עסאף נ' בית הברזל - טנוס בע"מ

החלטה

בפניי בקשה לצו מניעה זמני.

המשיבה שוכרת נכס אצל המבקש.

הלכה למעשה מהווה צו המניעה הזמני צו פינוי מאותו נכס, אשר אם נדייק הינו 940 מ"ר מחלקה באזור התעשייה מעיליא, חלקה 50 גוש 18633, וזאת עד להכרעה של ביהמ"ש בתיק העיקרי.

על פי הבקשה, המשיבה לא משלמת את דמי השכירות החל מחודש 12/2012 ולכן יש הצדקה מלאה שלא לאפשר לה להיכנס לאותו שטח.

על פי תגובתה המאוד מקיפה של המשיבה, השכירות בסך של 1,650 ₪ לחודש שולמו עד סוף חודש דצמבר 2012 והמשיבה ביקשה לשלם בהתאם לחוזה השכירות גם ביחס לחודשים הבאים ושלחה אף שיקים בעניין, ואולם המבקש סירב לכך, בין השאר על רקע רצונו להגדיל את דמי השכירות, דבר שכלל לא גולה לביהמ"ש ויש רק בעובדה זו כדי להביא לדחיית הבקשה.

בתאריך 20.2.13 התקיים דיון קצר, במהלכו נחקר המצהיר מטעם המשיבה והיה ניסיון לטעון כי המשיבה לא משלמת את דמי השכירות ולראייה מסמכים שהוצגו למס הכנסה, המתייחסים לדמי השכירות מאותו נכס.

ב"כ המשיבה טען, כי לצורך צו המניעה הזמני לא עמד המבקש בנטל, הן לאור העובדה שלא הוגש תצהיר מסודר מטעמו, הן לאור העובדה שלא גילה את אותם מסמכים שצירף לתגובתו ואשר סומנו א1 ו- א2, שעניינם דרישה להעלאת דמי השכירות, שהמשיבה סירבה לה מכל וכל וכן לאור נספח ב' המהווה למעשה ראייה לצורך צו המניעה הזמני, כי המשיבה שילמה עד סוף חודש דצמבר 2012.

עוד טרחה המשיבה וצירפה שיק ע"ס 10,000 ₪ המהווה מקדמה על חשבון שנת 2013 ודמי השכירות.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה המפורטת ונתתי את דעתי לעדות המצהיר מטעם המשיבה, אני נותן בזאת את החלטתי.

דין צו המניעה הזמני להידחות.

להלן נימוקי ביהמ"ש:

1.בין הצדדים ישנו סכסוך בנוגע לדמי השכירות. סכסוך זה יידון במסגרת התובענה העיקרית שהוגשה ע"י המבקשת. אין כל טעם מיוחד למתן צו מניעה זמני שמשמעותו הלכה למעשה הוא פינוי של המשיבה בטרם יתבררו הטענות לעומק ובמיוחד טענת המשיבה, כי היא לא הפרה את חוזה השכירות ולמעשה משלמת כדין.

2.המבקש לא גילה לביהמ"ש כלל כי דרש הגדלת דמי השכירות ולראייה מסמכים שצורפו ע"י המשיבה חתומים ע"י ב"כ המבקש, ומתוכם עולה בבירור, כי המבקש אינו מסכים לסכום של 1,650 ₪ לחודש.

3.המשיבה לצורך החלטה בצו המניעה הראתה, כי שילמה את חודש 12/2012 על פי מסמך ב' וכי אף נתנה מקדמה ע"ס 10,000 ₪ לצורך חודשי השכירות הבאים בשנת 2013, ודי בכך כדי ללמד כי לפחות לכאורה עמדה בהתחייבויותיה.

4.מאזן הנוחות אינו נוטה לטובתו של המבקש אלא להפך – לטובתה של המשיבה.

מכל המקובץ דלעיל, דין צו המניעה הזמני נשוא החלטתי מיום 12.2.13 להתבטל והסכסוך בין הצדדים ידון במסגרת התיק העיקרי ולאחר שהמשיבה תגיש כתב הגנה, בפני השופט אשר ידון בתיק על פי חלוקת התיקים בבימ"ש בקריות.

יש לפסוק הוצאות לחובת המבקש.

אני מעמיד את ההוצאות ע"ס 1,500 ₪ + מע"מ.

סכום זה ישולם במסגרת התיק העיקרי, אשר יידון בין הצדדים ובהתאם לתוצאה.