עומרי נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני ערר על החלטת בימ"ש קמא כב' השופטת טאובר בתיק פ"מ 5635-11-10 מיום 22.11.10 במסגרתה דחתה בקשת המבקש לביטול פסילה מנהלית.

על פיה עובדות ביום 8.11.10 פגע המערער במתלונן כשהמתלונן עמד על השול הימני רכב לפני רכבו של המערער עצר בפתאומיות והמערער סטה ימינה. כתוצאה מכך המתלונן נפגע בקרסולו אושפז בבית החולים לתקופה של כיומיים.

קצין משטרה הורה על פסילה מנהלית בת 60 יום שמניינה החל ביום 10.11.10. בקשת העורר לבטל ו/או לקצר את תקופת הפסילה המנהלית נדחתה.

במסגרת ההחלטה ציין בימ"ש כי קיימת ראיות לכאורה להוכחת התאונה תוך שהוא מתבסס על נהיגתו של העורר אחרי הרכב שעצר בפתאומיות והיה על העורר לשמור מרחק מפני הרכב שלפניו מרחק כזה, שגם במקרה של עצירה פתאומית, יספיק העורר לעצור ולא לפגוע ברכב שלפניו ולא יאלץ לסטות ימינה או שמאלה "ולברוח" מהרכב שלפניו כדי לא לפגוע בו.

במקרה זה אחריות התאונה רובצת לפתחו של העורר שלא שמר על מרחק סביר.

בימ"ש קמא מצא לבחון נהיגתו של העורר אם מסוכנות היא אם לאו ובחינה זו אכן מבוססת על שני אדנים. אדן עבר תעבורתי. אדן שני הנהיגה בעת התאונה.

הפן התעבורתי נהיגתו אינה מסוכנת ואף בימ"ש קובע זאת.

בפן של הנהיגה בעת ביצוע העבירה, נהיגתו היתה מסוכנת ביותר בנהיגה זו.

השאלה הנשאלת היא האם נוכח הנסיבות במקרה הזה ניתן להתערב בעונש הפסילה ולקצר אם לאו.

אין פסילה מנהלית מהווה מקדמית על חשבון העונש.

נוכח האמור לעיל, אני מוצאת כי תקופת הפסילה שרוצתה עד כה די בה.

אי לכך אני מורה כי הפסילה המנהלית תעמוד על 30 יום בלבד. הרשיון יוחזר לעורר.

ניתנה והודעה היום ה' טבת תשע"א, 12/12/2010 במעמד הנוכחים.

נגה אהד, שופטת בכירה

הוקלד על ידי: איריס יזהר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: