפועלים בתחומן המוניציפאלי בנושאי חינוך, תרבות, דת ועוד, בהתאם לתבחינים קבועים מראש. מאחר שבנסיבות העניין, אל המעיין ארגנה את האירוע עד תומו באופן עצמאי, ורק לאחר מכן פנתה לעירייה בבקשת תמיכה, קבע בית-המשפט כי לא ניתן לראות את האירוע כ"אירוע עירוני", כי אם אירוע של עמותת אל המעיין, וככזה היה על העירייה לתקצבו בהתאם לנוהל תמיכות. בית-המשפט הוסיף וקבע, כי הגדרת העירייה את האירוע כאירוע עירוני, אגב קניית שירותי הפקה מחברת אריאל, אפשרו לה, הלכה למעשה, לעקוף את הנהלים שמטרתם ועניינם להבטיח חלוקת תקציבים על בסיס קריטריונים ענייניים, שוויוניים ושקופים. לפיכך, נפסק, כי נפל פגם בהחלטת העירייה לתקצב את האירוע, ובית-המשפט הורה על ביטולה.

 

טיעוני הצדדים

טענות העותרת

9.לטענת העותרת, אירוע "הקבלת פני רבו" שנערך בבריכת הסולטן בחול-המועד סוכות התשע"ו אינו אירוע עירוני, כי אם אירוע של תנועת ש"ס, באמצעות עמותת אל המעיין המהווה את הזרוע ביצועית שלה בתחומי החינוך והתרבות. על-כן, לגרסתה, אין מקום לקיים את האירוע מתקציב העירייה לנוכח האיסור המוטל על הרשות המקומית להשתמש במשאביה לצרכים פוליטיים או למימון אירועים בעלי אופי פוליטי. העותרת מפנה לעניין זה לחוזר מנכ"ל משרד הפנים 2/2013 מחודש מאי 2013, המרכז את הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה, ובפרט להנחיה 1.1908 שעניינה "איסור על תעמולת בחירות במימון כספי גוף מבוקר – עריכת אירועים על-ידי משרדי ממשלה בתקופת בחירות" (להלן – הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בעניין תעמולת בחירות אסורה), אשר קובעת מבחנים אימתי יש לראות אירוע כאירוע פוליטי, ונקבע בה כי היא חלה אף על רשויות מקומיות. עוד טוענת העותרת, כי אין הצדקה לייחד תקציב גבוה כל כך (למעלה מ-900,000 ₪) לאירוע מפלגתי במהותו, וכי לכל היותר, יכולה הייתה העירייה לסייע במימון האירוע באמצעות נוהל תמיכות או נוהל פעולות משותפות, כפי שיורחב להלן.

 

10.העותרת מדגישה, כי הואיל והעירייה רואה את האירוע כאירועי עירוני – להבדיל מאירוע משותף או מאירוע פרטי המתקיים במקרקעין שבבעלות העירייה – היה עליה לבחון מהו אופיו של האירוע באופן מחמיר יותר, ולוודא שאין מדובר באירוע פוליטי, דבר שלא נעשה בנסיבות העניין. העותרת גורסת, כי לפי מבחן האדם הסביר, שהונהג בבג"ץ 10104/04 זווילי נגד ועדת הבחירות המרכזית לכנסת פ"ד מו(2) 692 (1992)), ואשר הורחב ונקבעו לו אמות מידה בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה בעניין תעמולת בחירות אסורה, יש לקבוע כי מדובר באירוע פוליטי, ומוסיפה כי יש לבחון את נסיבות האירוע דרך עיניו של "האדם החרדי הסביר", שלטעמה מזהה את האירוע כאירוע מפלגתי מטעם ש"ס. העותרת טוענת, כי מן המודעות שפורסמו לציבור הרחב מתקבל הרושם שמדובר באירוע של תנועת אל המעיין, או אירוע משותף של תנועת אל המעיין ועיריית ירושלים; האירוע דומה בתכניו ובמהותו לאירועים שהתקיימו בעבר והופקו בלעדית על-ידי אל המעיין; כל הדוברים, ללא יוצא מן הכלל, מזוהים פוליטית עם תנועת ש"ס – השר אריה דרעי, הרב הראשי הראשון לציון הרב יצחק יוסף, נשיא מועצת חכמי התורה הרב שלום כהן, והרבנים שמעון בהדני וראובן אלבז; כמו-כן, בסיקור בדיעבד התייחסה התקשורת לאירוע כמפגן כוח של מפלגת ש"ס, ואף ניכר כי מפלגת ש"ס גרפה "רווח פוליטי" מקיום האירוע. העותרת מציינת, כי אמנם תכני האירוע לא היו פוליטיים, וניכר שהדוברים הקפידו שלא להתבטא באופן פוליטי, ואף צוין על-ידי העירייה עצמה שהיא הקצתה כוח אדם באירוע כדי להבטיח שלא יונפו כרזות בעלות אופי פוליטי. אולם, לטענת העותרת אין ללמוד מכך על אופיו של האירוע, אלא דווקא על הזהירות של כל הנוגעים בדבר להימנע מלחשוף את אופיו האמִתי, וזאת לאור עתירות שהוגשו בעבר בעניין זה, והפקת לקחים בעקבות פסיקות קודמות. עוד טוענת העותרת, כי האירוע פורסם ביום 7.9.16 וביום 22.9.16 בעיתונות ובאתרי חדשות חרדיים, כאירוע של אל המעיין, זאת בזמן שלטענת העירייה מתן החסות לאל המעיין אושרה רק ביום 29.9.16.

