ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי לאסור על תיקון חלק מתקנות שאותן תכננה המשיבה להתקין ע"י הוספת סעיפי משנה מסוימים שלטענת המערערים חורגים ממטרות החברה פוגעים בתקנת הציבור ויש בהם משום עושק המיעוט.

מ"מ הנשיא י' כהן: 1. הערעור שלפנינו הוא שלב נוסף במערכה משפטית מסועפת בין בעלי
הדין. בהמרצת-פתיחה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, ביקשו המערערים, שהם
חברים בחברה המשיבה, שבית המשפט יצהיר, כי המשיבה איננה רשאית להתקין תקנות
מסוימות, שפורטו בבקשה, מכיוון שהתקנות, לפי הנוסח המוצע, חורגות ממטרות החברה,
פוגעות בתקנת הציבור, ויש בהן משום עושק המיעוט. אחרי בירור הבקשה החליטה השופטת
המלומדת )נשיא תורן ח' אבנור( לאסור על המשיבה לתקן את התקנות על-ידי הוספת
סעיפי-משנה 1)ד(, 7)א( )עד כמה שהוא מתייחס לעניינים פליליים(, 8, 9 ו-73 לסעיף 33
לתקנות החברה. על החלטה זו ערערו המערערים, וכן הוגשה הודעת ערעור שכנגד על-ידי
המשיבה.

הרקע של הסכסוך תואר בפסק-דין, שניתן בבית-משפט זה, בע"א 684/79*, שבו המשיבה
שלפנינו הייתה המערערת, והמערערים היו המשיבים. המשיבה מאוגדת כחברה רשומה בישראל.
על-פי תזכיר ההתאגדות שלה, מטרתה העיקרית היא לפתח ולעודד את ענף היהלומים ואת
המסחר בהם. המשיבה אינה עוסקת ביהלומים, אלא היא ייסדה מועדון, המכונה "קלוב", שבו
נפגשים חבריה, והם מנהלים בו עסקי סחר או תיווך ביהלומים.