עיאדאת נ' מדינת ישראל

החלטה

הבקשה לביטול הפסילה המנהלית שהוטלה על המבקש ביום 21.10.10 נדחית.

עפ"י סעיף 47(ה) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] מוסמך קצין משטרה להורות על פסילה מנהלית של רישיון נהיגה בכפוף להתקיימותם של שני תנאים מצטברים: קיומן של ראיות לכאורה להוכחת העבירות שיוחסו לנהג בכתב האישום והשאלה האם המשך נהיגתו של אותו נהג מקימה מסוכנות לציבור בהתחשב בעברו התעבורתי ובכלל נסיבות העניין (ראה החלטתו של בית המשפט העליון שניתנה לאחרונה בעניין בש"פ 6732/10 מדינת ישראל נ' שגיב בן שלום, החלטה מיום 7.10.10).

באשר לקיומן של ראיות לכאורה - בדומה לאמות המידה לבחינת קיומן של ראיות לכאורה בהליכי מעצר, נקבע בבית המשפט העליון כי בית המשפט אינו נדרש, אלא לבחון האם די בראיות אשר הובאו בפניו, אם תוכחנה במהלך המשפט, כדי להוכיח את אשמת הנאשם בעבירות המיוחסות לו מעבר לספק סביר (ראה ההחלטה הנ"ל בעניין שגיב בן שלום והפסיקה אליה הפנה).

מעיון בחומר החקירה עולה כי בידי המשיבה ראיות לכאורה לכך שהמבקש ביצע את העבירה המיוחסת לו – עקיפה בדרך לא פנויה, עבירה על תקנה 47(ד) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

ראיות אלה נסמכות על הדו"ח שערך השוטר והנסיבות כפי שפורטו על ידו, בהן צוין כי המבקש נסע בכביש 75 מכיוון נהלל לכיוון כללי רמת ישי ועקף מספר מכוניות כאשר הגיע מול ניידת המשטרה אשר סטתה לשול הימני כשהמבקש ניסה להיכנס לנתיב נסיעתו אך לא הצליח ונותר בנתיב נסיעתה של הניידת.

בין יתר הראיות לכאורה ניתן גם לציין את תגובתו של המבקש כפי שלכאורה ניתנה במקום, שם אמר לשוטר: "תעזור לי, לא פגעתי בניידת או עשיתי תאונה, הכביש היה ריק, אני ממהר לשר המדע, אני מאבטח אותו".

לצורך הדיון בבקשה שלפני די בקיומן של ראיות לכאורה אלה.

יצוין כי העבירה המיוחסת למבקש – עקיפה בדרך לא פנויה היא מן החמורות והמסוכנות שבפקודת התעבורה ולטעמי, די בקיומן של ראיות לכאורה לביצוע עבירה זו כשלעצמה כדי להצדיק את הפסילה.

למעלה מכך יצוין ששוכנעתי כי גם לא נפל פגם בהחלטת הקצין באשר למסוכנות העולה מעברו התעבורתי של המבקש: המבקש אוחז ברישיון נהיגה משנת 2002 ורשומות לחובתו 6 הרשעות קודמות האחרונה משנת 2010 כשקדמה לה עבירת מהירות משנת 2008, עבירה של שימוש בטלפון בזמן נהיגה משנת 2007, עבירת מהירות נוספת משנת 2004 ועבירות נוספות.

עבר תעבורתי זה וקיומן של ראיות לכאורה, נתונים שצוינו באופן מפורש ע"י הקצין בהחלטתו בדבר פסילתו המנהלית של המבקש, הצדיקו את פסילתו המנהלית של המבקש למשך 30 יום, כפי שהחליט הקצין.

פסילתו המנהלית של המבקש למשך 30 יום ודאי תכביד עליו, בין היתר על רקע עיסוקו ונחיצות רישיון הנהיגה לשם כך, אולם, אל מול הכבדה זו, ובפרט בהתחשב בנגע תאונות הדרכים אשר מהווה מכת מדינה, על בית המשפט לשקול את טובת הציבור, ובאיזון בין השניים, שוכנעתי כי יש להעדיף את השמירה על שלומו של הציבור על פני ההכבדה הצפויה למבקש מהותרת הפסילה המנהלית על כנה עד תום התקופה.

ניתנה והודעה היום כ"ד חשון תשע"א, 01/11/2010 במעמד הנוכחים.

אילונה אריאלי, שופטת

עריכת המסמך: אפרת גור

הוקלד על ידי: אפרת גור