עפ"א 8726-06-16 צרבינסקי נ' ועדה מקומית לתכנון קרית טבעון

1.לפניי ערעור על הכרעת הדין שניתנה בבית המשפט לעניינים מקומיים בקריית ביאליק (כבוד השופט העמית, ד"ר מ' ארגמן) ביום 20.4.16, לפיה דחה בימ"ש קמא טענת הגנה מן הצדק שהעלה המערער והרשיע אותו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. הערעור מופנה גם נגד גזר הדין ,שניתן באותו יום.

המערער הואשם בבניית חנייה לרכב, ללא היתר, על שטח שצ"פ המיועד לדרך (להלן: "השצ"פ"), הצמוד למגרש ביתו של הנאשם המצוי ברחוב הבונים 16 א' בקריית טבעון, הידוע כחלקה 51 בגוש 11410. החנייה, בשטח של 10 מ"ר, נבנתה בסוף שנת 2011 והיא כוללת משטח בטון וקירוי של קונסטרוקציית ברזל ויריעות בד.

2.בסופו של דבר, הנאשם אינו כופר בעצם הבנייה, אך הוא טוען כי המשיבה לא הוכיחה שמדובר בבנייה על זכות דרך, כי לא היה מקום, כלל, להאשים אותו בעבירה, או לחייבו להשיב לאשמה לאחר שמיעת ראיות התביעה, מאחר שאשתו ניהלה את ההתכתבות ואת המגעים עם המשיבה והתראות המשיבה נשלחו אליה.

כן טוען הוא להגנה מן הצדק, בשל אכיפה בררנית ואפלייה. המערער טוען, כי תושבים רבים המתגוררים בסביבת מקום מגוריו ("עשרות או מאות", כלשונו), עושים שימוש בשטח השצ"פ, בין על ידי בניית חניות או שימושים אחרים ולמרות זאת המשיבה איננה נוקטת הליכים נגדם ומפלה אותו לרעה, לעומתם.

אציין, כי בטיעוניו בפניי התמקד ב"כ המערער בטענת ההגנה מן הצדק, אך לא זנח, במפורש, את שאר טענותיו ולכן אתייחס, בקצרה, גם אליהן.

הערעור על הכרעת הדין:

זהות הנאשם ובנייה על השצ"פ -

3.בהכרעת הדין, מיום 20.4.16, קבע בימ"ש קמא, באופן חד משמעי, כי המערער הוא זה שביצע את העבירה המיוחסת לו. בימ"ש קמא התבסס, בין היתר, על הודאת המערער (ת/2), במסגרתה מודה המערער, במפורש, שהוא בנה את החניה כשהיא "מרחפת" מעל לשטח הציבורי. בימ"ש קמא מצא להודאה זו "דבר מה", הן במכתבו של המערער (ת/9), בו הוא מבקש להשאיר את החנייה (לה הוא קורא "מוסך"), במקומה, תוך התחייבותו לפרק את החניה כאשר המשיבה תחליט להרחיב את הכביש ולנצל לשם כך את מלוא השצ"פ והן בשאר הראיות שהובאו בפניו, מטעם גורמים מוסמכים במשיבה, לפיהן אכן מדובר בשצ"פ.

4.מסקנותיו של בימ"ש קמא בנושאים הנ"ל, הן מסקנות עובדתיות, המבוססת היטב בראיות שהובאו בפניו ואין כל מקום להתערב בהן.

מפקח הבניה מטעם המשיבה, מר שלמה מלול, אשר ערך דו"ח ביקור במקום (ת/1) ובו פירט את החנייה וציין שהיא בנויה על שטח השצ"פ, העיד בבית המשפט, כי מדובר בשטח דרך וציין כי הדבר נבדק בתב"ע ובביקורו במקום. בעובדה, שבתשובה לשאלות ב"כ המערער, הוא ציין שהוא איננו יכול להראות זאת בבית המשפט, מאחר שהתב"ע איננה ברשותו, איננה פוגמת בעדותו.

גם עדת ההגנה, הגב' אורלי שושן (להלן: "גב' שושן"), המשמשת כסגנית המהנדס של הוועדה לתכנון ולבניה קריית טבעון, אישרה כי חלקה 111 הינה בבחינת שצ"פ בהגדרה על פי התב"ע, כפי שגם ניתן לראות בתשריט ת/3 (בו מסומן השצ"פ כחלקה 111) ואין חולק שהחנייה שבנה המערער חורגת לחלקה 111.