עווד נ' אשר

החלטה

1.המשיב הגיש נגד המבקש תביעה בסכום קצוב של 4,224 ₪, ישירות ללשכת ההוצאה לפועל, בהתאם לסעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.

המבקש הגיש התנגדות בפני תביעה זו, ובין היתר טען כי התביעה כלל אינה מתאימה לסדר הדין שנבחר. לעניין טענה זו נתבקשה תגובת המשיב, וזו עומדת בפני.

2.בכתב התביעה נטען, כי בשנת 2002 רכש אדם בשם סאלח גדבאן סחורה מהחנות של התובע, עבורה שילם בשיק של הנתבע (המבקש) בסך 5,000 ₪. השיק בוטל וחולל. על חשבון השיק שילם גדבאן 3,992 ₪, ונותר חייב 1,008 ₪. למרות הבטחותיו לסלק את יתרת החוב, הוא לא עשה כן, והשיק הוגש לביצוע בשנת 2008 בלשכת ההוצאה לפועל. במסגרת הליכי הביצוע נתפס רכבו של המבקש, ולאחר מכן הוגשה התנגדות לביצוע שטר. ההתנגדות התקבלה, והתיק הועבר לדיון בסדר דין מהיר. בשל טעות של התובע לא שולם הפרש האגרה, והתביעה נמחקה.

על רקע השתלשלות עניינים זו הוגשה התביעה, במסגרתה נדרש המבקש לשלם:

את יתרת החוב בסך 1,008 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית;

שכר טרחת עורך דין בתיק ההוצאה לפועל הנ"ל;

הוצאות תפיסת הרכב בסך 1,800 ₪ והוצאות גביה נוספות.

3.כאמור, המבקש טען שאין מדובר בתביעה בסכום קצוב, שעה שלא נפסקו לזכות המשיב ההוצאות הנדרשות בהליך זה, מה גם שבהליך הקודם הוגשה התנגדות, וגם בהליך זה עומדת למבקש טענת ההגנה המפורטת בתצהירו ובתצהירו של גדבאן בדבר פירעון השיק.

המשיב עומד על טענתו, כי התביעה מתאימה לסדר דין מקוצר, הואיל והמבקש אינו חולק על כך שנתן את השיק וחתם עליו, ואילו יתר מרכיבי התביעה הינם הוצאות כפי שנקבעו על ידי לשכת ההוצאה לפועל, בסכומים שאינם שנויים במחלוקת, ואמנם אינם נתמכים במסמכים חתומים על ידי המבקש, אך ישנה ראשית ראיה המספיקה להכשרת ההליך כולו לסדר דין מקוצר.

עוד טוען המשיב, כי טענת הפירעון הינה דחוקה ואינה נתמכת בראיה כל שהיא, ואף אינה עונה על דרישת הפירוט שבפסיקה, ועל כן אין היא מזכה אפילו ברשות להתגונן.

4.דין טענות המשיב להידחות, אחת לאחת.

סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל מאפשר הגשת תביעה ישירות ללשכת ההוצאה לפועל, אם סכומה אינו עולה על 50,000 ₪, ואם היא "תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב".

ברור, כי עילת התביעה שבפני אינה מכח חוזה או התחייבות מפורשים, אלא מדובר למעשה בתביעת נזק שנגרם למשיב, עקב השתלשלות עניינים שאינה נובעת בהכרח מהתחייבות או מחוזה מפורשים של המבקש.

תביעה שכזו אינה מתאימה לסדר דין מקוצר, מעצם טבעה.

יתר על כן, פסק הדין שלפיו נמחקה התביעה השטרית הורה כי "כל צד ישא בהוצאותיו". והנה, בתביעה זו דורש המשיב את הוצאותיו, אף על פי שבית המשפט במפורש לא הטיל על המבקש לשאת בהן.

זאת ועוד, גם כעת מעלה המשיב טענות כנגד טענת ההגנה שבפי המבקש, אף על פי שבשל טענת ההגנה כבר ניתנה למבקש רשות להתגונן במסגרת ההליך הקודם, ואף יותר מכך, במסגרת פסק הדין הורה בית המשפט במפורש כי "למניעת ספק היה ותוגש תביעה חדשה ו/או יפתח תיק ההוצל"פ מחדש, לא תיפגענה זכויות הנתבע ו/או הנתבעים כפי שהן מצויות בתיק זה היום (לרבות קבלת ההתנגדות ו/או הרשות להתגונן)...".

ברי, איפוא, כי אילו הוגש השטר מלכתחילה לביצוע פעם נוספת לאור מחיקת התביעה, היה ההליך נמשך מהמקום בו החל, דהיינו – בירור הטענות לגופן, לאחר מתן הרשות להתגונן.

5.לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את טענות המבקש, כי ההליך אינו מתאים לסדר דין מקוצר, או לתובענה בלשכת ההוצאה לפועל.

אני מורה כי התביעה תתברר בסדר דין מהיר.