ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים

1. בפני ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים, מיום 27/10/99, )להלן - "הועדה
לעררים"(, אשר קבעה כי לא חלה החמרה במצבו של המערער ולא חל כל שינוי בדרגת נכותו
הצמיתה, עקב פגיעה בעבודה מיום 18/3/91.

2. לטענת המערער, טעתה הועדה לעררים בקביעתה, שמצבו לא הוחמר, מאחר ובין היתר היא
לא התייחסה למכתבים שהמציא לה מאת פרופ' סודרי ופרופ' הלפרין. לדידו, מצבו הוחמר
והוועדה לא התייחסה לבעיותיו ולקשיים שיש לו בהליכה, כפי שהעלה בפניה. יצויין כי
בפגיעה בעבודה ביום 18/3/91 נפגע המערער בברך שמאל.

3. לטענת ב"כ המשיב, לא נפל כל פגם משפטי בהחלטת הועדה לעררים ולפיכך, יש לדחות את
הערעור.

4. לאחר שעיינתי בדו"ח הועדה לעררים ושמעתי את טיעוני הצדדים, להלן פסק הדין:

המערער פרט בפני הוועדה לעררים את תלונותיו ואת מוגבלותו הנטענת בהליכה כפי שציין
בערעור בפני ואישר בחתימתו את שנרשם בסעיף 26 לפרוטוקול הוועדה לעררים באשר
לתלונותיו.

הוועדה לעררים בדקה אותו לעניין תלונותיו ופרטה את כל הממצאים הרפואיים שמצאה בחוות
דעתה. הוועדה לעררים עיינה בתוצאות בדיקת הארטרוסקופיה שבוצעה למערער והתייחסה
לממצאים שנמצאו בבדיקה. כן התייחסה הוועדה לתוצאות בדיקת אם.אר.אי. ולמכתבם של ד"ר
סודרי, המפנה לד"ר הלפרין ומציינת כי המכתב מעיד על סבל קשה, אך זאת ללא ממצאים
אובקטיביים בעלי משמעות. כן מתייחסת הוועדה למכתבו של ד"ר הנדל מטעמו של התובע