אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עתירה של הועדה המקומית לתכנון ובניה בת-ים לשם הכשרת בניה בלתי חוקית בעיר

עתירה של הועדה המקומית לתכנון ובניה בת-ים לשם הכשרת בניה בלתי חוקית בעיר

תאריך פרסום : 16/02/2014 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
2781-09-13
10/02/2014
בפני השופט:
דפנה אבניאלי

- נגד -
התובע:
הועדה המקומית לתכנון ובניה בת ים
עו"ד מעיין אזולאי ויצחק ברוש
הנתבע:
1. ועדת ערר מחוזית לתכנון ולבניה מחוז תל אביב
2. נציגות הבית המשותף ברחוב בן גוריון 73 בבת ים
3. אורית דגן
4. יעקב אדרי
5. עובדיה דוד חי
6. הדוד-קרי בתי קפה ומסעדנות בע"מ

עו"ד נורית טביב ונופר גורן
עו"ד ניר דגן
פסק-דין

לפני עתירה שהגישה הועדה המקומית לתכנון ובניה בת ים כנגד המשיבה 1 ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה מחוז ת"א, בגדרה התבקש בית המשפט לקבוע כי החלטת ועדת הערר  שניתנה ב- 26.6.13 מבוטלת וכי החלטת הועדה המקומית את תכנית בי/מיק/507 (להלן: "התכנית הנקודתית") הינה החלטה סבירה וראויה תכנונית, התואמת את מדיניותה התכנונית של העותרת ושל עיריית בת- ים ביחס לרח' בן גוריון .

העותרת שהינה מוסד תכנוני, מציינת בעתירתה כי התכנית הנקודתית הינה תכנית מפורטת שאמנם הוגשה ביוזמת המחזיקים בנכס המצוי ברח' בן גוריון, אך היא תואמת את התפיסה התכנונית של העותרת ואת התכנית הכוללת שבכוונת העותרת לקדם בחוף הים בבת ים.

התכנית מתייחסת לבנין משותף המשמש למגורים  כאשר בקומת הקרקע שלו בחזית הקדמית נמצאת מסעדה המופעלת על ידי המשיבה מס' 6, אשר לא התייצבה לדיון למרות שהיתה יוזמת התכנית לדברי העותר.

במקרקעין המצויים בחוף הים מותרת כיום בניה במרחק של 5 מטר מקו הבנין.

התכנית הנקודתית נועדה לשנות את קו הבנין של החזית הקדמית המסחרית לקו בנין אפס, ולדברי העותרת הדבר נעשה כדי לאפשר לפעילות הפנאי כולל המסעדה ג'פאניקה המנוהלת על ידי המשיבה 6, להתפתח עד גבול החלקה בחזית ברח' בן גוריון.

לדברי העותרת מעבר להיות התכנית מיועדת ליתן מענה פרטני ליוזמת התכנית, המשיבה 6, מהווה התכנית הנקודתית חלק ממדיניותה הכללית של העיר בת ים ותואמת את המגמה במסגרת תכנית החלה על רח' בן גוריון בבת ים.

הכוונה לתכנית כוללת אשר לדברי העותרת נמצאת בהליכי הכנה אך טרם הופקדה בועדה המקומית. סגן מהנדס העיר אשר התייצב לדיון יחד עם ב"כ העותרת ציין כי ברח' בן גוריון מצויים כ 90 נכסים  אשר מטרת התכנית היא להסדיר השימוש הכולל בהם, בין היתר  על ידי קביעת קו בנין אפס ברח' בן גוריון. סגן מהנדס העיר אף ציין כי נכון להיום מצויה בפני הועדה המקומית התכנית הנקודתית נושא העתירה וכן כשלש ארבע  תכניות נוספות בשלבי תכנון כאלה ואח'. לדבריו התכנית הכוללת מצויה כרגע בשלב תכנוני שלא ידוע מתי יסתיים אך מכל מקום צפוי לעבור פרק זמן של כשנה לפחות בטרם יקודם הליך אישור התכנית הקודמת.

טענותיה של העותרת אשר התייצבה לבדה כעותרת בבית המשפט לעניינים מנהליים ואילו יוזמת התכנית, המשיבה 6, מופיעה כמשיב ה לצד ועדת הערר ולצד  נציגות הבית המשותף והדיירים בבנין נושא התכנית הנקודתית, הן במישור התכנוני, רובן ככולן.

העותרת טוענת כי החלטת ועדת הערר שלא לאשר את התכנית הנקודתית הינה החלטה בלתי סבירה עובדתית המתעלמת משורה של שיקולים רלוונטיים שנקבעו בפסיקה ומנוגדת להלכה הפסוקה הקובעת כי העדר תכנית  מתאר כללית, אינו יכול להוות נימוק בלעדי לדחיית אישורה של תכנית מתאר נקודתית, שכן הדבר יוצר למעשה קיפאון תכנוני באזור שהועדה המקומית מתכוונת לקדם את מצבו התכנוני.

במהלך הדיון טענו ב"כ העותרת  כי אמנם בנכס נושא התכנית הנקודתית בוצעה בניה בלתי חוקית, אך התכנית לא נועדה להכשיר בניה זו. עוד טענו ב"כ העותרת כי  אמנם יוזמת התכנית היתה המשיבה 6 אך מאחר והתכנית תואמת את התפיסה התכנונית הכוללת של העותרת, היא אושרה על ידי העותרת, וזו גם הסיבה שהעותרת לבדה יזמה את הפניה לבית המשפט בעתירה דנן.

