עודד ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב

החלטה

בקשה לביטול הליכים בשל ניצול ההליכים לרעה היא הבקשה שלפני.

צו לכינוס נכסי החייב ניתן ביום 2.2.10.

עכבתי את ההליכים נגד החייב בטרם מתן צו כינוס ביום 13.1.10 לבקשתו וכפי שציינתי "ראיתי הפעם לחרוג ממנהגי וליתן צו עיכוב הליכים ארעי בשל האמור בבקשה".

אלא שמתן צו הכינוס ועוד קודם לצו עת ראיתי לעכב ההליכים מפני הנושים שהמשיכו בהליכי הגבייה – באה רגיעה לחייב – עד דכדי כך שהוא מצידו לא ראה למלא אחר החיובים בהליך, וסבר כי העיכוב הנוח לו ימשיך להיות בתוקף גם לפי התנהלותו.

החייב בקש להפחית את התשלום החודשי שהושת עליו (3,000 ₪ לחודש) ולאחר שקבלתי את תגובות הצדדים ואף התקיים לפני דיון ממנו עלה כי החייב לא שילם ולו תשלום אחד, ראיתי בכל זאת לבוא לקראתו והפחתתי את צו התשלומים לכדי מחצית, קרי, לסך שלך 1,500 ₪ לחודש והוריתי כי החיוב המופחת יהיה רטרואקטיבי.

הגם שכך, לא ראה החייב לשלם את צו התשלומים, גם לא מצא להגיש דוחות חודשיים, ולמעשה לא עשה מאומה למלא אחר החיובים המועטים המוטלים על מי שפנה לבקש את הגנת הפקודה.

כאמור, התקיים לפני דיון ביום 13.9.10 ובו ראיתי ללכת לקראת החייב ואפשרתי לו לשלם את הפיגורים שיצר וכך ציינתי "אני מאפשרת לחייב, באורח יוצא דופן, להשלים את הפיגורים, וזאת תוך שמונה חודשים מהיום ו/או לבוא בדברים עם המנהל המיוחד ולהגיע להסכמות בדבר השלמת הפיגורים..".

לא רק זאת אלא שביום 28.9.10 דנתי בבקשת החייב להפחתת צו התשלומים, ובין השאר ציינתי את התנהלות החייב בהליך ועמדתי על כך ש"החייב שילם אך ורק תשלום אחד עד למועד הדיון. מדוח המנהל המיוחד עולה כי החייב אינו מקפיד להגיש דוחות מגובים באסמכתאות ונראה ככלל שהחייב מבקש להנות מהגנת הפקודה ולא עושה מאמצים ניכרים למלא אחר החיובים הנדרשים ממנו" – הגם שכך ולאחר שבחנתי את הנסיבות שהובאו לפני ו"בשים לב לצירופים שכן צורפו ולהתרשמותי הכללית הן מהחייב שהתייצב לדיון, הן מדברי ב"כ וכן מהנספחים לתגובה לרבות לאישור הרפואיים שצורפו (סיכום האשפוז), כן נתתי דעתי לעמדת המנהל המיוחד אליה הצטרף הכנ"ר ואני קובעת כי צו התשלומים יעמוד על סך של 1,500₪ לחודש. אני קובעת כי צו התשלומים יהיה רטרואקטיבי..." עוד לציין כי התריתי לפני החייב כי "על החייב להקפיד ולמלא אחר החיובים, לרבות התשלום החודשי, השלמת הפיגורים במועד שקבעתי וכן הגשת דוחות חודשיים כשהם מגובים בכל האסמכתאות המתחייבות והכל יש לבצע במועד...".

חרף התחשבות מפליגה זו בנסיבות החייב – לא ראה החייב לעמוד בחיובים, ולא רק שלא הסיר את הפיגורים שיצר אלא שגם לא שילם את התשלום החודשי המופחת השוטף ואף לא הגיש דוחות חודשיים שאינם כרוכים בכל עלויות.

החייב פשוט נהנה מהגנת פקודת פשיטת רגל מאז נעתרתי לבקשתו ועכבתי ההליכים עוד בטרם צו כינוס.

רק לאחר שהמנהל המיוחד ראה לבקש לבטל ההליכים 'התעורר' החייב והגיש בקשה לקיום דיון כשבבסיס בקשתו הוא שב ו'קובל' על גובה התשלום החודשי ובעיקר מזכיר כי הוא ביקש להפחית את התשלום לסך של 500 ₪ כאילו לא ניתנה החלטה בענין זה וכאילו אין ההחלטה (מיום 28.9.2010) חלוטה לאחר שחלף המועד להגיש עליה ערעור.

אין ספק כי החייב לא הפנים את החיובים המוטלים עליו בהליך ואין ספק כי סבר שימשיך להנות מהגנתה החמימה של פקודת פשיטת הרגל בלי לנקוף אצבע לטובת נושיו ויגיש בקשות מתאימות שבעל התפקיד 'יגלה' כי אין הוא עומד בחיובים.

לא ראיתי כל צורך לקיים דיון בבקשת חייב שלא עשה מאומה במשך כל תקופת היותו בהליך זה.

החייב קיבל הזדמנויות ולא רק שלא ניצל אותן אלא שהתעלם מהן ביודעין כשאין הוא מגיש דוחות שכאמור כלל אין הגשתם מצריכה עלות, ורק נזכר להגיב לבקשת המנהל המיוחד לביטול ההליכים.

אני מקבלת את עמדת המנהל המיוחד אליה הצטרף הכנ"ר הסבור אף הוא כי אין מקום לחייב זה במסגרת ההליכים.

אני מבטלת את צו הכינוס, לבקשת המנהל המיוחד והכנ"ר.

ההגבלות שהוטלו על החייב יוסרו בחלוף 45 ימים כדי לאפשר לנושים לפעול בתיקי ההוצל"פ הפרטניים.

הסכום המזערי שהוכנס לקופת הכינוס ישמש לשכר המנהל המיוחד ולכנר. 

ניתנה היום, כ"ט אלול תשע"א, 28 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.