עזבון המנוח ד"ר וחיד סאלח נ' מדינת ישראל-הקריה תל אביב

החלטה

בקשה לפסילת שופט.

ואלה עיקרי העובדות הצריכות לעניין:

1.מדובר באירוע שבו כוחות צה"ל ביצעו פעולה מלחמתית ברצועת עזה נגד משגרי רקטות לתחום ישראל. על פי הנטען, במהלך פעולה זו נהרג המנוח ד"ר וואחיד סאלח.

2.תיק זה הועבר לטיפולי במהלך חודש אוגוסט 2011.

3.לקראת ישיבה מקדמית שקבעתי ליום 10.10.2011 - קראתי, בין השאר, את פסק הדין של בית המשפט העליון, בתיקי בג"צ מאוחדים 8276/05, 8338/05, 11426/05. בפסק דין זה נדונה, בין השאר, חוקתיותם של סעיפים 5ב ו- 5ג לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) תש"י – 1952 - כפי שתוקנו בתיקון מס' 7 מיום 24.7.05.

קראתי גם את פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון בע"א 1864/09, שניתן ב-7.9.2011, חודש אחד בלבד קודם הישיבה האמורה.

4.על פי תצהירים שהמדינה הגישה – נוצר רושם לכאורי שאכן, ככל שהמנוח מצא מותו באירוע הנטען, מותו נגרם על ידי פעולה מלחמתית לגיטימית, כפי שפורשה בפסק הדין האמור.

5.מטעם זה הוריתי לבא כחם של יורשי המנוח, להגיש נייר עמדה ביחס לטענתו כאילו למדינה אין חסינות מפני תביעת הנזיקין.

6.פלא הוא בעיני, מדוע בא כחם של התובעים מצא לנכון להגיש בקשה זו של פסילת שופט.

7.כאשר קיימת "טענת סף" ודאי שיש לבררה קודם. מדובר במושכלות ראשוניים.

8.מדובר בטענת פסלות המבוססת על פעולת השיפוט עצמה. ראו: י. מרזל: "פסלות שופט" ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, עמ' 180, הפרק שכותרתו: "ניהול קדם משפט". ראו האסמכתאות הנזכרות בה"ש 47 שם.

9.נראה לי, שפנייתו של בא כח התובעים לעבר הליך של פסלות שופט, משקפת את הקלות הבלתי נסבלת של השימוש בהליך כזה כשהחלטה שיפוטית אינה נושאת חן בעיני צד מסוים. בנסיבות העניין, אני מחייב את התובעים בהוצאות בסך של 3,000 ₪ לטובת אוצר המדינה. כיוון שהם הפקידו סך של 6,000 ₪ להבטחת הוצאותיה של המדינה, המזכירות תעביר לאוצר המדינה סך של 3,000 ₪ מתוך סכום זה.

ניתנה היום, י"ג חשון תשע"ב, 10 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.