עזמי נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט- 1969 (להלן: הפקודה), במסגרתה עותר המבקש להורות למשיבה להשיב לרשותו רכב מסוג טויוטה היילקס מ.ר. 76-216-59 (להלן: הרכב), אשר נתפס על ידה ביום 18.11.12.

ואלה טענות המבקש:

המבקש הינו הבעלים הרשום של הרכב, אשר נרכש על ידו ביום 27.9.12 ממר צח אורן. תמורת הרכב שילם המבקש סך של 37,000 ₪. לטענת המבקש, מדובר ברכב המשמש אותו ואת אביו לעבודתם המשותפת וליתר צורכי המשפחה.

לטענת המבקש, הוא הביא את הרכב לג'נין לצורך תיקון פחחות, ולאחר התיקון הושב הרכב לידיו. עם יציאת המבקש מג'נין הוא נעצר על ידי המשיבה, בטענה כי ברכב הותקנו חלקים גנובים אשר אותרו על ידי חברת איתוראן.

המבקש מכחיש כי ידע על הרכבת חלקים גנובים ברכב. לדבריו,  במידה ויתברר כי אלו אכן פני הדברים, הוא מוכן לפרקם ולמוסרם לידי המשיבה.

לטענת המבקש, המשיבה לא הציגה תשתית ראייתית מספקת להמשך החזקת הרכב ברשותה או חלופות אחרות שפוגעות פחות בזכותו הקניינית.

אף שמיום התפיסה חלפו למעלה משישה חודשים, המשיבה לא פעלה בהתאם לאחת החלופות המנויות בסעיף 35 לפקודה, ומשכך, הרכב מוחזק ברשותה שלא כדין.

על יסוד האמור, עתר המבקש להורות על החזרת הרכב לרשותו ללא תנאים, או לחילופין, בתנאים אשר ימצא בית המשפט לקבוע.

ואלה טענות המשיבה:

המשיבה מתנגדת לבקשה.

לטענתה, מדובר ברכב מזויף, המשמש כמוצג במסגרת חקירה מתנהלת. הרכב אינו כשיר ובדעת המשיבה לבקש בתום ההליך את השמדתו.

עוד ציינה המשיבה, כי ביחס לרכב הוגשה תביעה לבית משפט השלום בפתח תקווה על ידי איילון חב' לביטוח, אשר נמחקה.

במהלך הדיון בבקשה הגיש נציג המשיבה חוו"ד בעניינו של הרכב, ולפיה בין היתר הקבינה של הרכב איננה שייכת למס' השלדה שלו וכי היה חיבור בין הרכב לרכב אחר.

עוד ציין נציג המשיבה, כי בכוונת המשיבה להעביר את תיק החקירה לפרקליטות עד לסוף החודש.

דיון והכרעה:

לאחר ששקלתי את טעות הצדדים ויתר הראיות אשר הוגשו לעיוני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, ואנמק.

המקור הנורמטיבי לתפיסת חפצים בידי המשטרה מצוי בסעיף 32(א) לפקודה שזו לשונו:

"(א)        רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה".

כעולה מן הסעיף, קיימות חמש חלופות אשר יש בהן כדי להקים את הסמכות לתפיסת החפץ: באותו החפץ נעברה עבירה, עומדים לעבור עבירה, החפץ עשוי לשמש ראיה בהליך המשפטי, החפץ ניתן כשכר בעד ביצוע העבירה או ניתן כאמצעי לביצועה.