עותמאן נ' לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית, בסך של 9,694 ₪ (לא כולל אגרה ושכ"ט עו"ד), אשר הגיש התובע, מר עותמאן אשרף, נגד הנתבעות, הגב' נציראת תגריד פתחי ומנורה חברה לביטוח בע"מ, בקשר עם נזקים שנגרמו בתאונת דרכים בה התנגשו רכב התובע (נהוג בידי אשתו, הגב' ראונק עותמאן) והרכב הנתבעת (נהוג בידי בעלה, מר נציראת עזאם).

במהלך הדיון שהתקיים בפני, בשים לב לנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, בהסתמך על החומר שבתיק ועל הדברים שעלו בדיון. כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).

הצדדים חלוקים כמעט בכל נקודה אפשרית לגבי התאונה:

לגרסת התובע, מפי אשתו, היא נהגה צפונה בכניסה לטירה, כשהנתבע חצה את מסלול נסיעתה, משמאל לימין, ולא הותיר לה ברירה אלא להתנגש בו, כך שהיא פגעה בצד האחורי של דופן ימין של רכב הנתבעת. לאחר התאונה, נותרה ברכבה והזעיקה קרובי משפחה שבאו בדברים עם הנתבע, אולם לא היתה הסכמה.

לגרסת הנתבע, אף הוא נהג צפונה, והיה במסלול הימני מתוך שנים, כשרכב התובע במסלול השמאלי, ואשת התובע סטתה ימינה למסלול הימני, נוכח עומס תנועה במסלול השמאלי, ופגעה ברכב הנתבע, שעה שזה היטה את רכבו לשם יציאה מהכביש אל עבר מתחם חנויות בימין הדרך. קרובי משפחת התובע אכן הגיעו, ומאחר שלאשת התובע לא היה ביטוח, חתם בן-דודה על מסמך, בו הוא מודה באשמה בתאונה, ומציין את פרטי רכבו-שלו (שלגביו יש פוליסת ביטוח), הגם שרכב זה כלל לא היה מעורב בתאונה.

חוץ משני הנהגים העידו התובע ובעלה של הנתבעת, וכן אדם נוסף, שהעיד כי היה עד ראיה לתאונה.

בנוסף, חלוקים הצדדים באשר לנזק שנגרם לרכב התובע, בשל העדר אסמכתא לתשלום עבור התיקון.

"פסיקה בדרך של פשרה פירושה שבית המשפט לא ידרש להכריע את הדין ולתת פסק דין על פי קביעה שבעל דין זה או אחר צודק במחלוקת על פי הוראות החוק או הדין אלא משמעותה שביהמ"ש יתן פסק דין על דרך הביניים והמיצוע שבין טענות שני הצדדים." (ר' ת.א. (ב"ש) 187/93 – פרץ אשר נ. קופ"ח של ההסתדרות, תק-מח 95(3), 240).

מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת.

לאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים, לרבות עיון בכלל חומר הראיות והשלכותיו על גרסאות הצדדים, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק, כסילוק סופי ומוחלט של כל טענות הצדדים בעניין זה, לחייב את הנתבעות לשלם לתובע סך כולל של 2,700 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, אחרת יצבור הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ו תמוז תשע"ב, 16 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: