עויסאת מוחמד נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לעיכוב ביצוע עונש של פסילת רשיון נהיגה אשר ניתן על ידי בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, כב' השופט ש. בנג'ו, ביום 23/5/11.

סניגורו של המערער, אשר טען כל שניתן לטעון למען מרשו, טען כי המערער לא קיבל את פסק הדין בזמן ויתירה מזו, משנקבע בהזמנה לדין המהווה כתב אישום, כי הדיון יתקיים הדיון יתקיים ביום 2/2/11 והגיע יחד עם מרשו, הסתבר שהתיק בכלל לא קבוע בפני בית המשפט, הוא נאלץ להגיש בקשת דחייה ולדיון שנקבע על ידי בית המשפט, כאמור, ליום 23/5/11, לא הוא ולא מרשו הוזמנו.

לשאלתי, הבהיר ב"כ המערער כי באופן וודאי קיבלו הוא והמערער את פסק הדין של בית המשפט קמא ב- 9/6/11, הואיל ובאותו יום כבר הגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר, אך בית המשפט קמא דחה את הבקשה בקובעו כי פסק הדין ניתן בהעדר כדין הואיל וקיים אישור המצאה של הזימון למערער.

בקשה נוספת לביטול פסק הדין שניתן בהעדר נדחתה שוב ע"י בית המשפט קמא ביום 21/6/11, תוך קביעה שבית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו שלו.

ב"כ המערער טוען שהגיש בקשה נוספת ביום 21/6/11 לגביה טרם קיבל החלטת בית המשפט קמא.

ב"כ המשיבה טען כי בעצם אין סמכות לבית המשפט ליתן החלטה בדבר עיכוב ביצוע עונש של פסילת הרשיון הואיל ובפני בית המשפט לא קיים ערעור שהוגש כדין שכן, אף אם נקבל את הגישה המקלה על המערער, דהיינו לפיה קיבל את פסק הדין ב- 9/6/11 בלבד, הערעור שהוגש ביום 27/7/11 הוגש באיחור של 3 ימים וזאת מבלי לקבל רשות של בית המשפט להארכת מועד.

בהעדר ערעור גם על בקשת עיכוב הביצוע של עונש הפסילה אשר נקבע בפסק הדין נשוא הערעור, אין לה על מה לסמוך. זאת ועוד, לטענת ב"כ המשיבה, קיימות ראיות למכביר בתיק לפיהן, קיבל המערער את פסק הדין של בית המשפט קמא זמן רב לפני 9/6/11.

למעשה, מה ש"נחבא" בטיעוני ב"כ המשיבה היא הטענה שהערעור חסר סיכוי, הוא יימחק בשל אי הגשתו בזמן ללא נטילת רשות מבית המשפט.

על טענה זו השיב ב"כ המערער שבעצם ערעורו מופנה כנגד הבקשות לביטול פסק הדין שניתן בהעדר כשההחלטה האחרונה בהן הידועה לו ניתנה ביום 21/6/11, ועל כן הערעור הוגש בזמן.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הנני בדיעה כי ראוי לדחות את הבקשה בעיקרה.

הטעם לכך הוא פשוט ונוגע למושכלות ראשונים.

הערעור שמוגש לערכאת ערעור הינו ערעור על פסק דין ולא על בקשות שבאו בעקבותיו ונדחו. כל עוד לא שונה פסק הדין הוא עומד על נכונו והרוצה לערער עליו יגיש את ערעורו בזמן או יקבל אורכה להגשה לאחר שביקש רשות.

אין ספק כי גם ב"כ המערער הודה בכך שהרי ברישא לערעורו שהגיש מציין הוא כי הערעור מוגש על הרשעת המערער ולחילופין על העונש. הזכרת העובדה בנימוקי הערעור שנדחו גם מספר בקשות לבטל את פסק הדין, איננה מעלה או מורידה.

לאור האמור, אני דוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע עונש הפסילה.

הערעור לגופו לא נשמע בפני והוא ישמע בפני שופט בפניו יקבע.

הואיל ופסילת הרשיון לא נעשתה על רקע ביצוע עבירה על ידי המערער, אלא על רקע של פקיעת רשיון רכב יותר מ- 6 חודשים ונטען על ידו כי הוא זקוק לרכבו במהלך חודש הרמדאן, החלטתי, לפנים משורת הדין לעכב את ביצוע עונש הפסילה עד ליום 6/9/11, מועד בו עליו להפקיד את רשיונו במזכירות בית משפט השלום לתעבורה בחיפה.

ניתנה והודעה היום ז' אב תשע"א, 07/08/2011 במעמד הנוכחים.

משה גלעד, שופט

קלדנית: ליאת פ.