עתיד חדש לשרותי אנוש בע"מ ואח' נ' אבי טורג'מן חברה לבנין בע"מ

החלטה

לפניי בקשה להארכת המועד להגשת ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופטת איילת הוך-טל) מיום 13.12.13 (להלן: "ההחלטה השניה"), לפיה נדחתה בקשת המשיבים לשקול מחדש החלטה שניתנה ע"י בימ"ש קמא ביום 12.12.12 (להלן: "ההחלטה הראשונה"), מחמת כך שהיא ניתנה (כפי הכתוב בה), ללא תגובת המשיבים, על אף שהמשיבים שלחו תגובתם, בפקס, לביהמ"ש, עוד ביום 17.11.13.

יובהר, כי ההחלטה מיום 12.12.13 מהווה, למעשה, פסק דין, הדוחה חלק מתביעתם של המשיבים, מחמת קיומם של מעשי בית-דין לגבי חלק זה, וכי ההחלטה מיום 12.12.12 איננה מנומקת וכל שנאמר בה הוא, כי בימ"ש קמא עיין בתגובה המצורפת, אולם לא מצא כי יש בה כדי לשנות מההחלטה הראשונה.

בבקשה למחיקת הערעור על הסף טוענת המבקשת, כי יש למחוק את הערעור מחמת כך שהוא הוגש באיחור. המבקשת מונה את המועד להגשת הערעור החל מיום 12.12.12, הוא המועד בו קיבלו המשיבים את ההחלטה הראשונה ולכן, לשיטתה, הוגש הערעור באיחור של יומיים.

המשיבים אינם חולקים על כך שהם קיבלו את ההחלטה הראשונה ביום 12.12.12, אולם, לטענתם, יש למנות את המועד להגשת הערעור החל מיום 16.12.13, הוא המועד בו קיבלו את ההחלטה השניה.

השאלה היא, איפוא, ממתי נכון, במקרה זה, למנות את המועד להגשת הערעור. האם מהיום בו התקבלה אצל המשיבים ההחלטה הראשונה או שמא מהיום בו התקבלה אצלם ההחלטה השניה.

ככלל, בקשה לעיון חוזר איננה מאריכה את המועד להגשת ערעור על ההחלטה המקורית [ראו: רע"א 2888/05 - מרים שכטר ואח' נ' מדינת ישראל ואח'(13.4.2005)]. אולם, במקרה דנן, נפל פגם מהותי בהחלטה הראשונה, שכן היא ניתנה ללא שבימ"ש קמא נתן דעתו לתגובה שהוגשה על ידי המשיבים.

אמנם, בימ"ש קמא לא היה ער להגשת התגובה ולא יכול היה להיות ער לכך, באשר התגובה לא נסרקה לתיק ביהמ"ש, אולם עובדת שליחתה של התגובה, בפקס, לביהמ"ש, הוכחה על ידי המשיבים, בצירוף אישור הפקס וככל הנראה, עקב תקלה שאירעה בביהמ"ש לא נסרקה התגובה לתיק ולכן לא יכולה היתה להיות בפני בימ"ש קמא, עת ניתנה ההחלטה הראשונה.

בנסיבות מיוחדות אלה, בהן נפל פגם מהותי בהחלטה הראשונה (גם אם לא "באשמת" בימ"ש קמא, אך בוודאי לא "באשמת" המשיבים), יש לראות את ההחלטה הראשונה, כאילו ניתנה (מחדש), בעת מתן ההחלטה השניה ולכן יש למנות את המועד להגשת הערעור החל מהיום בו התקבלה ההחלטה השניה אצל המשיבים, היינו - החל מיום 16.12.12 ומכל מקום - לאור חוסר הבהירות שנוצר אין לחסום את המשיבים מבירור ערעורם.

לפיכך, אני קובעת כי הערעור הוגש במועד ובהתאם - אני דוחה את הבקשה לסילוק על הסף.

בנסיבות העניין, לאור התקלה שאירעה בסריקת התגובה לתיק (שאיננה באחריות מי מהצדדים) ולאור כל האמור לעיל, אינני עושה צו להוצאות.

החלטה זו ניתנה על ידי בסמכותי כרשמת בית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתנה היום, כ"ד אדר תשע"ג, 06 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.