 

11.העותרת מוסיפה וטוענת, כי אכן, עיריית ירושלים יכולה ואף צריכה לארגן אירועים ייחודיים – תרבותיים ואחרים – המתאימים לכל גווני הקשת השונים באוכלוסיית העיר, ובכלל זאת אף הציבור החרדי, והציבור המזרחי הנמנה עליו. עם זאת, העותרת גורסת כי אין הצדקה לקיומו של אירוע שכל עניינו קידום אינטרסים פוליטיים של מפלגה מסוימת, על חשבון תקציב העירייה, ובסכום כה גבוה. העותרת מוסיפה וטוענת, כי תמיכה עירונית בפעילות של ארגון כלשהו יכולה להיעשות באמצעות נוהל תמיכות – שנקבע בחוזר מנכ"ל משרד הפנים 4/2006 ועניינו תמיכה שוטפת בפעילות של גוף ציבורי מסוים על-פי תבחינים המאושרים על-ידי מועצת הרשות המקומית, ובפרוצדורה הקבועה בנוהל, המבטיחה קיומו של הליך תקין, שקוף ושוויוני; או באמצעות נוהל פעולות משותפות – נוהל מטעם עיריית ירושלים, שעניינו הסדרת השתתפות ישירה או עקיפה של העירייה בתקציבים של אירועים המתבצעים על-ידי גוף חיצוני בשיתוף של העירייה, על-פי תבחינים מאושרים ובהתאם להליך כקבוע בנוהל. העותרת מדגישה, כי נוהל תמיכות ונוהל פעולות משותפות, שניהם כאחד, אוסרים על מתן תקציב לאירוע פוליטי או מפלגתי. לטענת העותרת, לא בכדי בחרה העירייה לקיים את האירוע במימון מלא של העירייה תוך מתן חסות בשיעור קטן לאל המעיין, וזאת כדי להימנע מן הצורך להביא את ההחלטה לאישור מועצת העיר, ואולי אף לחלק את תקציב האירוע בין פלגים אחרים של הציבור החרדי הספרדי בעיר. התייחסות לאירוע כאירוע עירוני אִפשרה לעירייה להעביר סכום גדול של כסף לאירוע של תנועת אל המעיין ומפלגת ש"ס דווקא, ללא הליך תקין ושקוף וללא בקרה ציבורית, תוך העלמת העניין מידיעתם של חברי מועצת העיר. עוד טוענת העותרת, כי יש פסול בכך שעמותה – שאינה גורם מסחרי – נותנת חסות לאירוע עירוני. לטענת העותרת התנהלות העירייה חמורה שבעתיים לנוכח פסק-הדין הקודם בעניין, ונראה כי העירייה ואל המעיין הפיקו לקחים מפסיקת בית-המשפט, כך שהאירוע בענייננו הופק על-ידי העירייה עצמה באמצעות חברת אריאל, אולם הדמיון בין האירועים דומה באופן חשוד, ולמעשה לפנינו אותו אירוע – אירוע מפלגתי של תנועת אל המעיין ומפלגת ש"ס, הממומן על-ידי העירייה.

 

12.עוד טוענת העותרת, כי באירוע הייתה הדרת נשים. לטענתה, כל הדוברים והנואמים באירוע, ובאופן כללי כל מי שהופיע על הבמה, היו גברים בלבד, ואף ניכר שהאירוע כולו היה מכוון לגברים בלבד, אף שהכניסה לנשים לא נאסרה; ומכל מקום, הישיבה הייתה נפרדת. אף מטעם זה טוענת העותרת, כי העירייה לא הייתה מוסמכת לממן את האירוע כאירוע עירוני.

 

כאמור, בטיעוניה בעל-פה הדגישה העותרת, כי אף אם לא ייקבע שמדובר באירוע פוליטי, הרי שלא מדובר באירוע עירוני, ומשכך לא ניתן היה לממנו אלא באמצעות נהלי התמיכות; אך היא עומדת גם על טענתה שעסקינן באירוע פוליטי.

 

טיעוני המשיבות

13.ראשית, טוענת העירייה כי יש לדחות את העתירה על הסף בשל אי-ציון עובדה מהותית בכתב-העתירה – כי העמותה העותרת היא מיסודו של בא-כוחה, עו"ד י' חביליו, אשר פרש מתפקידו כיועץ המשפטי לעירייה עם בחירתו של ראש העיר המכהן. אל המעיין טוענת, כי יש לדחות את העתירה על הסף בשל שימוש לרעה בהליכי משפט, משום שלטענתה העותרת משתמשת בעתירות המינהליות ככלי לניגוח העמותה, ובשל אי-מיצוי הליכים – הואיל ולטענתה העותרת לא פנתה אל העמותה טרם הגשת עתירתה.

 

