עש"א 56379-06-15 טמוזרטי ואח' נ' שחור(נאמן) ואח'

מונח בפניי ערעור על הכרעת הנאמן בתביעת חוב אותה הגישו המערערים – החייבים (להלן: "החייבים") כנגד החלטת הנאמן עו"ד יוסף שחור (להלן: "הנאמן") בכל הנוגע לתביעת החוב אשר הוגשה על-ידי הנושה רבינר אורי בע"מ (להלן:"הנושה") בהתאם לסעיף 150 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה").

רקע

תביעת החוב שבבסיס ערעור זה עברה מספר גלגולים טרם הונחה לפניי, על גלגולים אלו עמדתי בהרחבה בהחלטתי מיום 26 לפברואר 2015 ואיני מוצאת לחזור על הדברים פעם נוספת, ראו סעיפים 4-9 בפרוטוקול הדיון הנ"ל, עמ' 19-20. בסיומה של ההחלטה הנ"ל ניתנה לנושה הרשות להגיש תביעת חוב מתוקנת המתבססת בין היתר על הכרטסת שברשות הנושה. בסעיף 17-18 להחלטתי הנ"ל קבעתי כי איני סבורה שהתיקון המבוקש יפגע בזכויות דיוניות או אחרות של החייבים והוריתי לנאמן ליתן החלטה מושכלת על יסוד כל החומר שינוח בפניו.

החלטת הנאמן

ביום 12 למאי 2015 התקבלה הכרעת הנאמן בתביעת החוב ובה נקבע כי החייבים יחובו, יחד ולחוד,בסך של 380,182 ₪. בהחלטתו, מתייחס הנאמן להליך שקדם למינויו והתנהל מול הנאמנת. כמו כן, מתייחס הנאמן לכך שהחייבים לא הציגו את המסמכים שהתבקשו למסור ואשר היה בהם לתמוך בטענותיהם בדבר פירעון החוב.

הנאמן מתייחס בהחלטתו לכך שביהמ"ש אישר את צירוף הכרטסת לתביעת החוב, כמו כן מציין הנאמן כי נדרש לטענת החייבים כי היא אינה משקפת נאמנה את ההתחשבנויות שהתקיימו בין הצדדים. הנאמן מציין כי לאחר שבחן את הכרטסת וכן את אישור רו"ח מצא שניתן לקבל את האמור בכרטסת בכדי לקבוע את גובה החוב.

משלא הוצגו כל אסמכתאות לתמוך בטענה כי החוב נפרע, ומשלא הוכח כאמור שלא קיים כל חוב, הכריע הנאמן בתביעת החוב בהתאם לשיקול דעתו.

טענות הצדדים לערעור

החייבים טוענים כי טעה הנאמן בכך שנתן תוקף לכרטסת הנה"ח בעוד הוא עצמו תהה לגבי תוקפה. עוד טוענים כי טעה הנאמן בכך שנתן תוקף לכרטסת הנה"ח בעוד לא הוכח כי מדובר ברשומה מוסדית כנדרש בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, הוכחה זו נדרשת נוכח הכלל כי נטל חובת ההוכחה בדבר כיום החוב מוטל על כתפיי הנושה.