כאשר נשאלו ב"כ העותרת על ידי בית המשפט כיצד קודמה תכנית נקודתית כאשר במקום בוצעה בניה בלתי חוקית, וכיצד הדבר מתיישב עם מדיניותה התכנונית של העותרת, ציינו ב"כ העותרת כי בתכנית נאמר כי קבלת היתר בניה בנכס תהיה מותנית בהריסת בניה בלתי חוקית. דא עקא, בהמשך הדברים הוברר כי הדרישה להריסה מתייחסת לבניה מעבר לקו אפס של הבנין ומשמעה למעשה הכשרת הבניה הבלתי חוקית כפי שבוצעה ולצידה דרישה שלא להמשיך ולבצע בניה בלתי חוקית מעבר לזו שכבר בוצעה, כתנאי למתן היתר בניה.

אין חולק כי הבניה הבלתי חוקית בוצעה ללא היתר, וכי נסיונה של המשיבה 6 להכשיר את הבניה בדרך של הקלה נכשל במסגרת הליך קודם שיזמה המשיבה 6 ואשר הסתיים בלא כלום, כפי שציינה ב"כ המשיבה 1  בתגובתה לעתירה.

ב"כ העותרת אף הבהירו כי הניסיון להכשיר את הבניה בדרך של הקלה אכן זכה לביקורת של ועדת הערר שהביעה תמיהה  על עצם נכונותה של הועדה המקומית להדרש לבקשה זו, ועתירה שהגישה המשיבה 6 לבית המשפט לעניינים מינהלים בענין זה, נמחקה ביוזמת המשיבה 6.

השאלה העומדת להכרעה היא אם אכן החלטת ועדת הערר, המשיבה 1, לבטל את החלטת הועדה המקומית לאשר את התכנית הנקודתית היא החלטה העומדת במבחנים המיושמים בבית המשפט לעניינים מינהלים בדונו בעתירה מסוג זה.

ייאמר מיד, והדברים אף קיבלו ביטוי בפרוטוקול הדיון במסגרת השאלות שהופנו לב"כ העותרת על ידי בית המשפט, כי לא שוכנעתי כי נפל פגם בהחלטת ועדת הערר המצדיק התערבות בהחלטה זו  ושינויה.

לדעתי ועל פי תפיסתי, ועדת הערר כמוסד תכנוני שקלה השיקולים הרלוונטים והגיעה למסקנה כי לא נמצא נימוק תכנוני המצדיקה לאשר תכנית נקודתית, החלה על מגרש אחד  כאשר מגרש זה מהווה יוצא מן הכלל ומנציח מצב של בניה בקו אפס בנכס, בעוד שהתכנית הכוללת טרם אושרה ולא ניתן לדעת אם תאושר בסופו של יום על די המוסדות התכנוניים.

ועדת הערר הינה מוסד תכנוני,  אשר על פי הוראות חוק התכנון והבניה אמור לשקול מלכתחילה את השיקולים התכנונים הנוגעים לתכנית הרלוונטית, ולהגיע להחלטה עצמאית משלו ללא קשר להחלטה והשיקולים התכנונים שהנחו את הועדה המקומית בדונה בבקשה עם אישור התכנית.

מעבר לאמירה שחזרה מפי ב"כ העותרת  כי התכנית הנקודתית תואמת את התפיסה התכנונית של העותרת, לא מצאתי בדברי ב"כ העותרת הסבר מניח את הדעת להשתדלותה המיוחדת של הועדה המקומית בענין זה.  אמנם העותרת טענה כי יוזמת התכנית הנקודתית היתה המשיבה 6, אך המשיבה 6 לא מצאה לנכון להביא את עניינה בפני בית המשפט לאחר שועדת הערר אמרה את דברה.  אמנם העותרת ציינה כי התכנית אינה מיועדת להכשיר את הבניה הבלתי חוקית שבנכס, אך לא שמעתי מבא כוחה  הסבר מניח את הדעת לעובדה שהתכנית מכשירה את הבניה הבלתי חוקית ואינה דורשת הריסתה, אלא מתנה היתר בניה למה שיבנה, אם יבנה מעבר לקו האפס.

עיון בתמונות שהציגו המשיבים 2-4 מלמד כי הדבר אינו אפשרי ולכן הדרישה להריסה, גם היא קיימת, היא בגדר אות מתה, שכן הבניה גולשת לשטח הציבורי והיא התבצעה על גבי המדרכה אשר מיועדת לשימוש הציבור כולו, ולמעשה לא יעלה על הדעת ולא תיתכן אפשרות כי תתבצע בניה מעבר לזו שבוצעה כבר עתה. אם לא די בכך, ב"כ המשיבים 2-4 ציין ובצדק כי אין מדובר בבניה בלתי חוקית 'קלה' כטענת העותרת, שכן חלק מהבניה הינה בניה שבוצעה במחובר לבנין עצמו ורק חלקה האחר הם חלונות וסוככים הניתנים להסרה. הבניה כפי שבוצעה ואשר לדברי ב"כ המשיבים 2-4 עומדת על תילה מזה כשש שנים, היתה צריכה להזעיק את פרנסי העיר לגרום להריסתה, והנה במקום לעשות כן, העותרת לא רק שמאשרת את התכנית אלא אף מזדרזת לפנות לבית המשפט כעותרת נגד החלטת הועדה שניסתה לבלום את התופעה ומצאה שאין מקום להכשירה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