14.לגופו של עניין טוענות המשיבות, כי האירוע נערך ביוזמת העירייה, והופק על-ידה באמצעות חברת אריאל, ללא כל מעורבות של אל המעיין. העיריה אינה חולקת על האיסור להשתמש במשאבי הרשות לצרכים פוליטיים, אולם טוענת כי מדובר באירוע עירוני ושוללת את הטענה בדבר אופיו הפוליטי של אירוע זה. לעמדת העירייה, היא שוקדת על עריכת תמהיל הטרוגני של אירועים עבור כלל אוכלוסיית העיר, והאירוע הִנו אירוע אחד מני רבים שמטרתם לתת מענה תרבותי, תורני, לאוכלוסיית העיר. העירייה מציינת, כי בעיר ירושלים אחוז גבוה של תושבים חרדים, ויש להניח, לאור המצב הפוליטי בישראל, כי בכל אירוע המיועד לציבור החרדי ניתן יהיה לזהות ציבור רחב של תומכי מפלגה מסוימת. אולם, מאפיין זה אינו הופך כל אירוע תורני תרבותי לאירוע פוליטי. העירייה מוסיפה וטוענת, כי מנהג "הקבלת פני רבו" מתקיים מדי שנה, פעמיים בשנה – בחול-המועד סוכות ובחול-המועד פסח, ומציינת כי אמנם במשך מספר שנים לא הייתה אפשרות לקיימו בשל מצב ביטחוני, אולם מאז שנת התשע"ה הוא מתקיים ומתוקצב מראש בספר התקציב של העירייה, בסעיף אירועי תרבות מן המזרח. עוד טוענות העירייה והעמותה, כי אף בפסק-הדין הקודם בעניין אירוע "הקבלת פני רבו" שנערך בחול-המועד פסח התשע"ה, קבע בית-המשפט, לאחר שהחיל מבחן עובדתי על נסיבות קיום האירוע, כי מדובר באירוע תרבותי דתי, שלא נשא אופי פוליטי – הנאומים לא היו בעלי תוכן פוליטי, לא הונפו כרזות פוליטיות ולא היו כל סממנים פוליטיים אחרים. הן מדגישות, כי פסק-הדין הקודם התייחס לעובדה שהאירוע אורגן על-ידי גוף המזוהה פוליטית עם תנועת ש"ס, והדוברים כולם היו מהמפלגה עצמה, או בעלי קשר כזה או אחר אליה, ולא מצא בכך פגם. העמותה מוסיפה וטוענת, כי ארגון האירוע על-ידי עיריית ירושלים מאפשר חופש דת, פולחן ותרבות, לאוכלוסייה החרדית המזרחית, מתוך הכרה של העירייה בצרכי פלח אוכלוסייה זה במישור התרבותי, כשם שהיא מכירה בזכויותיהן של קבוצות נוספות, והדבר מבורך ורצוי.

 

15.עוד טוענת העירייה, כי עמותת אל המעיין איננה גוף פוליטי, כי אם גוף שעוסק בתחומי הדת, התרבות והחינוך, ואף זוכה לתקצוב על-ידי משרד החינוך. לעמדת העירייה, אין מקור חוקי לדרישת העותרת, שלפיה תישלל מגוף ציבורי המזוהה רעיונית או פוליטית עם מפלגה מסוימת, האפשרות לזכות בתקצוב לפי חוק יסודות התקציב. לטענתה, אין פסול בכך שעמותה המזוהה עם גוף פוליטי ומפלגתי תיתן חסות לאירוע, מקום שמדובר באירוע תרבותי-תורני, ולִבת עיסוקה בתחומי דת, חינוך ותרבות.

 

16.שתי המשיבות מכחישות את טענות העותרת, שלפיהן לאירוע סממנים פוליטיים בולטים, ומבקשות להחיל בנסיבות העניין את המבחנים שנקבעו בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה בעניין תעמולת בחירות אסורה. לטענתן, מדובר באירוע מסורתי שנערך באופן קבוע ברגלִים, כך שלא נערך כדי לקדם אינטרס פוליטי, ואף מועד הבחירות – לרבות הבחירות לרשויות המקומיות, אינו צפוי בקרוב. האירוע, אף שלא נערך בעשר השנים האחרונות מסיבות ביטחוניות, מתקיים במקומות שונים בארץ בחול-המועד פסח ובסוכות. היקף האירוע מתאים לאוכלוסייה שלה יועד – ציבור חרדי שמהווה חלק גדול מהאוכלוסייה בירושלים. אף שהיו הסעות בתשלום לאירוע למגיעים מחוץ לירושלים, אלו אורגנו על-ידי עיריות מחוץ לירושלים, והנסיעה בהן הייתה כרוכה בתשלום. לטענת העמותה, הדבר "מצנן" את הטענות כי מדובר באירוע פוליטי, שכן אירועים פוליטיים מאופיינים לרוב בהסעות בחינם, בשל מאמצי המארגנים לעודד כמה שיותר משתתפים לקחת חלק באירועים אלו. עוד נשאו דברים באירוע רבנים מוערכים בציבור החרדי, ובהם הרב הראשי לישראל – הרב יצחק יוסף, והופיעו זמרים שאינם משויכים פוליטית. העירייה מדגישה, כי העובדה שלדוברים יש זהות פוליטית, אין משמעה שהאירוע היה פוליטי, כל זמן שלא נשאו דברים בעלי אופי פוליטי. אמנם, השר אריה דרעי – יו"ר מפלגת ש"ס אף הוא נשא דברים באירוע, אך נאומו כלל דברי תורה ואנקדוטות מעולמו של הציבור החרדי הכללי והירושלמי, בלבד. עוד צוין, כי לחלק האומנותי – הופעות הזמרים, הוקדש חלק ניכר מן האירוע.

