עודתאללה נ' בע"מ ואח'

פסק דין

לפני תביעה לנזקי גוף.

רקע כללי.

הובע יליד 1977, הגיש תביעה שבגדרה הוא עת לחיוב הנתבעת בפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו, כטענתו, בעקבות תאונת דרכים מיום 21.7.08.

כעולה מהנטען בכתב התביעה ועדותו של התובע בפניי, הוא נתבקש, ע"י מעבידו, לגרור באמצעות רכב בו נהג מדחס מהרצליה לאתר העבודה בגבעתיים.

התובע שעה להוראת מעבידו והחל נוסע לכיוון היעד. תוך כדי, התובע הבחין בכך שמנוע הרכב התחמם, עצר בצד הדרך וניגש לחזית הרכב. התובע הרים את מכסה המנוע ומיד לאחר מכן שחרר בידו השמאלית את הפקק המכסה את מיכל המים של הרכב. או אז, אדים ומים רותחים ניתזו ממיכל המים של הרכב לכיוון ידו של התובע וגרמו לכוויה.

הצדדים בפועל חלוקים בשני המישורים, הן באשר לעצם קרות התאונה וגם לעניין הנזק. על-כן, אתייחס לשתי המחלוקות כפי סדרן לעיל תוך הבאה תמציתית לטענות הצדדים.

התאונה.

ביום 8.7.10, שמעתי את ראיות וסיכומי הצדדים. בפועל התובע היה העד היחידי שעלה על דוכן העדים, בהסבירו כי לאירוע התאונה לא היו עדי ראיה. מכאן הנתבעת סבורה שהתובע לא הרים את הנטלים הרובצים לפתחו הואיל וגרסתו לא זכתה לאף סיוע חיצוני.

אקדים ואומר, שהתובע הותיר רושם אמין ביותר וניכר כי מסר את ההתרחשות ללא כחל או סרק. התובע מסר בפניי כי התאונה התרחשה בסמוך לבית החולים איכילוב במרחק הליכה שאינו עולה על 5 דקות מבית חולים זה. כן הוסיף, כי מיד לאחר התאונה ולנוכח חבלתו, הוא השאיר את הרכב בזירת התאונה והלך לכיוון חדר המיון של ביה"ח הנ"ל, שם הוא זכה לקבל טיפול ראשוני. מעיון בגיליון הטיפול (ת/1) שנמסר לתובע בתום בדיקותיו בביה"ח , עולה כי התובע מסר מיד לאחר התאונה את אותה גרסה שהשמיע בפניי, דבר שמחזק את גרסתו ולמצער מקים את חובת ההנמקה המוגברת הדרושה בכגון דא. לא זו אף זו, את הגרסה הזו התובע גם מסר למעבידו, ובעקבותיה הוא קיבל לידיו את טופס בל/250 (ת/2), שאף הכתוב בו מאושש את טענותיו של התובע באשר להתרחשות התאונה. כל אלה מחזקים את גרסתו של התובע, הגם שב"כ הנתבע לא ראה לעמת את התובע עם ראיה מפריכה או גרסה מסתברת אחרת והסתפק, בחקירתו הנגדית, בהפניית שאלות כלליות בלבד. ב"כ הנתבע אף בסיכומיו לא טען וממילא גם לא הפנה לסתירה כלשהיא העולה מחקירת התובע או מהמסמכים שהוגשו כראיות.

מעבר לדרוש, מה גם שבעניין זה לא הושמעה עמדה אחרת ע"י הנתבעת, אדגיש כי התאונה התרחשה בעקבות טיפול דרך עקב אירוע פתאומי, שנעשה במהלכה הרגיל של הנסיעה , לצורך המשכה המיידי ולא ע"י בעל מקצוע, כפי ששימוש זה זכה לפרשנות בפסיקתו של בהמ"ש העליון.( רע"א 5099/08 נביל חסן נ' הדר חברה לביטוח בע"מ ).

מכל אלה, אני בדעה שהתובע הרים את נטלי הראיה ושכנע כי התאונה התרחשה כפי שנמסר מפיו ומהווה תאונת דרכים.

הנזק.

התאונה הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה והתובע נבדק ע"י ועדה רפואית שליד המל"ל, אשר מצאה כי אצל התובע נותרה נכות פלסטית בשיעור של 10%. יצוין שבמהלך הדיון ראיתי את הצלקת המשתרעת על שטח גדול מעל לשורש כף היד ועד למרפק. צלקת זו אינה מכאיבה אם כי הינה מכערת במידה קלה בייחוד לאור מיקומה והעובדה שהיא חשופה לעין.

הצדדים נחלקו באשר להשלכתה של התאונה על כושרו של התובע לעבוד. לנוכח העובדה שהתובע הינו עובד כפיים אין לומר כי צלקת זו גורעת באופן משמעותי מיכולתו של התובע להוציא את פוטנציאל השתכרותו מן הכח אל הפועל, הגם שלא הוכח כי שכרו של התובע, החל מתום תקופת אי הכושר ועד היום, פחת באופן כלשהו בעקבות התאונה. יחד עם זאת, התובע הסביר בפניי, ולו אני מאמין, כי הצלקת גורמת לעיתים לגירוי שמאלצו לגרד את הצלקת תכופות, ביחוד במזג אויר חם. עניין זה, כן העובדה שהצלקת חשופה ונראית לעין ומקפלת בחובה כיעור, מצדיקה בנסיבות פסיקת סכום גלובאלי בגין גריעה בכושרו של התובע לעבוד בעתיד בסך של 30,000 ₪.

בהקשר זה אוסיף, כי עצם העובדה שנקבעו לתובע נכויות אחרות עובר לקרות התאונה-10% בשל טנטון קבוע וגם נכות בשיעור של 9.75% בשל פגיעה עצבית בשתי הידיים- אינה נוטלת מההערכה שלעיל. ודוק, הגריעה בכושר ההשתכרות נבחנת בהתאם למצבו של התובע ביום התאונה, כך שפוטנציאל השתכרותו הימנו גוזרים את הגריעה האפשרית מגלם בחובו, באותה נקודת זמן, נכויות והגבלות קודמות.

באשר להפסדי השכר בעבר הצדדים תמימי דעים כי התובע הפסיד כ 16,000 ₪.

נוסף לכך התובע טען להוצאות ועזרה. אני סבור , כעמדת הנתבעת, כי דרישתו של התובע הינה מופרזת. ההוצאות ככל מכוסות ע"י קופ"ח הואיל והתובע נפגע במסגרת עבודתו, וגם העזרה לה נזקק הייתה אך בזמנים הסמוכים לתאונה בלבד. יחד עם זאת, גם באשר להפסדים אלה, משלא הונחה תשתית חדה וברורה ובהתחשב באמור קודם, אני רואה להעריך את הפסדי התובע בגין ראשי נזק אלה בסך גלובאלי של 2,000 ₪.

התובע גם זכאי לכאב וסבל בהתאם לנכות ובצירוף ריבית חוקית מיום התאונה בסך ( מעוגל) של 16,000 ₪.

סוף דבר.