עטון נ' עינב הובלות וחקלאות בע"מ

פסק דין

מבוא:

1.עניינו של פסק דין זה, תביעה שהגיש מר אברהם עופר עטון (להלן: "התובע") לפיצויי פיטורים בעקבות סיום עבודתו ב"עינב הובלות וחקלאות בע"מ (להלן: "הנתבעת") ולזכויות נלוות מכוח ההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה בענף החקלאות. סה"כ ביקש התובע במסגרת עילות התביעה השונות, לחייב את הנתבעת בסכום כולל של כ-125,000 ₪.

את פסק הדין נפתח בהצגת הצדדים, עילות התביעה וטענות הנתבעת; משם נפנה לפרק הדיון והכרעה בתביעה על עילותיה השונות.

הצדדים:

2.התובע, מר אברהם עטון, הוא תושב נתיבות. בתקופה נשוא התביעה – מחודש פברואר 2004 ועד לחודש יולי 2010 כולל – עבד התובע בשירות הנתבעת, עינב הובלות וחקלאות בע"מ.

3.הנתבעת, חברת עינב הובלות וחקלאות בע"מ, היא חברה בבעלותו ובניהולו של מר בני עמר ופועלת בענף החקלאות, בגידול פלפלים ועגבניות בחממות ובשטחים פתוחים בהיקפים גדולים; ובענף ההובלה.

התביעה:

4.בחודש אפריל 2011 הוגשה התביעה נשוא פסק דין זה, כתב תביעה מתוקן הוגש בחודש יולי 2011 והוא המשמש בסיס לדיון נשוא פסק דין זה (להלן: "כתב התביעה").

5.על פי כתב התביעה, עבד התובע במשק החקלאי שמפעילה הנתבעת בשכר שנקבע בערכי נטו ועמד ערב סיומם של יחסי עובד מעביד, על סכום בסך של 6,671 ₪ (בערכי ברוטו) – הוא השכר הקובע לחישוב זכויותיו השונות.

6.בכתב התביעה טען התובע כי משעבד בשירות הנתבעת בענף החקלאות, הוא זכאי לזכויות ולתנאים הנלווים של עובד בענף.

7.כאמור בכתב התביעה, זכויותיהם של העובדים בענף החקלאות קבועים בהסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף החקלאות לעובדים בדירוג מנהלי חודשי ובהסכם הקיבוצי וצו ההרחבה הכללי החל על כלל העובדים בענף החקלאות.

ככלל, הסכמים אלה מעניקים לעובד בענף החקלאות מעטפת זכויות נלוות זהה – מענק שנתי, תוספת משפחה, דמי כלכלה, קרן השתלמות, קצובת הבראה, זכות לפנסיה מקיפה וחופשה – השוני בין ההסכמים ככל שקיים, הוא בהיקף הזכות לעובד.

8.בכתב התביעה נטען כי התובע שימש בתפקיד מנהל עבודה אשר זכויותיו קבועות בהסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף החקלאות לעובדים בדירוג חודשי מנהלי.

לחילופין טען התובע, לזכויות כמי שעובד בענף החקלאות מכוח ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף החקלאות.

9.בהתאם הוגשה התביעה שלפנינו למענק שנתי, תוספת משפחה, דמי כלכלה, ופיצוי בשל אי ביצוע הפרשות לקרן השתלמות והסדרת זכויות התובע בקרן פנסיה. מטעמי סדר אין אנו רואים מקום לפרט את הסכומים השונים הנתבעים בעילות התביעה השונות, דבר שייעשה בעת הדיון הפרטני בעילות עצמן.

10.לטענת התובע רכיב קצובת הבראה המופיע בתלוש השכר שהנפיקה הנתבעת עבורו, הוא פיקטיבי – מששכרו נקבע בערכי נטו; ולפיכך אין לנתבעת הרשות לכלול בבסיס השכר המוסכם את תשלום קצובת ההבראה לה הוא זכאי מכוח דין (הסכם הקיבוצי וצו ההרחבה אשר עניינם תשלום קצובת הבראה במשק). אשר על כך ביקש התובע, לחייב את הנתבעת בתשלום קצובת הבראה עבור השנתיים האחרונות להעסקתו.

11. על פי כתב התביעה יחסי עובד מעביד בין הצדדים הסתיימו בסוף יולי 2010 והתפטרותו בנסיבות המזכות בתשלום פיצויי פיטורים, בשל מחדלה של הנתבעת להסדיר את זכויות התובע בקרן פנסיה מקיפה, חרף דרישותיו. על רקע זה הוגשה התביעה לפיצויי פיטורים בהתבסס על תקופת העבודה שאיננה במחלוקת והשכר הקובע שהוא לטענת התובע עומד על סך של 6,671 ₪.

12.תביעתו האחרונה של התובע היא לדמי פדיון חופשה להם הוא זכאי בעקבות סיום הקשר בין הצדדים.

13.לטענת הנתבעת התובע איננו עובד בענף החקלאות ומכל מקום מעולם לא הוכשר ולא שימש בתפקיד מנהל עבודה במשק החקלאי. לפיכך טוענת הנתבעת, כי התובע איננו זכאי לזכויות של עובד מכוח ההסכמים הקיבוציים בענף החקלאות, ובפרט לזכויות של מנהל עבודה בענף החקלאות.