 

17.דוד עזריאל, הבעלים של חברת הפקות "עזריאלי הפקות", הגיש תצהיר לתמיכה בתשובת העירייה, ובו הצהיר שהעירייה, באמצעות חברת אריאל, הזמינה את הפקת האירוע מהחברה שבבעלותו, ועמדה עִמו בקשר לגבי כל הפרטים כולל פרסום, הזמנת המתחם, קביעת זהות הדוברים באירוע והזמרים שיופיעו באירוע. כן הצהיר עזריאל, כי הפרסום נעשה באמצעותו לאחר קבלת אישור אגף ההסברה בעירייה, וכי הפרסום הרשמי יצא ביום 6.10.16 לאחר אישור הוועדה למסירת עבודות בעירייה. עוד הצהיר עזריאל, כי העירייה הנחתה שלא יהיו שום סממנים פוליטיים באירוע, והובהר לכל המשתתפים, לרבות הדוברים, כי יש להקפיד על כך הקפדה יתירה; וכי נשכרו סדרנים מראש, למקרה שמישהו מבאי הכינוס יניף כרזות פוליטיות. העירייה מוסיפה, כי במודעות שפורסמו מטעמה, הלוגו של אל המעיין מופיע בתחתית העמוד כנותנת חסות, והיא איננה יודעת מה מקורן של מודעות אחרות ככל שפורסמו. עוד טוענת העירייה, כי ייחוס האירוע לעמותת אל המעיין, ככל שהופיע בתקשורת, אינו בשליטתה ואין בו כדי לשמש אינדיקציה לאופיו של האירוע. כן מציינת העירייה, כי באירוע השתתפו אנשים שאינם בהכרח משויכים לאל המעיין או לש"ס, ואף חסידים מחסידויות אשכנזיות וזרמים שונים אחרים. לטענת העמותה, מבחן "האדם החרדי הסביר" שמבקשת העותרת להחיל בנסיבות העניין, אינו עולה מהפסיקה, והוא מבחן סובייקטיבי שאינו בר-הכרעה; ולגרסתה, התשתית העובדתית שלה טוענת העותרת מבוססת על פרסומים בתקשורת בלבד.

 

18.העירייה מוסיפה וטוענת, כי לא היה מקום לתקצב את האירוע לפי "נוהל תמיכות" או "נוהל פעולות משותפות". היא גורסת, כי נוהל תמיכות עוסק בתקצוב שוטף של גופים ציבוריים, ולא עוסק במימון של אירוע או פעילות ספציפית, או במימון כנסים, כפי שנקבע בקריטריונים למתן תמיכות שנקבעו על-ידי עיריית ירושלים, ועל-כן אינו רלבנטי בנסיבות העניין. לגבי נוהל פעולות משותפות, טוענת העירייה כי הוא חל על פרויקטים משותפים שנדרשת בהם השתתפות עירונית של עד 300,000 ₪ או 50% מימון, בעוד שבעניינו מדובר באירוע של העירייה שמימנה אותו בשיעור של 90%.

 

19.באשר לטענה בדבר הדרת נשים, טוענת העירייה כי באירוע השתתפו אלפי נשים, ובסרטון שהוצג כראיה ניתן לראות שהדוברים אף פונים אליהן בדברים, ועל-כן אין שחר לטענת העותרת שלפיה האירוע לא היה מיועד לנשים. עוד מדגישה העירייה, כי היועץ המשפטי של העירייה הנחה את חברת אריאל שלא לבצע הפרדה בין גברים לנשים בזמן האירוע, וכי הציבור החרדי ישב בנפרד באופן טבעי כחלק מאורחות חייו. העמותה מוסיפה וטוענת, כי במקום לא הוצבו מחיצות, והתאפשרה כניסת גברים ונשים לכל מתחמי האירוע ללא יוצא מהכלל, אולם הקהל הוא זה שבחר לשבת בנפרד. העמותה טוענת, כי הציבור החרדי מקיים הפרדה בין גברים לבין נשים באירועים ציבוריים, כחלק מאורחות חייו, מזה מאות בשנים, ויש לכבדה כחלק מזכויות היסוד התרבותיות והקבוצתיות של חברה זו. הפרדה זו נוהגת בכל תחומי החיים של הציבור החרדי לרבות במוסדות חינוך, ואלו זוכים לתקצוב ממשלתי באופן שוטף. לטענת העמותה, אף בהמלצות הצוות המשרדי במשרד המשפטים לבחינת תופעת הדרת נשים במרחב הציבורי, אשר אומצו על-ידי היועץ המשפטי לממשלה וצורפו לעתירה, נקבע כי הפרדה מעין זו מותרת באירוע ציבורי בעל אופי דתי מובהק שעיקרו פולחן או טקס דתי משמעותי אחר, ואם הרשות המקומית סבורה שרובם המכריע של באֵי האירוע מתאפיינים ברצון בהפרדה – כשם שהיה בעניינו.

 

