אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עתיר נ' לאומי קארד אשראים בע"מ

עתיר נ' לאומי קארד אשראים בע"מ

תאריך פרסום : 14/03/2012 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
31314-09-10
20/02/2012
בפני השופט:
יהודית שטופמן

- נגד -
התובע:
אתי עתיר
הנתבע:
לאומי קארד אשראים בע"מ

החלטה

בר"ע על החלטתו של בית המשפט השלום בתל אביב (כב' השופט משה סובל) מיום 31.5.2010 ברע"א 10302-11-09. בהחלטתו דחה בית משפט קמא בר"ע שהגישה המבקשת על שתי החלטות רשמת ההוצל"פ (כב' הרשמת ענת דבי) שעניינן מינוי ב"כ המשיבה ככונס נכסים על דירת המגורים של המבקשת.

הרקע העובדתי ותמצית טענות הצדדים:

המשיבה פתחה כנגד המבקשת בהליכי הוצל"פ שמספרו 01-08525-08-1 (להלן: "תיק ההוצל"פ"). ביום 23.8.2009 מינתה רשמת ההוצל"פ את ב"כ המשיבה, עו"ד חיימסון, ככונס נכסים על זכויות המבקשת בנכס הידוע כגוש 6186 חלקה 284, תת חלקה 1 שהיא דירת בת 2 חדרים בשטח של כ-50 מ"ר (להלן: "הדירה").

במועד הגשת בקשת המשיבה למינוי כונס נכסים עמד גובה חוב תיק ההוצל"פ על סך של כ-36,000 ₪. בבקשת המשיבה למינוי כונס נכסים נטען, כי עד כה לא הועילו כל הליכי הגבייה שננקטו נגד המבקשת, ונראה כי מינוי כונס נכסים על זכויות המבקשת בדירה הוא המהלך היחיד העשוי לקדם את גביית החוב. יצויין כי נכון למועד הגשת תגובת המשיבה לבר"ע (בחודש יוני 2011) סכום החוב מושא תיק ההוצל"פ היה סך של כ-50,000 ₪.

ביום 11.10.2009 עתרה המבקשת לפני רשמת ההוצל"פ לבטל את ההחלטה המורה על מינוי כונס נכסים. בו ביום נדחתה בקשתה ידי רשמת ההוצל"פ בהחלטה בה נקבע כי "הליך של בקשה לביטול החלטה אינו הליך המוכר בדין. במידה והחייבת סבורה כי החלטתי שגויה, פתוחה בפניה הדרך להגיש בר"ע על החלטתי. כמו כן, הבקשה לרשות ערעור על החלטתי יש להגיש לבית המשפט. הבקשה אינה מראה כל עילה לעיכוב הליכים ועל כן, אינני נעתרת לה".

על החלטות רשמת ההוצל"פ מיום 23.8.2009 ו-11.10.2009 הגישה המבקשת בר"ע לבית משפט השלום. בבית משפט השלום טענה המבקשת, בין השאר, כי החלטת הרשמת למינוי כונס נכסים סותרת את הוראות סעיפים 38 ו52 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ"), ואינה מידתית לאור גובה החוב בתיק ההוצל"פ. עוד טענה המבקשת כי המשיבה נהגה בחוסר תום לב בנקיטת הליכי הוצל"פ, וכי בכוונתה לפעול למכירת הדירה בעצמה במחיר גבוה ככל שתוכל.

ביום 31.5.2010 דחה בית משפט קמא את הבר"ע שהוגשה על ידי המבקשת. תחילה דחה בית משפט קמא את טענת המבקשת שלפיה ההחלטה בדבר מינוי כונס נכסים סותרת את הוראות חוק ההוצל"פ. בנוסף ציין בית משפט קמא כי אמנם המבקשת מודה בקיומו של חוב תיק ההוצל"פ, אולם מאחר שלא הציעה לשלמו בפריסת תשלומים סבירה "מתבקשת המסקנה כי אין למשיבה דרך אחרת, פחות חמורה, לגביית החוב אלא בדרך של פינוי ומכירה של הדירה".

על החלטת בית משפט קמא הוגשה הבר"ע שלפניי.

בבר"ע שלפניי טענה המבקשת כי החלטת בימ"ש קמא שגויה עובדתית ומשפטית, לוקה במשוא בפנים, אינה הוגנת ואינה מידתית. המבקשת חזרה על טענתה כי רשמת ההוצל"פ הורתה על מינוי כונס נכסים תוך התעלמות מהאמור בסעיף 38 לחוק ההוצל"פ והתקנות. המבקשת טענה כי טעה בימ"ש קמא בכך שקבע כי היא מודה בקיומו של חוב, שכן היא אינה מודה בקיומו של החוב, ההיפך הוא הנכון. המבקשת סבורה כי על המשיבה לפצותה על 'התנהגותה הבריונית', בלשון המבקשת. כמו כן, המבקשת טענה כי אין באפשרותה לשלם את החוב בתיק ההוצל"פ, אף בתשלומים לשיעורין בסכום של 850 ₪ לחודש, עפ"י צו החיוב בתשלומים שנקבע לה.

