ערר כנגד מעצרו של העורר בשל ראיות קלושות

כתב האישום שהוגש נגד העורר מייחס לו עבירה של יידוי אבנים, ונטען בו כי לפני כמחצית השנה נטל העורר חלק ביידוי אבנים המוני לעבר דחפור שעבד בסמוך למכשול התפר, ולעבר המכשול עצמו, בכוונה לפגוע בהם. בימ"ש קמא החליט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, לאחר שקבע כי יש ראיות לכאורה, ואף קיימת עילה של מסוכנות. מכאן הערר שלפני, כאשר לטענת הסנגור הראיות נגד העורר קלושות ואין בהן כדי להצדיק את מעצרו של העורר. לעומת זאת, התביעה טוענת כי אין להתערב בהחלטת בימ"ש קמא.

הראיה העיקרית נגד העורר היא עדותו במשטרה של עד תביעה 2 מיום 07/10/08, אשר בה הוא מזכיר את העורר כמי שנטל חלק עם עוד חמשה אחרים ביידוי אבנים לעבר דחפור ליד הגדר. בעדות אחרת ממועד מוקדם יותר מזכיר העד את שמותיהם של עוד חמשה אנשים שנטלו חלק באותו יידוי אבנים. לדברי הסנגור, העובדה ששמו של העורר נזכר רק באמרה האחרונה, ואינו נזכר באמרה מוקדמת יותר שבה נזכר קיומו של האירוע, ואף נזכרים שמות של מעורבים אחרים, יש בה כדי לפגוע במשקלה של העדות המפלילה, ולכן מדובר בראיות מוחלשות שאין בהן כדי להצדיק את מעצרו של העורר.

טענתו של הסנגור לא נעלמה מעיני בימ"ש קמא, והשופט הנכבד ציין כי אכן העדות המפלילה "מעלה תהיות" כלשונו. עם זאת, אין מדובר בעדות של שותף, ואין מניעה מלהרשיע בפלילים על פי עדות יחידה. בימ"ש קמא ציין עוד כי יש חיזוקים ראייתיים מסוימים לעדות המפלילה, ומכל הטעמים הללו בא השופט הנכבד קמא למסקנה כי יש ראיות לכאורה לאמור בכתב האישום.

ניתוח הראיות כפי שנעשה ע"י בימ"ש קמא מקובל אף עלי, ולא מצאתי כי נפלה בו טעות. שוכנעתי אף אני כי יש די ראיות שיש בהן כדי לבסס סיכוי סביר להרשעתו של העורר, ומשכך - צדק השופט קמא כאשר קבע כי יש ראיות לכאורה נגדו. גם קביעתו של השופט הנכבד קמא כי קיימת עילה של מסוכנות - בדין יסודה, ובמיוחד אמורים הדברים כאשר מדובר באירוע המוני של יידויי אבנים, כפי שעולה מחומר הראיות.

נוכח האמור, צדק בימ"ש קמא כאשר קבע כי יש ראיות לכאורה ואף עילת מעצר, ואין מקום להתערב בהחלטתו. הערר נדחה. 

ניתנה היום, 4 בינואר 2009, ח' בטבת התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: