עומרים- כפר שיתופי חקלאי א.ג.ש. נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה עומר ואח'

פסק דין

1.הישוב עומר, במבואותיה הצפון מזרחיים של באר שבע, מונה היום אלפי משפחות ונמנה על הפורחים והיפים שבישובי הנגב. עומר מהווה מועצה מקומית הפועלת על פי דין גם כוועדה מקומית לתכנון ובניה.

ראשיתו של הישוב עומר במושב עומרים שחבריו התאגדו כאגודה שיתופית חקלאית בשנת 1949 במשבצת הקרקע שהוחכרה לה על ידי מינהל מקרקעי ישראל (להלן – "האגודה").

במהלך השנים גדלה עומר ומזה שנים רבות נבלעת בתחומיה האגודה שעוד נותרו בה אי אילו חקלאים המחזיקים בשטחים חקלאיים עפ"י "הסכמי המשבצת" ובגדרם של הסכמי החכירה המשולשים שבין מינהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והאגודה.

שטחי האגודה מצוים בתחום שטחה המוניציפלי של עומר ובתחום המרחב התכנוני של הוועדה המקומית לתו"ב-עומר.

2.עניינה של עתירה זו במגרש ששטחו כ- 1,000 מ"ר הידוע היום כחלקה 115 בגוש 38558 וזאת לאחר פרצלציה בגוש הנ"ל משנת 2001. מגרש זה (כנטען בעתירה וכמפורט בכתב התשובה של ממ"י) היה משכבר, ועודנו היום, בתחומי ה"משבצת" של אגודת עומרים ובנוי עליו מבנה (שאיננו בשימוש) אשר שימש בעבר כצרכנייה של מושב עומרים של האגודה.

בשנת 1980 ניתן תוקף לתוכנית מתאר מקומית עומר, מס' 101/03/14 (להלן תוכנית המתאר).

בסעיף 10 לתקנון תוכנית המתאר נקבע כי "השטחים בתוכנית זו המיועדים לצורכי ציבור יופקעו על ידי הוועדה המקומית בהתאם לחוק התכנון והבניה תשכ"ה –1965 סעיף 108 ג'...".

המגרש דנן נכלל באותם שטחים המיועדים להפקעה, ובינואר 1984 פורסמה ביה"פ הודעה על כך לפי סעיפים 5-7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי הציבור) 1943.

הוועדה המקומית רשמה בספרי רשם המקרקעין אזהרה על כך באוגוסט 2003.

רק כחלוף תשע שנים נוספות (ביום 22.1.2012) פרסמה הוועדה המקומית בילקוט הפרסומים הודעה לפי סעיף 19 לפקודת הקרקעות:

"...כי הקרקע המפורטת בתוספת אשר ביחס אליה פורסמה הודעה לפי סעיפים 5 ו- 7 לפקודה – ביה"פ התשמ"ד (1984!) תהיה לקניינה הגמור והמוחלט של המועצה המקומית עומר מיום פרסום הודעה זו (דהיינו 22.1.12) ברשומות".

המדובר ב- 15 חטיבות מקרקעין בשטח כולל של כ- 79 דונם – ובהם המגרש נשוא עתירה זו (ששטחו כאמור כ- 1,000 מ"ר).

משנת 1980 (בהינתן תוקף לתוכנית המתאר) ועד לעצם היום הזה לא עשתה עומר מאומה במגרש דנן ולא ביצעה פעולה כשלהי בשטחו.

3.אחרי הדברים האלה, ולאורם – עותרת בפני האגודה להורות על ביטול הפקעת המגרש והשבתו לידיה.

לטענתה הליכי ההפקעה היו פגומים מעיקרם – שכן הוועדה המקומית לא הגדירה כלל מהו הצורך הציבורי לשמו נקבעה ההפקעה בתוכנית המתאר (בשנת 1980) – וזאת בניגוד לסמכות ההפקעה של ועדה מקומית עפ"י חוק התו"ב.

מכל מקום, וזו עיקר טענתה של העותרת, גם אם לא נפל פגם בהוראת תוכנית המתאר לעניין ההפקעה – לא עשתה עומר מאומה במגרש מאז שנת 1980 ועד עתה (למעלה מ- 33 שנים!) – ובכך גילתה כי זנחה את מטרת ההפקעה, ותהא זו אשר תהיה.

4.כרקע נוסף לעתירה זו יצוין כי היא הוגשה מלכתחילה ביום 25.1.12 – שלושה ימים בטרם פרסמה עומר את ההודעה לפי סעיף 19 לפקודת הקרקעות – ומבלי שהעותרת (האגודה) ידעה על כך. על כן, הסעד שנעתר מלכתחילה היה להורות לעומר להימנע מהשלמת הליכי ההפקעה.

בתגובתה המקדמית לעתירה המקורית הודיעה עומר כי הליכי ההפקעה הושלמו כבר (בפרסום ההודעה הנ"ל ביום 22.1.12) – ועל כן המדובר בעתירה "אקדמית".

בתגובה הגישה העותרת בקשה לתיקון העתירה, וצירפה לה את כתב העתירה המתוקן דנן.