עזאם נ' מועצה מקומית ג'וליס

פסק דין

1.תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע עקב תאונה שאירעה ביום 5.6.10.

התובע אינו טוען לנכות צמיתה עקב התאונה.

2.וכך תוארה התאונה בתצהירו של התובע : ביום 5.6.10 בשעה 1:00, בעת ששיחק כדורגל באולם הספורט שבבעלות ובחזקת הנתבעת, נתקלה רגלו בחלק בולט במשטח האולם, וכתוצאה מכך איבד שיווי משקלו, נפל ונחבל בידו השמאלית.

3.למחרת יום התאונה בבוקר, פנה התובע אל בי"ח לגליל מערבי בנהריה, שם נבדק ואובחן כסובל מרגישות ונפיחות ביד שמאל ולאחר סדרת בדיקות אובחן אצלו שבר ביד. הוא טופל ע"י קיבוע היד בסד גבס ושוחרר עם המלצות למנוחה משך 30 ימים.

4.התובע סבל, כך נטען, לאחר התאונה ובעקבותיה מכאבים ומגבלות ביד והוא נזקק לעזרת הוריו בביצוע פעולות בסיסיות ויומיומיות, בעיקר בתקופה שבה ידו היתה בגבס (חודשיים ימים).

5.התובע טען כי היה אמור להשתלב בעבודה חדשה בסמוך לאחר התאונה, ואולם נאלץ בשל מוגבלותו עקב התאונה, לדחות את השתלבותו בעבודה זו תקופה של חודשיים ימים מה שגרם לו להפסדי שכר בתקופה זו (יצוין כי טענה זו לא עלתה בכתב התביעה, אלא מאוחר יותר).

6.הנתבעת הכחישה את נסיבות אירוע התאונה וטענה כי התאונה לא התרחשה כלל ואם התרחשה אזי לא בנסיבות הנטענות, ולחילופין נטען כי אין בתאונה כדי להטיל עליה כל חבות ו/או אחריות שתחוב בגינה, גם נוכח העובדה שהתובע נכנס לאולם הספורט ללא רשות וכי בשל כך שמדובר בהסתכנות מרצון.

לחילופי חילופין, כך נטען, ולמקרה שביהמ"ש יקבע כי התאונה אירעה בנסיבות שתוארו ע"י התובע וכי הנתבעת אחראית לאירועה, הרי שיש להטיל על התובע אשם תורם בשיעור משמעותי.

הנתבעת חלקה גם על הנזקים הנטענים וטענה כי מכרטיסו הרפואי של התובע עולה כי תקופה קצרה לאחר התאונה הוא חזר לתפקוד מלא.

7.הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש ליתן פס"ד לפי סע' 79א לחוק בתי המשפט, התשמ"ד – 1984, תוך שהוגבלה תקרת הפיצוי לסך של 15,000 ₪. סכום התקרה נקבע בשים לב למחלוקת הכנה והאמיתית, בין הצדדים הן בדבר הנסיבות שהביאו לחבלתו של התובע, הן בשאלתהאחריות של הנתבעת והן בשאלת האשם התורם.

8.לאחר שעיינתי היטב בכל המסמכים בתיק ובכלל זה בכרטיסו הרפואי של התובע, לאחר ששמעתי את עדותו של התובע והתרשמתי ממנה באופן בלתי אמצעי, לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים בשאלת האחריות ובשאלת הנזק ובהתאם לסמכות שניתנה לי ע"י הצדדים ליתן פסק דין על דרך הפשרה, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 5,500 ₪.

בנוסף, תשיב הנתבעת לתובע את האגרה ששולמה ותשלם לו שכ"ט עו"ד בשיעור של 15 % ומע"מ, מסכום הפיצוי שנפסק.

סכומים אלה ישולמו ע"י הנתבעת תוך 30 ימים מיום המצאת פסה"ד לידיה, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

נוכח הדרך בה הוכרעה המחלוקת, ניתן פטור מתשלום יתרת האגרה.

המזכירות תמציא את פסה"ד לצדדים.

ניתן היום, כ"ו אדר תשע"ג, 08 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.