עתירה לפיצוי הלנה

1. התובע בתיק זה הגיש תביעתו זו ובה עתר כי יפסקו לזכותו פיצוי הלנה בין הסכם פשרה
אשר קבל תוקף של פסק דין בתיק קודם שהתנהל בבית הדין אשר צורף כנספח א' לתביעתו
זו.

לטענתו מרבית הסכום שנקבע בהסכם הפשרה טרם שולם לו והדבר מקים לו זכות תביעה לפצוי
הלנה.

2. בעקבות החלטת בית הדין בדיון שנתקיים לפיה על פניו אין מקום להמשיך בהליכים, פנה
ב"כ התובע ביום 25.1.2000 ובהודעתו לבית הדין טען, כי הסכם הפשרה שקבל תוקף של פסק
דין הופר וכי ניתן לתבוע בגין פסק דין שהופר ולענין זה הפנה לספרו של לובוצקי סדר
הדין בבית הדין לעבודה בעמ/ 218 שבו נאמר, לדבריו, כי הצד הזוכה רשאי להגיש תביעה
חדשה על סמך העילה הנובעת מפסק הדין.

3. בעמדתו זו של התובע נתפש הוא לטענות.

משנעשה הסכם הפשרה אשר ניתן לו תוקף של פסק דין, נבלעה העילה, ככל שהיא מתייחסת
לפצוי הלנה, בהסכם הפשרה. זאת ועוד, עיון בהסכם עצמו מלמד כי נקבעו בו במפורש הפרשי
הצמדה וריבית כחלק מההסכם ובכך גילה התובע דעתו כי ויתר על פצוי ההלנה והסתפק
בהפרשי הצמדה וריבית.

האמור בספרו של לובוצקי אליו הפנה ב"כ התובע מתייחס אמנם לתביעה עפ"י הפסק ואולם
במה דברים אמורים?

כאשר ניתן לזכות תובע פסק דין הצהרתי - והתובע לאחר מכן מבקש לתבוע בעילות הכספיות