עש"א 53173-06-14 בר און נ' חייקה

1.ערעור על פסק דינה של המפקחת על רישום המקרקעין בת"א (כב' המפקחת מירה אריאלי, להלן : "המפקחת") ב- ת/517/13, מיום 21.5.2014 (להלן: "פסה"ד"). המפקחת קיבלה את תביעת המשיבה כנגד המערער, וחייבה את המערער לתקן את הליקויים בדירתו שגרמו לנזקים בדירת המשיבה. כמו כן חייבה המפקחת את המערער לשלם למשיבה 3/4 מעלות התיקונים של נזקי דירתה כפי שתמחר זאת המומחה מטעם המפקחת.

עיקרי העובדות

2.המערער והמשיבה מתגוררים בשכנות בבניין שברח' ביאליק 79 (פינת ז'בוטינסקי 55) ברמת גן, הידוע כחלקה 549 בגוש 6127 (להלן: "הבניין"). דירת המערער שוכנת בקומה 3 מעל לדירת המשיבה שבקומה 2. בשנת 2,000 אירעה נזילה מדוד מים שבדירת המערער אל דירת המשיבה, שתוקנה. לטענת המשיבה הנזילה המשיכה כ– 11 שנים. המשיבה הגישה בשנת 2013 תביעה למפקחת על המקרקעין בת"א על מנת שזו תורה למערער לתקן את הפגמים שלטענתה קיימים בדירתו ואשר גורמים לרטיבות ולנזילות מים מדירתו לדירתה. עוד עתרה המשיבה בתביעתה לחייב את המערער לתקן את נזקי הרטיבות שנוצרו כתוצאה מכך בדירתה. המערער לא התייצב לדיון אליו זומן לפני המפקחת ביום 16.12.2013, והמפקחת החליטה למנות כמומחה מטעמה, את המהנדס האזרחי ושמאי המקרקעין יוסף גולדקלנג (להלן: "גולדקלנג"). השמאי נתבקש ע"י המפקחת לקבוע בחוות דעתו מהו מקור הנזילה והרטיבות בדירת המשיבה, מה עלות התיקונים בדירת המערער (בהנחה שדירתו היא המקור לכך) ומה עלות תיקוני נזקי הרטיבות שבדירת המשיבה. גולדקלנג קבע בחוות דעתו כי אין נזילה פעילה בדירת המשיבה, אך יש רטיבות בדירתה. עוד קבע בחוות דעתו כי עלול להיות קיים כשל באיטום של המקלחון שבדירת המערער. המומחה ציין כי פלדת הזיון של הבטון שבתקרת דירת המשיבה, שנחשפה בעקבות נפילת הטיח, לא תוקנה באופן מקצועי במהלך השנים, וכי אירוע הנזילה בשנת 2,000 היווה זרז לקורוזיה שנגרמה בברזל הזיון. המפקחת אימצה את חוות דעת המומחה גולדקלנג, וחייבה את המערער לתקן את הליקויים באיטום המקלחון שבדירתו. עוד חייבה המפקחת את המערער לממן 3/4 מעלות תיקון נזקי דירת המשיבה, לפי התמחור שקבע גולדקלנג בחוות דעתו. לפיכך הגיש המערער את הערעור דנן, בו עתר לביטול פסק דינה של המפקחת ולקביעה כי המערער אינו אחראי לנזקים שבדירת המשיבה.

טענות הצדדים

3.לטענת המערער שגתה המפקחת כשקבעה כי הנזק בדירת המשיבה נגרם מפגמים בדירת המערער. לשיטתו, מאחר שהמומחה שמינתה המפקחת קבע שאין נזילה פעילה בדירת המשיבה, היה על המפקחת לדחות את תביעת המשיבה נגדו. עוד טען כי תביעת המשיבה נגדו התיישנה מאחר שהנזילה משנת 2,000 נוצרה לפני כ– 14 שנים. עוד הוסיף כי שגתה המפקחת כשאימצה את התמחור של גולדקלנג. לשיטת המערער, דוח שהציג של חב' תיקונים מטעם חב' הביטוח שלו, מצביע על כך שהנזק בדירת המשיבה נגרם מעייפות החומר, ולא בשל פגמים בדירתו. גורם נוסף לנזק שבדירת המשיבה היה לטענתו רשלנותה של המשיבה בתיקון ברזל הזיון של הבטון בתקרת דירתה לפני כ- 7 שנים, שהתמלא בקורוזיה לאחר שנפל ממנו הטיח שכיסה אותו. עוד טען כי השיג הצעות מחיר זולות יותר משמעותית מהמחיר שנקב גולדקלנג בחוות דעתו לעלות תיקון הנזק שבדירת המשיבה (700 ₪ ו– 1,500 ₪ לעומת 3,000 ₪ שקבע גולדקלנג). המערער הוסיף כי בתצהיר השכן בנימין חממי שהגיש למפקחת ציין השכן, קבלן שיפוצים מנוסה במקצועו, כי נפילת הטיח בתקרת דירת המשיבה נגרם מקורוזיה של הברזל שהחזיק את הבטון, שגרמה להתנפחות שהביאה לנפילת הטיח. חממי ציין בתצהירו כי עבודת התיקון של ברזל הזיון שנחשף מנפילת הטיח, בוצעה ברשלנות ע"י עובד מטעם המשיבה.

לטענת המשיבה, המומחה גולדקלנג אומנם לא מצא נזילה פעילה בדירת המשיבה אך הוא מצא רטיבות בתקרת דירתה. עוד טענה כי גולדקלנג קבע שהנזילה משנת 2,000 הייתה זרז לקורוזיה שהתפתחה בברזל הזיון של תקרת דירתה. המשיבה הוסיפה כי המסמך של חברת התיקונים ששלחה חב' הביטוח של המערער לבדוק את דירתה, איננה בגדר חוו"ד מומחה, וכי חב' הביטוח של המערער איננה אובייקטיבית. לפיכך לשיטתה יש להתבסס רק על חוו"ד המומחה שמונה ע"י המפקחת.

דיון

4.מעיון בטענות הצדדים ובמסמכים שצורפו ע"י המערער (מאחר שהמשיבה לא צירפה מסמכים מטעמה ולא הגישה תגובה בכתב לערעור) עולה, כי לא שגתה המפקחת בפסק דינה, אם כי יש מקום לתיקון באשר לאופן חלוקת האחריות בין הצדדים ביחס לנזקים שבדירת המשיבה.