ערעור על החלטת ועדת הערר לתכנון ולבניה בה קבעה היא כי המקרקעין של המשיבים נפגעו מאישורה של תוכנית 4029 וכי על הועדה המקומית לפצות את המשיבים כקביעת שמאי המכריע בתופסת הוצאות ושכר טרחה

1. זהו ערעור על החלטת ועדת הערר לתכנון והבנייה מחוז ירושלים )להלן- ועדת הערר(,
מיום 12.3.00 לדחות את העררים שהגישה המערערת על החלטת השמאי המכריע, מר אשר שולמן,
אשר מונה ע"י ועדת הערר לפי סעיף 198)ה( לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965. )להלן -
החוק(.

בהחלטתה קבעה הועדה כי המקרקעין של המשיבים נפגעו מאישורה של תוכנית 4029 וכי על
הועדה המקומית לפצות את המשיבים כקביעת השמאי המכריע בתוספת הוצאות ושכר-טרחה.

2. המשיבים הם בעלי זכויות בשלושה בתי מגורים ברח' נווה שאנן בירושלים )בתים מס'
19,21 ו- 23(, הידועים כחלקה 16 בגוש 30180. )להלן - המקרקעין(.

תכנית מס' 1833 שפורסמה בי.פ. 2037 ביום 8.8.74 חלה על השטח שממזרח למקרקעין וייעדה
את המגרשים שממזרח למקרקעין להקמת מבני ציבור )בית ספר לאמנות בצלאל ובית ספר
עירוני(. בתוכנית צוינה דרך קיימת ברוחב של 9 מ', המובילה לאחד ממבני הציבור
המתוכננים, המרוחקת כ- 4 מ' מגבול מגרש מס' 21.

3. ביום 19.11.92 פורסם דבר אישור תכנית בנין עיר מס' 4029 )י.פ. 4059(. תכנית זו
חלה, בין היתר, על המקרקעין נשוא דיוננו. במסגרת תכנית זו נסלל כביש ממזרח
למקרקעין. התכנית מייעדת את המקרקעין לאזור מגורים 1 הכלולים בשטח המיועד לאיחוד
וחלוקה. במסגרת חלוקה זו הפכה חלקה 16 של המשיבים למגרש מס' 30 ונוצר מגרש חדש מס'
30א, הנמצא ממערב לחלקה והמגדיל את זכויות הבניה במגרש. כאמור, במסגרת התוכנית נסלל
כביש רחב, סלילה זו יצרה קיר תומך גדול ומסיבי, בגובה של כ- 6 מ', סמוך לבתי