ערעור על החלטת וועדת הערר כי התובע הוא סרבן תעסוקה

1. זהו ערעור על החלטת וועדת הערר שליד שירות התעסוקה מיום 21.5.00 אשר דחתה את
הערר הגיש המערער כנגד 5 סירובים שנרשמו למערער בגין שליחה לעבודה ב- 5 הזדמנויות
שונות. לשם היעילות נדון בכל אחת מהמקרים בנפרד.

לעבודה בבזק, בעבודה של פוקד. לטענתו הוא ORS 2. ביום 30.11.99 נשלח המערער לחברת
התייצב ונקבע כי איננו מתאים. לדבריו, החזיר את האישור לפקידת ההשמה, אולם הפקידה
העידה כי לא קבלה חזרה את האישור, וכן בבירור אצל המעביד לא נרשם כי ניתן אישור
כזה. לאחר ששקלנו את דברי הצדדים הגענו למסקנה כי לא שוכנענו כי המערער אכן התייצב
במקום העבודה על מנת לקבל עבודה וכי הוחלט כי איננו מתאים. בנסיבות אלו, אין לנו
אלא לדחות את הערעור בנושא זה.

3. ביום 21.12.99 נשלח המערער לעבודה בחברת סופר-דרינק בעטרות. המערער סירב לאותה
עבודה בטענה כי מדובר בעבודה במשמרות, וכי איננו מוכן לעבוד במשמרות. בנוסך טען כי
לגבי משמרת בוקר, המתחילה בשעה 7:00, נוצרת בעיה עם תפילת השחר, וכי הוא איננו יכול