עזרא ששון נ' בנק לאומי סניף גורדון ואח'

החלטה

בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה, בה חויב המבקש בגין הגשת תביעה ע"ס 10,537,979 ₪.

לטענת המבקש, עקב מצבו הכלכלי הקשה, אין ידו משגת תשלומה של האגרה.

על פי תקנה 14 (ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007 (להלן: "התקנות") על המבקש פטור מאגרה לעמוד בשני תנאים בסיסיים: ראשית, עליו להוכיח כי אין ביכולתו הכלכלית לעמוד בתשלום האגרה, ושנית, כי קיימת עילה להליך בגינו מבוקש הפטור מתשלום האגרה.

דין הבקשה להידחות, שכן היא אינה עומדת בדרישות התקנות והפסיקה. המבקש נמנע מלפרוס תשתית עובדתית מלאה אודות מצבו הכלכלי, ולא הוכיח כי הינו חסר יכולת כלכלית לעמוד בתשלום האגרה. על אף שנדרש לכך, לא צירף המבקש תצהיר המפרט נכסים שברשותו, תדפיסי חשבונות בנק, תדפיסי כרטיסי חיוב, אישורים מהבנק להיעדר תוכניות חיסכון כלשהן ואישורים על קבלת קצבאות וחשבונות שוטפים, דרכם ניתן היה ללמוד על רמת חייו. יתרה מכך, המבקש אינו מפרט ניסיונות שעשה לגיוס הסכום מסביבתו הקרובה, דבר המתבקש, בייחוד לאור הודאתו כי ביום 2/9/09 עלה בידו להפקיד לקופת בית המשפט עירבון בסך 15,000 ₪, במסגרת הליך שהוא מנהל במקביל, אשר לטענתו שולם "לא מכספי שלי". בנוסף, מתברר כי בהליך המתנהל במקביל, עלה בידו של המבקש לשכור ייצוג משפטי. הבקשה אינה מסבירה מקור מימונו של ייצוג זה. אציין, כי ביום 12/8/09 נדחתה על ידי בית המשפט העליון בקשה לפטור מהפקדת עירבון, שהגיש המבקש במסגרת רע"א 5321/09-א עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ. הבקשה נדחתה עקב אי הוכחת חוסר יכולת כלכלית, מטעמים הדומים לאלו שהובאו לעיל.

לגופו של עניין, התרשמתי כי סיכויי ההצלחה של התביעה הם קלושים, משום שחלק ניכר מטענותיו של המבקש נגד המשיב 1 הועלו, נדונו ונדחו בהליך שהתנהל בבית משפט השלום בת"א במסגרת ת.א 219397/02 (ראה פסק דין מיום 24.9.07). טענות חדשות של המבקש, שנטענות לראשונה בהליך הנוכחי, לא תוכלנה להישמע, לנוכח הכלל לפיו מעשה בית דין משתיק גם טענה שהיתה יכולה להיטען בהליך הראשון, ולא רק טענות שנטענו בפועל:

"התובע חייב לרכז בכתב התביעה את כל העובדות הנוגעות למעשה או לעיסקה שהולידו תובענתו, ומעשה בית דין משתיק גם טענה שלא נטענה. ... חובתו של התובע לרכז בכתב התביעה את כל הפרטים ... היא הנותנת, שפסק הדין משתיק תביעה חדשה הנובעת מהמעשה או מהעיסקה ששימשו יסוד לתביעה הראשונה. עילה לענין מעשה בית דין רחבה יותר מאשר עילה לענין הדיון בתובענה" (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי מהדורה שביעית ע' 347).

"זאת ועוד, סיכויי ההצלחה של התביעה קלושים גם לנוכח העובדה שהבנק הגיש תביעה כספית נגד התובע ביום 10.1.2000 (ת.א. 1060/00), וזה האחרון לא התגונן. הבנק נטל איפוא פסק דין בהעדר הגנה, והתובע, שביקש לבטל את פסק הדין, לא טרח להתייצב לדיון בבקשת הביטול והיא נדחתה איפוא ביום 7.1.2002. בנסיבות אלה עשוייה לעמוד לבנק הגנה בטענה של מעשה בית דין, שכן התובע יכול היה לטעון בהגנה מפני תביעת הבנק את כל הטענות שהוא מעלה כיום."

(ת"א) 1493/06 בולקה יעקב נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ , בעמ' 3 - פורסם בנבו

גם העובדה שהמבקש הגיש ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום אינה מעלה או מורידה, שכן הכלל בדבר מעשה בית דין חל גם לגבי פסקי דין הכפופים עדיין להליכי ערעור.

אשר על כן, הבקשה נדחית. על המבקש לשלם האגרה עד ליום 13.6.2010, שאם לא כן – תימחק התביעה.

ניתנה היום, כ"ז אייר תש"ע, 11 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

חגי ברנר, רשם

ביהמ"ש המחוזי ת"א