ערעור כנגד ההרשעה וכנגד עונש המאסר בפועל

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים בעבירה של נסיון לאונס לפי סעיף 345)א()1(
בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין התשל"ז-1977. וכן הורשע בעבירה של הדחה בחקירה לפי
סעיף 246 לחוק הנ"ל ובעבירה של שהייה בלתי חוקית בישראל לפי סעיף 12 לחוק הכניסה
לישראל. עקב הרשעתו נידון המערער ל-4 שנות מאסר, מהן 3 שנים לריצוי בפועל והיתרה על
תנאי. בשל שהייתו שלא כדין בישראל, נגזר על המערער גם עונש של 3 חודשי מאסר על
תנאי, שלא יעבור עבירה דומה. הערעור שלפנינו נסוב כנגד ההרשעה וכנגד עונש המאסר
בפועל.

המעשה שבגינו הואשם המערער בעבירת נסיון האונס כך היה; המערער הועסק מדי פעם על ידי
המתלוננת ואחרים המתגוררים בשכנותה בעבודות גינון. ביום 28.7.02 בשעות הצהריים נקש
המערער על דלת ביתה של המתלוננת, שאל אם היא זקוקה לשירותי גינון ונענה בשלילה.
אותה עת ישנה המתלוננת בביתה כשהיא אינה לבושה ולגופה תחתונים בלבד. המערער פתח את
הדלת שלא היתה נעולה, תפס את המתלוננת בידיה, דחף אותה לעבר מיטתה, ותוך כדי כך
ניסה להוריד את תחתוניה, ומישש אותה בחלקי גופה השונים. המתלוננת נאבקה במערער,
שרטה אותו, וכשפתחה בצעקות נמלט מביתה. מספר ימים לאחר מכן הגיע המערער שוב לבית