עטיה ואח' נ' כהן ואח'

פסק דין

1.בסוף שנת 2007 החלו בני הזוג עטיה לבנות מתחם ספא ב"עסק הצימרים" אותו הם הפעילו במושב אמירים. לשם כך רכשו ציוד ספא מחברה המשווקת ציוד זה, ושילמו תמורתו בשיקים מעותדים. רצף של תקלות, איחור באספקה וקשיי הפעלה של הציוד היו מנת חלקם של עטיה במשך חודשים רבים במהלך שנת 2008. לטענת עטיה, בכל אלה אשמה החברה, ממנה רכשו את הציוד ואשר עליה היה לדאוג להביאו למצב תפעולי נטול תקלות. סופה של העסקה - בתביעה של החברה נגד עטיה בגין שיקים שחוללו ובתביעה של עטיה נגד החברה ומנהלה בגין נזקים שנגרמו להם בעטיה של התנהלות החברה. בשתי התביעות העוסקות בפרשה זו - ת"א 1243-02-09 ות"א 253-02-09 – עוסק פסק דין זה.

ת"א 1243-02-09

2.חברת הוט ספא בע"מ (להלן: החברה) הגישה נגד שמואל וליהי עטיה (להלן: שמואל, ליהי, עטיה או הזוג עטיה - לפי הענין) בקשה לביצוע שטרות - שיק על-סך 5,260 ₪ שזמן פירעונו 30.7.2008 ושיק על-סך 5,265 ₪ שזמן פירעונו 30.8.2008 – שנמשכו על-ידיהם לפקודת החברה וחזרו כבלתי נפרעים.

3.הזוג עטיה הגישו התנגדות לביצוע השטרות. טענותיהם, בתמצית, היו כדלקמן: השיקים נשוא הבקשה, ואשר בוטלו על-ידיהם, היו חלק מתמורה בסכום כולל של 36,850 ₪ ששולמה על-ידיהם לחברה, עבור אספקה והתקנה של ציוד למתחם ספא; החברה הפרה את התחייבויותיה כלפיהם על-פי הסכם כתוב והסכמות בעל-פה; החברה סיפקה להם באיחור ציוד ספא, שלא כלל את כל אשר הוזמן ושולם עבורו; נציג החברה נתן הנחיות שגויות באשר למיקום התקנת מערכת הג'קוזי והזנה חד-פאזית של חשמל; החברה לא סיפקה תעודת אחריות וחשבוניות-מס; החברה נמנעה מלבצע תיקונים ולפיכך נזקקו עטיה לשירותי תיקונים של אחרים; כתוצאה ממחדלי החברה נגרמו לעטיה הוצאות והפסדי הכנסה.

4.ההתנגדות התקבלה לאחר שביום 13.5.2009 הורתה הרשמת (כתוארה אז) אייזנברג על מתן רשות להתגונן.

ת"א 2359-02-09

5.עטיה הגישו נגד החברה ונגד מנהלה, מרדכי כהן (להלן: מרדכי) תביעה על-סך 51,495 ₪, בגין נזקים אשר נגרמו להם עקב מחדלי החברה (שפורטו בהתנגדות לביצוע השטרות). מרדכי תואר בכתב התביעה כ"מוציא והמביא" מטעם החברה, וכמי שמולו פעלו עטיה במרבית התקופה. הפיצוי שנתבע בגין נזקים אלו הורכב מהסכומים הבאים:

*9,623 ₪ - בגין תשלום ששילמו עטיה לחברת סאמר טיים, שתיקנה ציוד ספא שסופק על-ידי החברה, ואשר החברה נמנעה מלתקנו;

*5,977 ₪, שהינם 15% משווי הציוד שנרכש מהחברה - עקב אי מסירת תעודת אחריות על-ידי החברה;

*2,423 ₪ - הפסד שנגרם בגובה סכום מס-ערך-נוסף, עקב אי המצאת חשבונית-מס על ידי החברה;

*7,222 ₪ - סכום שנמנע מעטיה לתבוע כזיכוי ממס הכנסה וביטוח לאומי, עקב אי המצאת חשבונית-מס על ידי החברה;

*22,500 ₪ - הפסד הכנסות עקב עיכוב (מיום 20.7.2008 ועד ליום 5.8.2008) בפתיחת מתחם הספא של עטיה כתוצאה מאי תיקון הליקויים בציוד שסיפקה החברה;

*500 ₪ - בגין מים שבוזבזו במהלך התיקונים;

*1,500 ₪ - עלות החלפת קווי חשמל להזנת הציוד שסיפקה החברה, עקב הנחיה שגויה של החברה;

*1,750 ₪ - שכר טרחת עורך-דין.

6.בכתב ההגנה של החברה ומרדכי הועלו הטענות הבאות: העסקה המקורית של רכישת ציוד מהחברה על-ידי עטיה הסתכמה בסך 42,350 ₪, ואילו מחיר התוספות שהוזמנו על ידי שמואל בשלב מאוחר יותר היה 10,520 ₪ ועבורו מסרו עטיה את שני השיקים נשוא הבקשה לביצוע השטרות שנזכרה לעיל; מסיבות שאינן תלויות בחברה סופק באיחור, אם כי בתאריך עליו הוסכם (30.4.2008), מלוא הציוד שרכשו עטיה מהחברה; התחייבות החברה לא כללה התקנה של הציוד שנמכר לעטיה; פעמים אחדות שמואל גרש מביתו עובד שנשלח על-ידי החברה כמחווה של רצון טוב לשם סיוע בהתקנה; החברה המציאה לעטיה חשבונית כדין, למעט חשבונית לגבי ארבעה שיקים בסך כולל של 21,050 ₪ שבוטלו על-ידי עטיה; שניים מארבעת השיקים שבוטלו הוחזרו לעטיה, שהבטיחו להחליפם בשיקים אחרים; עטיה נותרו חייבים לחברה סכום כולל של 21,050 ₪ וכן דמי הובלה.

7.בגין שני השיקים, בסך 5,265 ₪ כל אחד, שבוטלו על-ידי עטיה והוחזרו להם על-ידי החברה כנגד הבטחתם להמציא שיקים חלופיים, ובגין דמי הובלה בסך 2,500 ₪, הגישה החברה תביעה שכנגד בסך 13,030 ₪ (בנוסף לבקשה לביצוע שני השיקים האחרים, נשוא ת"א 1243-02-09).

8.בכתב ההגנה שכנגד חזרו עטיה על האמור בתביעה העיקרית, והעלו טענות נוספות: הם כפרו בטענת החברה כי בנוסף לעסקה המקורית הוזמנו על-ידיהם תוספות וכי שני השיקים נשוא הבקשה לביצוע השטרות נמסרו לחברה במסגרת אותן "תוספות": לטענתם, אחד משני השיקים הללו ניתן במסגרת העסקה המקורית ואילו השיק השני נמסר לחברה בגין שיק אחר שבוטל בהסכמה; כן ציינו כי חלף שני השיקים האחרים שבוטלו (ומועדי פירעונם היו 30.1.2008 ו-30.2.2008) הם מסרו לחברה שני שיקים אחרים; והדגישו כי מחיר העסקה כלל את דמי ההובלה.

9.ביום 1.6.2009 הורתה הרשמת (כתוארה אז) אייזנברג על איחוד הדיון בשתי התביעות.