ערב לחובות חברה חדלת פירעון ישלם לבנק שנתן לה אשראי סך של 126,212 ש"ח

חברה קיבלה אשראי מבנק וכעת, כשהיא חדלת פירעון ונמצאת בהליך של פירוק, נדרשת להשיבו, באמצעות הערבים מטעמה. הנתבע 3, אחיו של הנתבע 2, עזב את הארץ במפתיע והשאיר את הנתבע 2 לשאת בעול לבדו. הנתבע 2 אינו כופר בגובה החוב של החברה לתובע, אלא שלטענתו, חתימותיו על גבי שיקים של החברה זויפו ועל כן החוב הוא אינו חוב.

זויפו או לא זויפו חתימותיו של הנתבע 2? מהו סכום החוב שעליו לשאת בו, אם בכלל? אלו השאלות ובהן נעסוק.

רקע עובדתי

התובע הינו תאגיד בנקאי רשום כחוק בישראל.

הנתבעת 1 (להלן : "החברה" ), הייתה עובר לאירועים נשוא תביעה זו, לקוחה של התובע (נספח א' לכתב התביעה).

הנתבע 2 (להלן : "הנתבע" ), הינו ערב לחובותיה של החברה לתובע מכוח שני כתבי ערבות מוגבלים בסכום, בסך כולל של 330,000 ש"ח, הצמודים למדד יוקר המחייה (נספחים ג/1, ג/2 לכתב התביעה). במועדים הרלוונטיים לתביעה זו, היה הנתבע מורשה חתימה יחיד בחשבונה של החברה אצל התובע.

הנתבע 3 הינו ערב לחובותיה של החברה בערבות בלתי מוגבלת בסכום (נספח ג' לכתב התביעה).

טענות התובע

לגרסת התובע, לחברה הועמד אשראי על פי תנאי הסכם דביטורי שכותרתו "תנאים כלליים לפעילות באשראי (לקוח עסקי)" (נספח ב' לכתב התביעה). בנוסף, נטלה החברה הלוואה בסך של 170,000 ש"ח למימון רכישת רכב (נספח ד' לכתב התביעה).

לטענת התובע, הן ההסכם הדביטורי והן הסכם ההלוואה קבעו תנאים, אשר התקיימותם מזכה את התובע בהעמדת כל היתרה הבלתי מסולקת לפירעון מיידי. לטענתו, בעקבות הפרת התחייבויותיה של החברה, אי פירעון תשלומים במועדם ונקיטת הליכי פרוק נגד החברה, העמיד התובע את מלוא חובה של החברה לפירעון מיידי, אשר עמד נכון ליום הגשת התביעה על סך של 303,616 ש"ח, הוא סכום התביעה.

בישיבה מיום 30 ינואר 2005, הודיעה ב"כ התובע כי היות והחברה נמצאת בהליך של פרוק והוגשה תביעת חוב, היא מסכימה למחיקתה של התביעה כנגד החברה. עוד הוסיפה ב"כ התובע כי הנתבע 3 לא אותר, ולפיכך ביקשה לשמור על זכותה להוסיפו לתביעה אם יחזור ארצה (עמוד 2 שורות 9-11 לפרוטוקול). לא הוגשה כל הודעה או בקשה בנוגע לנתבע 3.

לאור זאת, אני מוחקת את התביעה כנגד הנתבעת 1 וכנגד הנתבע 3 ופסק הדין יעסוק בנתבע 2 בלבד.

טענות הנתבע

בפיו של הנתבע שלוש טענות הגנה:

הטענה הראשונה נוגעת לשיק על סך של 74,529 ש"ח, אשר נמשך מחשבונה של חברת גדות מסופים לכימיקלים (1985) בע"מ (להלן : "גדות" ) בבנק לאומי, לפקודתה של החברה, והופקד בסופו של יום בחשבונו של אחד, אורן זיו (להלן : "זיו" ).

לגרסת הנתבע, עובד החברה, מר אבי ריבק (להלן : "ריבק" ), ביקש מגדות למסור את השיק למר זיו, שהיה בקשרים עם החברה, על מנת שהאחרון יביא את השיק מחיפה למשרדי החברה בתל אביב. דא עקא, בדרך מחיפה לתל אביב, התקשר מר זיו למר ריבק וביקש להפקיד את השיק בחשבונו הפרטי, על מנת למנוע את הגבלתו, תוך שהוא מתחייב להשיב את הכסף לחברה תוך יומיים. מר ריבק סרב לבקשת מר זיו ודרש כי השיק יובא למשרדי החברה. מחשש שמר זיו לא יעמוד בהתחייבותו, התקשר מר ריבק, על דעתו של הנתבע, למנהל סניף הבנק, מר דוד רטיג (להלן : "רטיג" ), עדכן אותו בהשתלשלות העניינים וביקש ממנו שלא לאפשר למר זיו להפקיד את השיק בחשבונו הפרטי.

לטענת הנתבע, מר רטיג התחייב כלפי מר ריבק, כי כאשר יגיע מר זיו לסניף, הוא יתקשר לנתבע ויבקש את הנחיותיו מה לעשות בשיק. אלא מאי, מר רטיג הפר את הבטחתו ולא יצר קשר עם הנתבע והשיק הופקד בסופו של דבר בחשבונו הפרטי של מר זיו ולא בחשבונה של החברה.

זאת ועוד. השיק נכתב לפקודתה של החברה ואמור היה להיות מופקד בחשבונה, זולת אם נחתמה חתימת הסבה על ידי הנתבע בצרוף חותמת החברה. לטענת הנתבע, החתימה על גב השיק איננה חתימתו וחותמת החברה איננה חותמתה. לפיכך טוען הנתבע, כי השיק הופקד שלא כדין בחשבונו של מר זיו, ויש לקזז את סכומו מסכום התביעה.

הטענה השנייה נוגעת לרכב מסוג קרייזלר, דגם m 300 , מספר רישוי 7770728, שנת ייצור 2000 (להלן : "הרכב" ). הרכב נרכש מכספי הלוואה שנטלה החברה מהתובע ולכן שועבד הרכב לטובת התובע.

לגרסת הנתבע, בישיבה שנערכה בינו ובין ב"כ התובע, עו"ד זפט, שמונתה ככונסת נכסים למכירת הרכב, הוסכם כי הרכב יימסר לידיה ביום 27 אפריל 2003, לאחר חג הפסח, לשם מכירתו. כמו כן הציע הנתבע תשלום חודשי בסך של 4,000 ש"ח, על חשבון חוב החברה, על מנת למנוע תביעות משפטיות והוצאות מיותרות. לגרסתו, עו"ד זפט הבטיחה לבדוק את הצעתו עם שולחיה ולמסור לו את תשובתם.

לטענת הנתבע, בניגוד למוסכם שלחה ב"כ התובע מעקלים לעקל את הרכב כבר ביום 25 אפריל 2003 ופעלה למכירתו. בנוסף, למרות בקשות חוזרות ונשנות, ב"כ התובע לא מסרה לנתבע כל פרטים בנוגע לרכב ומכירתו, או בנוגע להצעתו לפירעון חוב החברה.

לפיכך, הנתבע מבקש לקזז מסכום התביעה את מחירו של הרכב על פי מחיר המחירון של השמאי לוי יצחק מחודש יוני 2003, בסך של 187,000 ש"ח.