דיון והכרעה 

הרקע הנורמטיבי בדבר איסור על שימוש במשאבי רשות מקומית לצרכים פוליטיים

20.אין מחלוקת, כי על רשות מקומית חל איסור לעשות שימוש במשאביה לצרכים פוליטיים, כאמור בחוזר המיוחד מטעם מנכ"ל משרד הפנים 2/2013 המרכז את הנחיות היועץ המשפטי לממשלה לקראת הבחירות לרשויות המקומיות. בבג"ץ 869/92 בעניין זווילי (לעיל), קבע בית-המשפט בהקשר של תעמולת בחירות, כי השאלה האם תשדיר מסוים מהווה תעמולת בחירות אם לאו, מוכרעת לאור איזון הנערך בין ערכים מתחרים – חופש הביטוי מחד-גיסא, והשוויון בין המתמודדים מאידך-גיסא, ובהתאם למבחנים של סבירות. בהמשך לפסק-דין זה, פורסמה הנחיית היועץ המשפטי בעניין תעמולת בחירות אסורה, הקובעת בסעיף 9 כי היא חלה על כל גוף מבוקר כמשמעו בסעיף 2א לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959, ובכלל זאת אף על רשויות מקומיות. ההנחיה מנסה לקבוע קווים מנחים בשאלה, אימתי ייחשב אירוע כפוליטי-מפלגתי, אשר אין לממנו מכספי גוף מבוקר, ואימתי ייחשב כאירוע ממלכתי, שמימונו מתקציב הרשות המקומית הוא לגיטימי, תוך שמצוין בגוף ההנחיה כי קשה לקבוע קווי תיחום ברורים בשאלה זו, והמבחנים שנקבעו מהווים אמות מידה שיכולות לשמש כעזר להכרעה בסוגיה זו. בין-היתר קובעת ההנחיה, שיש חשיבות לעיתוי האירוע – האם נערך סמוך למועד הבחירות או לא; האם מדובר באירוע שגרתי המתקיים אגב פעילותה הרגילה של הרשות, או באירוע המתרחש תקופתית; מה היקף האירוע – בשים לב למספר המשתתפים, למיקומו, לרמת הכיבוד המוגש בו ולשאלה האם מאורגנות הסעות להגעה אליו; מה מהות האירוע ועד כמה הוא קשור לפעילותה של הרשות; מי הדוברים באירוע, והאם האירוע משמש להם במה למסרים פוליטיים; ומה תוכן הדברים שיינשאו בו – עד כמה הם עוסקים ביצירת תמיכה או הסתייגות מגוף פוליטי מסוים. בהנחיה צוין, כי הצטברותם של המבחנים יכולה לספק תשובה לשאלה האם לפנינו אירוע פוליטי, אם לאו. עוד צוין בהנחיה, כי ראוי לתת פרשנות מחמירה למבחנים המפורטים לעיל, וזאת בשל המציאות הפוליטית בישראל, ובשל הרצון למנוע שימוש בנכסי המדינה לצרכים פוליטיים, שלא כדין.

 

נהלי תמיכות

21.סעיף 3א לחוק יסודות התקציב – הקובע הוראות בנוגע לתקציבם השנתי של משרדי הממשלה, מתייחס לסמכותם להעניק תקציבים למוסדות ציבורים המוגדרים כ"גוף שאינו מוסד ממוסדות המדינה, הפועל למטרה של חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, רווחה, בריאות, ספורט או מטרה דומה". בסעיף קטן ד' נקבע, כי " הסכום שנקבע בסעיף תקציב לסוג של מוסדות ציבור יחולק בין מוסדות ציבור הנמנים עם אותו סוג לפי מבחנים שוויוניים"; וסעיף קטן ה' מוסיף וקובע, כי "הממונה על סעיף התקציב יקבע, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, מבחנים שוויוניים לחלוקת הסכום שנקבע באותו סעיף תקציב לצורך תמיכה במוסדות ציבור". אף שתחולתו הישירה של חוק יסודות התקציב היא על משרדי הממשלה, הרי שנפסק כי הצורך לקבוע קריטריונים שוויוניים לחלוקת תקציבים חל אף על רשויות מקומיות (בג"ץ 5325/01 עמותת ל. כ. ן לקידום כדורסל נשים נגד המועצה המקומית רמת השרון (2.6.04), בפִסקה 10; ובג"ץ 10285/04 עמותת מועדון כדורסל נשים עירוני חיפה נגד עיריית חיפה (19.7.05), בפִסקה 4).

 

בהתאם לכך, נקבע "נוהל תמיכות" בחוזר מנכ"ל משרד הפנים (הנוסח המעודכן פורסם בחוזר מנכ"ל משרד הפנים 4/2006), אשר חל על כל חלוקת כספי תמיכות ברשויות המקומיות (בג"ץ 10285/04 בעניין עמותת מועדון כדורסל נשים, לעיל בפִסקה 3). מטרת הנוהל "להסדיר מתן תמיכות, במישרין או בעקיפין, מאת רשויות מקומיות למוסדות ציבור שונים הפועלים, ככלל, בתחומה המוניציפאלי של הרשות בנושאי חינוך, תרבות, דת ... וזאת כאשר הפעילות המתבצעת על ידי מוסד הציבור הנתמך היא במסגרת תפקידיה וסמכויותיה של הרשות המקומית, בהתאם לדיני השלטון המקומי". עוד קובע הנוהל, כי הוא מכוון לקדם "מנהל תקין, שוויון, שקיפות, חסכון, יעילות וכן למנוע פגיעה בטוהר המידות". בסעיף ההגדרות נקבע, בין-היתר, כי תמיכה הִנה מתן טובת הנאה, והיא יכולה לבוא באופן ישיר – בתמיכה כספית לפעילות או למטרה אחרת, או באופן עקיף כשימוש במתקני הרשות, פרסומים במימון הרשות, הקצאת כוח אדם מטעם הרשות ועוד. בסעיף 3 לנוהל נקבע, כי לא תינתן תמיכה אלא בהתאם להוראות הנוהל, וכי הוא חל על מתן תמיכות מאת כל רשות מקומית. על הרשות לקבוע מראש את הסכום הכולל למתן התמיכות בתקציבה השנתי; וכן את התבחינים לקבלת התמיכות, שיוכנו על-ידי ועדה מקצועית המוקמת במיוחד לצורך זה, ואשר יובאו לאישור מועצת הרשות המקומית, לאחר אישור היועץ המשפטי של הרשות המקומית. הנוהל מורה, כי על התבחינים לקבוע, בין-היתר, תנאי סף שלפיו תמיכה תוגבל עד לשיעור 90% מסך עלותה של פעילות נתמכת. על הרשות המקומית לפרסם מודעה בדבר האפשרות לקבלת תמיכה בעיתונות (המקומית ואף הארצית, במקרה של רשות מקומית גדולה). מוסדות ציבוריים רלבנטיים יכולים לפנות אל הרשות המקומית בבקשות לקבלת התמיכה, בהתאם לפרוצדורה הקבועה בנוהל, ובקשותיהן תיבחנה על-ידי הוועדה המקצועית בהתאם לתבחינים שנקבעו, ולאור ההנחיות הנוספות הקבועות בסעיף 14 לנוהל התמיכות. על הרשות המקומית לרכז את המידע באשר לתמיכות שניתנו על-ידה למוסדות ציבוריים, ולפרטן בנספח לתקציבה.

