עת"א 13767-03-15 עודתאללה(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

כב' השופט שאהר אטרש:

1. העותר נושא עונש מאסר רביעי לתקופה של 17 חודשים, הכולל הפעלה של שני מאסרים מותנים, בגין הרשעתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה, נהיגה ברכב ללא פוליסת ביטוח, התחזות כאדם אחר במטרה להונות ושיבוש מהלכי משפט.

    

2. לחובת העותר הרשעות קודמות בעבירות פליליות (אלימות, סמים, רכוש, התחזות לאדם אחר,) והרשעות קודמות בעבירות תעבורה (37 הרשעות).

    

3. משנשא שני שלישים מתקופת מאסרו, דחתה ועדת השחרורים את בקשתו של העותר לשחרור על-תנאי בשל מסוכנותו בסברה, כי מדובר באסיר רצידיוויסט שאיננו לומד את הלקח, חוזר ועובר אותן עבירות חרף מאסרים מותנים התלויים ועומדים נגדו, אשר לא עבר טיפול מהותי בעניין בעיותיו בכל הקשור לעבירות התעבורה אותן הוא מבצע.

    

4. בנימוקי העתירה (שהוגשה על ידי ב"כ העותר, עו"ד ארוא חליחל) נטען, כי הועדה נהגה בשרירות ובניגוד לכללי הצדק הטבעי משלא נימקה את החלטתה ונהגה בחוסר סבירות משלא נתנה משקל ראוי לתכנית הפרטית המקיפה ולשינוי שעבר העותר בכלא. עוד נטען בנימוקי העתירה, כי הועדה לא התייחסה לעובדה, שהטיפול בהתמכרויות הופסק לאחר שרופא נקרולוג קבע שהעותר אינו מכור; בנוסף נטען, כי על אף שהביע נכונות להשתקם, רק לאחר עבור תקופת שני שליש מצאה המשיבה לנכון לשלב את העותר בתכנית לעברייני תעבורה. לא זו אף זו, הועדה ייחסה משקל יתר לעברו של העותר ולא שקלה את תקופת המאסר הקצרה שנותרה לו בטרם יסיים את מלוא תקופת מאסרו. בהינתן כל אלה, מבקש העותר לקבל את העתירה, להורות על ביטול החלטתה של ועדת השחרורים ועל שחרורו על-תנאי.