עת"א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
64719-05-16
01/08/2016
|
בפני השופטת:
דבורה עטר
|
| - נגד - |
עותר:
איתן מלכה (אסיר)
|
משיבים:
1. שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים
2. מדינת ישראל
|
| החלטה |
1.העתירה שלפני נסובה אודות המשך הגדרתו של העותר על ידי המשיב כבעל סיכוי גבוה לבריחה (סג"ב ).
2.ב"כ העורר טענה כי המשך הגדרתו של העורר כסג"ב מונע ממנו להגיע לאגף החינוכי, להמשיך את הליכי הטיפול בהם החל בתקופת מעצרו ולמצות את הליכי השיקום שהוצעו לו כבר עתה על ידי העובדת הסוציאלית. עוד טענה כי המשיב זכה לאמון כבר בתקופת מעצרו בעת ששימש כאחראי על בית התפילה בבית הסוהר. כמו כן כי החשש לבריחה הופג נוכח העובדה כי העורר הורשע לאחרונה על פי הודייתו, בכתב אישום שתוקן במסגרת הסדר טיעון, ממנו נמחקה עבירת השיבוש וההימנעות מלהתייצב להליכי החקירה והחל לרצות את מאסרו.
3. ב"כ המשיב טענה כי בדין הוגדר העורר בשלב זה כסג"ב, בעת שגם על פי כתב האישום המתוקן בו הודה אך לאחרונה, עזב את הארץ באמצעות דרכון מזויף ולא התייצב לחקירה במשך שנתיים ועניין זה ייבחן בחלוף 6 חודשים פעם נוספת. עוד לדברי ב"כ המשיב הגדרתו של העורר כסג"ב אינה מונעת ממנו להשתלב בקבוצות חינוכיות, כפי שעה עד כה ונוכח יתרת מאסרו אף לא תמנע ממנו האפשרות להשתלב בהליכים טיפוליים בהמשך ולא קיימת כל אינדיקציה בדבר הליכים כאמור שהוצעו לו כבר עתה.
דיון והכרעה
4.עלה כי הוחלט על המשך הגדרתו של העורר כסג"ב, ביום 3.5.16, בהיותו בסטטוס של עצור עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, לאור העובדה כי נמלט מן הארץ בהיותו דרוש לחקירה עד למעצרו בחלוף כשנתיים.
אכן יומיים לאחר מכן הורשע העורר על פי הודאתו בכתב אישום שתוקן במסגרת הסדר טיעון, עבירת שיבוש הליכי החקירה שיוחסה לו בכתב האישום המקורי נמחקה והעורר הורשע תחתיה בעבירות של זיוף, שימוש במסמך מזויף והתחזות לאחר. ואולם הנסיבות שהיוו בסיס להגדרת העורר כסג"ב נותרו על כנן (האישום הראשון לפרק שני של כתב האישום המתוקן ). ובכללן הימנעות העורר להתייצב לחקירה במשך שנתיים חרף כל הניסיונות לאתרו וצו עיכוב יציאה מן הארץ וצו מעצר שהוצאו נגדו. כמו גם יציאה מן הארץ וחזרה אליה, תוך שימוש בדרכון מזויף והתחזות בשמו של אחיו, על מנת למנוע מרשויות האכיפה לאתרו.
5.ב"כ העורר מיקדה את עתירתה לשינוי הגדרת העורר כסג"ב, כבר עתה, על מנת שיוכל להשתלב לאלתר בהליכי השיקום שהוצעו לו על ידי העובדת הסוציאלית. לאור האמור ניתנה לה אורכה להמצאת מסמכים התומכים בטענתה זו ואולם אלה לא הומצאו.
אף עלה מדברי ב"כ המשיב כי לא ימנע מהעורר להמשיך בהליכים החינוכיים, בהם נטל חלק עד כה, בתוך האגף.
6. לאור סך כל האמור לעיל לא מצאתי כי ההחלטה להמשך הגדרתו של העורר כסג"ב, לעת שניתנה, לוקה בחוסר סבירות, תוך שחזקה על המשיב כי יבחן עמדתו זו, בראי הזמן והנסיבות.