 

כפי שכבר צוין, עיריית ירושלים אף הסדירה באמצעות "נוהל פעולות משותפות" – השתתפות ישירה או עקיפה של העירייה בתקציבים של אירועים המתבצעים על-ידי גוף חיצוני בשיתוף של העירייה, על-פי תבחינים מאושרים ובהתאם להליך כקבוע בנוהל.

 

ההכרעה בעניין אופיו של האירוע הנדון ושאלת תִקצובו

22.הציבור החרדי בירושלים מהווה פלח נרחב מאוכלוסיית העיר. אין מחלוקת בין הצדדים, כי העירייה רשאית, ואף צריכה, לספק לתושבי העיר, על גווניהם השונים, אירועי תרבות ופנאי המתאימים לאורחות חייהם ולהעדפותיהם. אין גם כל פסול בכך שעיריית ירושלים החליטה לקיים אירוע בהתאם למנהג הדתי, התרבותי, של "הקבלת פני רבו" ברֶגֶל, וכי תוכנו של האירוע יכלול הופעות של זמרים חסידיים, נאומים וברכות מפי רבנים מוערכים בציבור הדתי והחרדי. ואולם, ככל שהעירייה מבקשת לראות באירוע משום אירוע עירוני ולשאת במימונו, יש לבחון ולוודא, בזהירות ובקפידה, כי מדובר באירוע עירוני שבו העירייה שולטת בתוכן ובביצוע, ונשמרים זהותו ואופיו של האירוע כאירוע עירוני מבחינה מהותית; וכי לא מדובר למעשה באירוע של גורם אחר, או של מי שמזוהה עם גורם אחר, שהעירייה משתתפת בעריכתו או תומכת בו כספית, אשר לגביו אמורים לחול נהלי התמיכות – "נוהל תמיכות" או "נוהל פעולות משותפות" של עיריית ירושלים, בהתאם לעניין, זאת על בסיס אמות מידה ענייניות וברורות, שוויוניות ושקופות.

 

בהקשר זה, יש לחזור ולהדגיש, את שקבע בית-המשפט (כב' השופטת ש' רנר) בפסק-הדין הקודם, בציינו: "הגדרתו של אירוע כאירוע עירוני ואת תקצובו כ"קניית שירות" ולא כתמיכה בגוף חיצוני, מאפשרת לעירייה לממן אירוע בלא שתידרש לנהלים המחייבים אותה בין היתר לשוויון ושקיפות בתמיכה בגופים שונים. הגדרה רחבה של אירוע כעירוני ואת מימונו באמצעות חברה עירונית כ"קניית שירות" מאפשרת למעשה לעקוף ולסכל במידה רבה את הנהלים האמורים אשר נועדו להבטיח כי גם השתתפות העירייה בפעילות בעלת אופי חד-פעמי תיעשה על בסיס קריטריונים ענייניים, שוויוניים ושקופים. לאור האמור יש לבחון בזהירות את אפיונו של אירוע כעירוני".

 

על ההבחנה שבין אירוע עירוני, מבחינה מהותית, שבו נציגי העירייה שולטים בעריכתו, בתוכנו ובביצועו, לבין אירוע של גורם אחר אשר לגביו יש מקום לפעול בהתאם ל"נוהל התמיכות" או ל"נוהל פעולות משותפות", גם עמד בית-משפט זה (השופט א' דראל), אמנם בהקשר שונה, בעת"מ (י-ם) 51824-12-16 צחו"ר – צדק חופש, חינוך ורווחה בירושלים (ע"ר) נ' עיריית ירושלים (26.6.17)).

 

23.אירוע "הקבלת פני רבוֹ" שהתקיים בחול-המועד סוכות התשע"ז בבריכת הסולטן בירושלים, נערך, כפי הנטען על-ידי העירייה, ביוזמתה ובהפקתה. אף שנטען, כי הוא מהווה מנהג דתי תרבותי מקובל ונפוץ בערים שונות ברחבי המדינה, הוא לא התקיים בשנים האחרונות בעיר ירושלים בחסות העירייה, וזאת היות שלטענת העירייה עד לשנת 2015 המצב הביטחוני בבירה לא אִפשר את קיומו. בשנת 2015 תוכנן אירוע על-ידי תנועת אל המעיין, והעירייה ביקשה לממנו מתקציבה, דבר שנמנע בפסק-הדין הקודם בעניין, בשל אי-קיום הליך תקין כדין לפי נוהל תמיכות להעברת התקציב לאירוע, אשר היה אירוע פרטי שתוכנן והופק עצמאית על-ידי תנועת אל המעיין, כמפורט לעיל. האירוע הנדון במסגרת העתירה שלפנינו הוא למעשה האירוע הראשון שאורגן על-ידי עיריית ירושלים מזה כעשור. מנוסח המודעה שפורסמה טרם האירוע הקודם בחול-המועד פסח, אשר צורף על-ידי העותרת לעתירתה, עולה כי מדובר באירועים דומים מאוד במהותם ובמתכונתם: בשני האירועים אורח הכבוד היה השר אריה דרעי; בשניהם נשאו דברים הרב הראשי לישראל הראשון לציון הרב יצחק יוסף ונשיא מועצת חכמי התורה הרב שלום כהן, וכן חברי מועצת חכמי התורה – הרב שמעון בעדני והרב ראובן אלבז. בשניהם תוכנו של האירוע היה הקבלת פני הרבנים, אשר רובם ככולם משתייכים לתנועת ש"ס, נושאים בתפקידים במסגרת מוסדותיה, או מזוהים אִתה, זאת בשילוב הופעות של זמרים חסידיים – כאשר הזמר חיים ישראל אף הופיע בשני האירועים.

