עזרן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

התביעה שבפניי עניינה תביעת פיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ח –

1975. (להלן "החוק" או "חוק הפלת"ד").

רקע כללי:

התובע יליד 1977 (להלן "התובע"), אשר נפגע לטענתו בתאונת דרכים ביום 4.3.2007 (להלן "התאונה") עת הגיע עם משאיתו לחניון המשאיות שלפני תחנת הדלק "פז" בכניסה לנמל אשדוד.

התאונה ארעה כאשר המשאית עמדה וחיכתה להיכנס לנמל. התובע ביקש להוריד את מוטות הברזל המחוברים למשאית, כך שניתן יהיה לשים עליה מכולה, ותוך כדי כך נפל עליו אחד העמודים וריסק את בוהן רגלו הימנית.

המחלוקת המהותית שבין הצדדים הינה האם מדובר בתאונת דרכים אם לאו. אם אתמקד במהות המחלוקת, הרי שהצדדים חלוקים בשאלה האם המקרה הנדון נופל בגדר פעולת "פריקה וטעינה" אשר איננה נחשבת כתאונת דרכים ולכן החוק לא חל עליה, או לחלופין מדובר בפעולה הנכנסת בגדר הגדרת תאונת דרכים בהתאם לסעיף 1 לחוק.

כמו כן, חלוקים הצדדים בשאלת גובה הנזק. התובע נבדק ע"י מומחה מטעם ביהמ"ש – פרופסור אברהם גנאל, אשר קבע בחוות דעתו כי לתובע נותרה נכות קבועה של 5% כתוצאה מהפציעה בבוהן כף רגלו הימנית. הצדדים חלוקים בשאלת הנכות התפקודית הנובעת מנכות רפואית זו שנקבעה ע"י המומחה.

תמצית טענות הצדדים:

תמצית טענות התובע:

לטענת התובע, מדובר בתאונת דרכים אשר ארעה בעת שעמד בחניון המשאיות לפני הכניסה לנמל כאשר המשאית הייתה מונעת. לטענתו, בעת שחיכה לתורו להיכנס לחניון כאשר המשאית הייתה מונעת, ביקש לסדר את העמודים הנמצאים בתא המטען, שכן הוא עמד לקבל בנמל מכולה. תוך כדי פעולה זו נפל עליו אחד העמודים וריסק את בוהן רגלו הימנית.

5. לטענת התובע, מדובר בפעולה הנכנסת בגדר החזקה הממעטת של פריקה וטעינה בהתאם לסעיף 1 לחוק ויש לראות את האירוע כאירוע של התנתקות חלק מרכב עומד או חונה, הנחשב כתאונת דרכים בהתאם להגדרה שבסעיף 1 לחוק.

התובע מצטט מספר פסקי דין אשר לטענתו תומכים בדרך יישום עקרונות סעיף 1 לחוק על המקרה הספציפי הנדון בתביעה זו.

עוד לטענת התובע, אין נפקא מינה אם הרכב היה מונע אם לאו, שכן מדובר בחלק שהתנתק מהרכב שלא במסגרת פעולה של פריקה וטעינה. יחד עם זאת, חזר התובע וטען כי הרכב היה מונע וכי מקובל להשאיר משאית מונעת גם בעת חניה קצרה, שכן לוקח למשאית פרק זמן של כ-15 דקות על מנת להגיע להתנעה מחודשת.

6.גובה הנזק:

הפסד השתכרות לעבר:

התובע טען, כי הוא זכאי לפיצוי בסך 40,754 ₪ הנובעים מהפסד השתכרות לתקופה של 3 חודשים בגינם זכאי הוא לפיצוי בסך 12,444 ₪ וכן סכום גלובלי בסך 25,000 ₪ בעבור תקופת השיקום בבית.

כאב וסבל:

בהתאם לנכות הרפואית זכאי התובע לפיצוי בסך 19,385 ₪.

הפסד השתכרות לעתיד: