ערעור על דחיית טענת המבקש ע"י בימ"ש קמא, שלא ניתן היה להרשיעו מחמת קיום "שטח מת" – שנבע ממבנה הרכב – אשר מנע ממנו להבחין בהולכת הרגל ובעטיו נגרמה התאונה

החלטה

1. נגד המבקש הוגש כתב אישום )ביום 9.3.99(, בו הואשם כי בעת שנהג במשאית בנתניה
)ביום 3.11.97( פגע בהולכת רגל אשר חצתה את הכביש, במעבר חציה או בסמוך לאחריו,
לאחר שהספיקה לחצות כ4- מטר מרוחב הכביש. כתוצאה מפגיעה זו נהרגה הולכת הרגל. מבנה
המשאית בה נהג המבקש היה בעל מגבלות ראות, אשר היו ידועות לו. רשלנות המבקש, כנטען
בכתב האישום, התבטאה באי בחינתו אפשרות המצאות הולכי רגל העומדים לחצות הכביש, חרף
מודעותו למגבלת הראות ממשאיתו; בכך כי לא הבחין בהולכת הרגל עובר לתאונה; וכי פנה
במהירות גדולה מדי שלא אפשרה להולכת הרגל להמלט מפגיעת המשאית.

2. בית משפט לתעבורה בנתניה )כבוד השופטת ש' בן שלמה( הרשיע את המבקש )ביום
24.12.2000( בעבירה של גרימת מוות ברשלנות )ת.ד. 10098/99(. בית המשפט קבע, כי
רשלנות המבקש התבטאה בעובדה שלא הבחין בהולכת הרגל כלל עובר לתאונה, למרות שיכול
וחייב היה - בעיקר כנהג מקצועי - להבחין בה על אף מגבלות המשאית. כן ציין בית
המשפט, כי לא היתה רשלנות תורמת מצד הולכת הרגל, אשר חצתה במעבר החציה או בקרבתו.

3. בית המשפט גזר על המבקש )ביום 14.1.2001( עונש של 24 חודשי מאסר, מתוכם 9 חודשים
לריצוי בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים. כן פסל את המבקש מקבלה או החזקה של רשיון
נהיגה לתקופה של 12 שנים, מתוכן 8 שנים לכל כלי רכב, והיתרה מרכב כבד בלבד. בנוסף,
בית המשפט הטיל על הנאשם קנס בסך של 7,500 ש"ח. גזר הדין ניתן לאחר ניהול ההוכחות
והטיעונים לעונש, וללא עריכת תסקיר מבחן - זאת על פי החלטת השופטת. בגזר דינו, בית