 

24.העירייה טוענת, כאמור, כי היא עצמה החליטה על קיום האירוע, יזמה אותו באופן עצמאי והפיקה אותו בלעדית באמצעות חברת "אריאל" אשר שכרה שירותיה של חברת הפקה פרטית. ואולם, בניגוד להצהרת העירייה כי דוד ויינר, מנהל מחלקת חברה ונוער חרדי הרכיב את רשימת הדוברים ואף שלט על האירוע בזמן אמת ופיקח עליו, הרי שהעירייה לא ידעה להשיב או ליתן מענה ענייני, אף לא במענה לשאלון מפורט שנשלח לה על-ידי העותרת, לשאלות בסיסיות הקשורות לאופי האירוע ואִרגונו, כמו למשל: מי קבע את תוכן האירוע, זהות המוזמנים לשבת על בימת הכבוד, שמות הדוברים וסדר הנאומים; מי קבע באילו תכנים יעסקו הנאומים; מי הנחה את האירוע; באילו נסיבות הושגה "חסות" המימון רק על-ידי אל המעיין; וכיצד אורגנו נסיעות לאירוע מרחבי הארץ. תשובות העירייה לשאלות, שלפיהן הרבנים שישבו על בימת הכבוד עלו באופן אקראי, ואף לא נקבע סדר נואמים ולא היה ידוע מראש מי יישא דברים באירוע (לבד מהרב הראשי יצחק יוסף ונשיא מועצת חכמי התורה הרב שלום כהן, שלגביהם השיבה העירייה "ידענו שהראשון לציון יגיע והחכם שלום כהן") – אינן מתיישבות עם הטענה שמדובר באירוע עירוני שאורגן באופן עצמאי על-ידי העירייה; ובפרט כאשר מדובר באירוע אשר תקציבו הציבורי הכולל עמד על סך למעלה מ-700,000 ₪, ושעה שרובם ככולם של הדוברים קשורים למפלגת ש"ס או מזוהים עִמה – בין אם מדובר ביו"ר המפלגה השר אריה דרעי, הרב הראשי הראשון לציון הרב יצחק יוסף – בנו של מייסד תנועת ש"ס הרב עובדיה יוסף ז"ל, נשיא מועצת חכמי התורה הרב שלום כהן, וכן חברים במועצת חכמי התורה הרב ראובן אלבז והרב שמעון בעדני. זאת ועוד, מצפייה בסרטון האירוע, ניכר כי מדובר באירוע של גוף מאורגן, שהתווה מראש מי ישב על בימת הכבוד ומי יישא דברים. אף מתוכן הנאומים שנשאו הרבנים והדוברים השונים, אשר אמנם לא כללו תכנים או מאפיינים פוליטיים, ניכר שהדוברים השמיעו דברים לקהל המזוהה עם תנועת ש"ס או עם דרכה של אל המעיין. בנוסף על האמור, במענה לשאלות העותרת בשאלון, השיבה העירייה, כי היא לא פרסמה "קול קורא" להגשת בקשות למתן חסויות לאירוע, ולמרות זאת עמותת אל המעיין ידעה על קיומו של האירוע והגישה בקשה למתן חסות, ולא זו בלבד אלא שכוונתה להגיש בקשה למתן חסות הייתה ידועה לעירייה ואף הופיעה בנוסח אישור תקציב האירוע. עוד מתעוררת השאלה, כיצד תנועת אל המעיין פרסמה את דבר האירוע על כל פרטיו – מועד, מיקום ותוכן מדויק, עוד טרם יצא פרסום רשמי מטעם העירייה עצמה ולפני שמתן החסות אושר בוועדת החסויות.

 

25.הצטברות מכלול הנסיבות האמורות מובילה למסקנה, כי האירוע הנדון, כפי שתוכנן וכפי שהוצא אל הפועל, אינו אירוע עירוני מבחינה מהותית, המיועד לציבור החרדי והדתי בירושלים ואף ברחבי הארץ, או "לתושבי ירושלים הדתיים המזרחיים" (כאמור באחת מהתשובות של העירייה לשאלון), כי אם אירוע שמזוהה עם תנועת ש"ס או עמותת אל המעיין, אשר נערך למעשה על-ידי גורם אחר, ולא העירייה, וככזה – אין לתקצב אותו כאירוע עירוני. המסקנה האמורה נלמדת, בין-השאר, מהאירוע הקודם שאורגן על-ידי אל המעיין, הדומה במהותו לאירוע שלפנינו, פרט לכך שהפנייה לעירייה ולחברת "אריאל" קדמה הפעם לאירוע, ולא נעשתה לאחריו כמו בפעם הקודמת; מזהות הדוברים, אשר רובם ככולם קשורים לתנועת ש"ס או מזוהים עִמה באופן מובהק; מהיעדר תשובות, או היעדר תשובות ענייניות ומתקבלות על-הדעת, של העירייה, בעניין שליטת הגורמים מטעמה בעריכת האירוע, בתוכנו ובביצוע, ובעיקר בעניין הדוברים והתכנים; וממכלול האינדיקציות העולות מנסיבות "מתן החסות" ועיתויה. ניכר, אפוא, שאין מדובר באירוע עירוני "בחסות" אל המעיין, אלא באירוע מטעם אל המעיין וש"ס, המזוהה עם שתי התנועות, אשר העירייה רק משתתפת בביצועו ונתנה לו את "החסות". אשר-על-כן, אין מדובר באירוע עירוני, בהיבט המהותי, שהעירייה עורכת ושולטת בתוכנו ובביצועו, אלא באירוע שמזוהה עם ש"ס ואל המעיין, שמאורגן למעשה על-ידי גורם אחר.

