עומר ואח' נ' נמרוד ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית לתשלום סך 128,000 ₪ שבסיסה הטענה כי הנתבעים ניהלו עם התובעים משא ומתן שלא בתום לב.

לכתב תביעה המונח בפני קדמו תביעות אחרות שהגישו התובעים נגד הנתבעים בהתייחס לרכישת הנכס, כמפורט להלן:

א.עיקר טענות בעלי הדין

1.התובעים טוענים כי בחודש מאי 2007 פרסמו הנתבעים מודעה למכירת זכויותיהם בבית צמוד קרקע בישוב נופך על קרקע בשטח של 500 מ"ר (להלן: "הבית" או "הנכס") באמצעות משרד תיווך.

התובעים מוסיפים וטוענים כי התקשרו למשרד התיווך ושוחחו עם המתווך בן ציון דשא (להלן: "המתווך") ממנו למדו כי הנתבעים מעוניינים למכור את הנכס תמורת סך של 225,000 יורו.

לאחר שהתובעים חתמו על הזמנת תיווך עיינו במסמכים הנוגעים לנכס ואף ביקרו בו ומצאו אותו מתאים לצרכיהם, הם הנחו את המתווך לעשות את הנדרש לקשירת עיסקת מכר עם הנתבעים.

2.להלן נטען כי בעקבות פעילות המתווך נוצר קשר בין התובעים מזה והנתבעים אשר התגוררו לעת ההיא בהולנד – מזה - והם הסכימו על תנאי העיסקה לפיהם הנתבעים ימכרו את הנכס לתובעים תמורת סך 225,000 יורו אשר ישולמו בתוך 4 חודשים, סכום אשר התובעים יממנו באמצעות מימוש נכסי מקרקעין אחרים שבבעלותם ובכללם מגרש באלפי מנשה (להלן: "המגרש").

3.התובעים מוסיפים וטוענים כי בעקבות הודעת המתווך לפיה בדעת הנתבעים להגיע לישראל בחודש יולי 2007, נקבעה פגישה בינם לבין הנתבעים במשרדו של עו"ד חיים גל ב"כ של הנתבעים (להלן: "עו"ד גל") וכי בעקבות פגישה זו וביום 24.7.07 שלח להם עו"ד גל טיוטת הסכם מכר (להלן: "טיוטת ההסכם") וביקש לדעת מהו הסכום שהתובעים ישלמו כמקדמה על חשבון רכישת הנכס.

4.התובע מס' 1 (להלן: "התובע") טען כי התקשר למשרדו של עו"ד גל והודיעו כי יגיע לפגישה שנקבעה ליום 25.7.07 ויביא עימו סכום בסך 5,000 דולר במזומן כדמי קדימה להוכחת רצינות כוונותיהם של התובעים ולקשירת העיסקה וכי עו"ד גל אישר הסכמתו לכך.

התובעים מוסיפים וטוענים כי במהלך הפגישה במשרדו של עו"ד גל, קרא האחרון בפני הנוכחים את כל סעיפי טיוטת ההסכם וכי הנתבעים והתובעים נתנו הסכמתם לתוכן הטיוטא.

התובעים טוענים כי במעמד הפגישה האמורה נתן התובע לנתבעים סכום במזומן בסך 5,000 דולר, לחץ ידיים עם כל הנוכחים למתן תוקף סופי להסכמות וכי הנתבע אמר:

"גמרנו סגרנו, המגרש שלך אני נותן לך חודשיים לחמישים אלף דולר שלך ועד דצמבר את היתר".

5.והוסיף:

"מילה שלי זו מילה".

בכך, טוענים התובעים הושלמה העיסקה בגמירות דעת מוסכמת.

6.להלן טוענים התובעים כי ביום 14.8.07 הסתבר להם כי הנתבעים התקשרו עם צדדים שלישיים (להלן: "קרודו") בהסכם למכירת הנכס. ניסיונם של התובעים לסכל את העיסקה עם קרודו באמצעות עתירה למתן צו מניעה - לא צלח.

7.התובעים מוסיפים וטוענים כי ההסכם שערכו למכירת המגרש לא הבשיל ובסופו של יום נאלצו התובעים למכור את המגרש ביום 7.10.07 בסכום של 75,000 דולר בלבד.

8.בנסיבות אלו, טוענים התובעים כי בינם לבין הנתבעים נוהל משא ומתן, בוצעו פעולות והוצגו מצגים על ידי הנתבעים באופן שהיה בהם כדי לטעת בידי התובעים יסוד להאמין כי בינם לבין הנתבעים נקשרה עסקה סופית לרכישת הנכס וכי הנתבעים התנהגו בחוסר תום לב הן במהלך המשא ומתן והן בביצוע ההבנות וכתוצאה מכך נגרמו לתובעים נזקים ועוגמת נפש.

התובעים העמידו את תביעתם לצורך אגרה בלבד בסכום הפיצוי המוסכם שנקבע בטיוטת ההסכם בסך 22,500 יורו, שווה ערך לסך של 128,000 ₪ והוסיפו כי סכום הפיצוי המוסכם מהווה את הפיצוי המינימלי שהצדדים צפו מראש בגין נזק הנובע מהתנהלותם של הנתבעים.