ערר התביעה הצבאית על ההחלטה לשחרר בתנאים מגבילים נאשם בסחר בסם מסוכן-נדחה

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של סחר בסם מסוכן והחזקתו, בכך שרכש והחזיק 66 טבליות סם מסוג MDMA, אותן התכוון לצרוך בעצמו ואף לספק לחבריו. כן מואשם המשיב בכך שהחזיק כ-5.2 גרם חשיש בתאריך 11.10.07.

התביעה הצבאית ביקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים, תוך שהדגישה את המסוכנות הטמונה בעבירת סחר בסם, מסוכנות המתחזקת לנוכח עברו המכביד של המשיב והעובדה כי על אף שנעצר ושוחרר ביום 11.10.07 כמתואר, הזדרז לרכוש סמים נוספים.

בקשה זו לא התקבלה ע"י בימ"ש קמא, אשר סבר כי נוכח מצבו הרפואי של העורר הנזקק לטיפולים רפואיים, ולאור דלות הראיות הקושרות את המשיב לסחר בסם, להבדיל מהחזקתו, יש מקום לשחרר את המשיב בתנאים מגבילים.

על החלטה זו נסוב הערר שבפניי, במסגרתו מבקשת התביעה כי אתערב בהחלטת בימ"ש קמא ואורה על מעצרו של המשיב לאור הנימוקים שפורטו לעיל.

הסנגור מתנגד לערר, בעיקר על רקע המצב הרפואי הקשה של המשיב הסובל ממחלת עצבים, ונדרש להמשך טיפול רפואי לאור ניתוח שנערך ברגלו בסמוך לפני מעצרו. עם זאת, לשאלת ביהמ"ש, הסכים הסנגור להחמרת תנאי השחרור בדמות הוראה על מעצר בית מלא.

אין חולק כי העבירות שבוצעו לכאורה ע"י המשיב חמורות. חומרה מיוחדת יש לראות בעובדה כי השיב הורשע בעבר פעמיים בעבירות סמים קלות, אך לא למד את הלקח אלא חזר לסורו.

יחד עם זאת, לא השתכנעתי כי העבירות מקימות מסוכנות אשר לא ניתן להתגבר עליה באמצעות חלופת מעצר. תמים דעים אני עם בימ"ש קמא כי אותה אמירה סתמית של המשיב, לפיה,  כשהוא מגיע למסיבות הוא מחלק כדורים לחבריו, יכולה לבסס עבירה של סחר בסמים ברמה החמורה שלה.

כן יש להתחשב במצבו הבריאותי הרעוע של המשיב, אשר גם אם אינו מונע מעצר, יש בו להטות את הכף לטובת שחרור כאמור.

לנוכח האמור, החלטתי לדחות את הערר, תוך שאני קובע כי מעבר לתנאים שנקבעו ע"י בימ"ש קמא, יידרש המשיב להישאר במעצר בית מלא בביתו החדש שבעיסוואה. יתר תנאי השחרור יעמדו כאמור על כנם.

ניתנה והודעה היום, 9 בדצמבר 2007, כ"ט בכסלו התשס"ח, בנוכחות ב"כ המשיב והתוב"ץ.

המשנה לנשיא

רמ"שית: שי