 

26.באפשרותה של עיריית ירושלים להמשיך במסורת הנטענת של קיום אירועי "הקבלת פני רבו" בחול-המועד סוכות ופסח. ואולם, ככל שהיא מבקשת לקיים אירוע עירוני, עליה להקפיד ולוודא כי אכן מדובר באירוע עירוני על כל המשתמע מכך, קרי – שהעירייה תשלוט בעריכתו, בתוכנו ובביצועו, וכי תישמר זהותו ומהותו הכללית של האירוע כאירוע עירוני. לחלופין, באפשרותה של עיריית ירושלים להעניק תמיכה, בהתאם לנהלי התמיכות כמובא לעיל, למוסדות ציבוריים כאלה ואחרים בגין פעילותם בתחומי תרבות ודת; ובין-היתר, לתמוך אף בגופים המארגנים אירועים דוגמת האירוע הנדון. במסגרת זו, באפשרותה לפעול לפי "נוהל תמיכות" או "נוהל פעולות משותפות" של עיריית ירושלים, ולתמוך בקיום אירועים באופן שוויוני, כך שכל המוסדות או הגופים המעוניינים בקיום אירועים מעין אלו, יוכלו להגיש בקשות ולהתמודד על קבלת תמיכה עירונית, בהליך שוויוני ושקוף, על-פי קריטריונים ברורים.

 

27.בנסיבות האמורות, שבהן נקבע כי האירוע הנדון, כפי שתוכנן וכפי שהוצא אל הפועל, לא היה מבחינה מהותית, אירוע עירוני, יש לבטל את החלטת העירייה לממנו כאירוע עירוני.

 

לאור התוצאה האמורה, מתייתר הצורך להכריע במחלוקת שבין הצדדים, האם האירוע הנדון, כפי שתוכנן וכפי שבוצע, היה אירוע פוליטי, אם לאו.

 

28.באשר לטענת העותרת בדבר הדרת נשים, הרי שעותרת לא הציגה אסמכתאות לטענותיה כי האירוע לא יועד, מלכתחילה, לציבור הנשים, וכי יועדו להן מקומות ישיבה מסוימים ואף "פחותים" מאלו שהוקצו לגברים. מכל מקום, לנוכח מסקנתי לעיל, לפיה אין מדובר באירוע עירוני, לא אדרש להכרעה בשאלה האם במקרה הנדון הייתה הדרת נשים; וכן לשאלה האם נסיבותיו של האירוע הקונקרטי נופלים לגדר החריג הצר והמוגבל לאיסור הגורף בדבר הדרת נשים במרחב הציבורי שנקבע בדו"ח הצוות המשרדי לבחינת תופעת הדרת נשים במרחב הציבורי ממרץ 2013, אשר אומץ על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, הקובע כי ניתן לחרוג באופן נקודתי מן הכלל האמור "כאשר מדובר באירוע בעל אופי דתי מובהק שעיקרו פולחן דתי או טקס דתי משמעותי אחר, כאשר הרשות סבורה כי רובם המכריע של באי האירוע מתאפיינים ברצון בהפרדה" (סעיף 245(ג) לדו"ח).

 

29.לא מצאתי כל ממש בטענת הסף שהעלתה העירייה, בדבר אי-ציון העובדה – בכתב העתירה – שהעתירה הוגשה על-ידי עמותה מיסודו של מי ששימש כיועץ המשפטי לעיריית ירושלים, ושהעמותה הגישה מספר עתירות בנוגע לאירועי "הקבלת פני רבו" שנערכו בבירה בשנתיים האחרונות. גם לא מצאתי ממש בטענת הסף שהעלתה העמותה, בדבר אי-מיצוי הליכים בפנייה מוקדמת לעמותה. חובת מיצוי ההליכים דורשת מהעותרת להקדים ולפנות לגוף המינהלי שנגדו מוגשת העתירה, ובחובה זו עמדה העותרת, שכן היא הקדימה ופנתה לעירייה טרם הגשת העתירה הנדונה.

 

 

התוצאה 

30.על-יסוד האמור לעיל, העתירה מתקבלת, במובן זה שהחלטת עיריית ירושלים לממן את אירוע "הקבלת פני רבו" הנדון בעתירה, כאירוע עירוני, מבוטלת.

 

משיבה 1 תשלם לעותרת הוצאות בסך 15,000 ₪ (כערכו של סכום זה היום), וכן את אגרת העתירה (בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלום האגרה). אין צו להוצאות בעניינה של משיבה 2.

 

 

 

המזכירות תמציא עותקים מפסק-הדין לבאי-כוח הצדדים.

 

 

ניתן היום, ג' באדר תשע"ח, 18 בפברואר 2018, בהיעדר הצדדים.

 

Picture 1

יורם נועם, סגן נשיא

 

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