עוד נטען על ידי המבקשת כי בימ"ש קמא התעלם מטענתה שלפיה היא מבקשת למכור את דירתה בעצמה, במסגרת פרויקט 'פינוי –בינוי', שלפיו אמורה המבקשת למכור את דירתה ליזם ולקבל בגינה, לטענתה, תמורה מירבית. בנוסף העלתה המבקשת טענות רבות כנגד התנהלות כונס הנכסים, לרבות טענה כי הוא נהג בדרך של שיבוש מהלכי בית משפט.

ביום 9.6.2011 הגישה המשיבה את תגובה לבר"ע. בפתח תגובתה ציינה המשיבה כי למרות שדין הבר"ע, לטעמה, להידחות, לפנים משורת הדין מסכימה היא לאפשר למבקשת למכור את דירתה בעצמה. בהתאם לכך, הודיעה המשיבה כי היא מסכימה להקפיא את הליכי כינוס הנכסים על דירת המבקשת למשך שישה חודשים, במהלכם תמכור המבקשת את הדירה ותשלם את חובה למשיבה.

לגופם של דברים טענה המשיבה, כי החלטת בית משפט קמא מוצדקת ולא ראוי להתערב בה. המשיבה טענה כי שיקול הדעת המסור לרשם ההוצל"פ בענין מינוי כונס נכסים הוא שיקול דעת רחב, ואינו מותנה בגובה החוב בתיק ההוצל"פ. המשיבה טענה כי במקרה זה אין ברירה אלא לנקוט בהליכי כינוס נכסים לשם גביית החוב. המדובר בחוב כבן ארבע שנים (נכון למועד הגשת התגובה) אשר ננקטו בגינו הליכים רבים, ובינתיים שולם סכום זעום לפרעונו. המשיבה טענה כי המבקשת אינה פועלת למציאת מקור פרנסה ואין לה כל מניעה לעבוד ולשאת, לפחות, בצו החיוב בתשלומים שנקבע לה.

למול זכותה של המבקשת מדגישה המשיבה את זכותה הקניינית לקבל את סכום החוב המגיע לה. באשר לטענת המבקשת שלפיה החלטת רשמת ההוצל"פ נוגדת את סעיף 38 לחוק ההוצל"פ ,טוענת המשיבה כי הליכי כינוס הנכסים מצויים בשלב מקדמי, וכל טענות המבקשת באשר למכירת הדירה אין להם מקום בשלב זה שבו מצויים הליכי הכינוס.

בשולי הדברים טוענת המשיבה כי אין הצדקה במקרה זה ליתן למשיבה רשות ערעור 'בגלגול שלישי'.

לאחר שהוגשה תגובת המשיבה, ובהמשך להודעת המשיבה בתגובתה, שלפיה היא מסכימה לעכב את הליכי הכינוס למשך שישה חודשים, וזאת על מנת לאפשר למבקשת למכור את דירתה בעצמה, התעכב בירור הבר"ע למשך כשישה חודשים, לאחריהם נתבקשה המבקשת להודיע האם הבר"ע עודנה אקטואלית (החלטה מיום 12.7.2011).

ביום 1.12.2011 נמסרה הודעת המבקשת שבה הודיעה המבקשת כי היא משתתפת בקורס תכנות מטעם משרד התמ"ת אשר אינו מותיר למבקשת זמן לטפל בענייניה האחרים. המבקשת ציינה כי יתכן שלאחר סיום הקורס ישתפר מצבה הכספי, והיא לא תידרש למכור את דירתה לצורך תשלום חובות. המבקשת טענה כי היא איננה יכולה למכור את דירתה כאשר הדירה מצויה בהליכי כינוס. עוד הסבירה כי ערכה הכספי של דירתה אינו ברור, מחד גיסא הדירה מצויה בבניין שנכלל בתוכנית פינוי-בינוי, מאידך גיסא, פועלת העירייה לביטול התכנית, ועל מנת שהתכנית תצא לפועל נדרש זמן. בנוסף לאמור, בהודעתה חזרה המבקשת על טענותיה כי המשיבה נוהגת בדרך של שיבוש הליכי משפט, ועתרה, בין השאר, לביטול ההחלטה בדבר מינוי כונס נכסים לדירתה.

בתגובתה להודעת המבקשת, טענה המשיבה כי החוב מושא ההוצל"פ הוא חוב ישן, ואין לדרוש מהמשיבה להמתין עד אשר המבקשת תסיים את הקורס שבו היא משתתפת ואולי תשתפר הכנסתה. המשיבה טענה כי התנהלות המבקשת אינה ראויה ודין הבר"ע להידחות.

דין בקשת רשות הערעור להידחות.

הלכה היא כי הרשות לערעור שני אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת היא למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות, בין משפטית ובין ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). בענייננו, המדובר בבקשה למתן רשות ערעור שני, ועדיין המבקשת אינה מעלה בבר"ע טענה בעלת חשיבות כאמור, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים.אמנם גם מטעם זה בלבד, דין הבקשה להידחות, אולם נראה לי כי יש לדחות את הבר"ע לגופו של ענין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