עובדיה נ' קדוש מוצרי חשמל בע"מ ואח'

פסק דין

פתח דבר

בפניי תביעה כספית שהוגשה בבית המשפט לתביעות קטנות, במסגרתה מבקשת התובעת לחייב את הנתבעות, בתשלום הסך של 4,420 ₪.

לטענת התובעת, ביום 27.07.11 רכשה מהנתבעת 1 מכונת כביסה בסך של 2,500 ₪ (להלן: "המכונה"), אשר בגינה ניתנה אחריות לתקופה של שלוש שנים, אשר תסופק על ידי הנתבעת 2.

הוסיפה התובעת וטענה כי, בחודש 01/2013 אירעה תקלה במכונה, נזילת מים מדלת המכונה (להלן: "התקלה"). בעקבות תקלה זו פנתה התובעת לנתבעת 2, שם נמסר לה כי התקלה מקורה בגומייה של המכונה, וכי טכנאי של הנתבעת 2 יחליפה, אלא שטכנאי זה לא הגיע במועד.

עוד טענה התובעת כי בחודש 03/2013 הפסיקה המכונה לפעול, וטכנאי מטעם הנתבעת 2 תיקן את התקלה, וגבה הסך של 220 ₪ בגין החלפת הגומייה. לטענת התובעת תיקון זה לא החזיק מעמד, כאשר המכונה חדלה מלפעול שוב. טכנאי הנתבעת 2 שוב הגיע לביתה, לקח את המכונה לתיקון, ולתובעת סופקה מכונה חלופית, אשר לטענת האחרונה, הכתימה חלק מהבגדים וקרעה חלק אחר.

לטענת התובעת, משמאסה בהתנהלותה של הנתבעת 2, רכשה מהנתבעת 1 מכונה חדשה (להלן: "המכונה החדשה") , והחזירה לאחרונה את המכונה החלופית.

התובעת מבקשת להורות על קבלת התביעה ולחייב את הנתבעות להשיב לה את מלוא התמורה ששולמה בגין המכונה החדשה, וזאת מכוח כתב האחריות שניתנה לתקופה של 3 שנים, כאשר הנתבעות לא סיפקו את מוצר תקין ולא עשו לתיקונו. כן מבקשת התובעת חיוב הנתבעת 2 בעלות הגומייה בסך של 220 ₪, תמורת הבגדים שנהרסו במכונה החלופית בסך של 700 ₪ וכן הסך של 1,000 ₪ בגין הוצאות טרחה.

מנגד, טוענת הנתבעת 1 כי לתובעת נמכרה המכונה עם כתב אחריות לשלוש שנים, לא כולל גומיות ופלסטיק. לטענתה, אין היא צד לתביעה, כאשר משהתגלתה התקלה, היא הופנתה על ידי הנתבעת 1 לנתבעת 2, ספקית השירות.

הנתבעת 2 טענה כי כתב האחריות אשר ניתן לתובעת, הינו לשנה שלמה, ועוד שנתיים אחריות מוגבלת, אשר איננה כוללת חלקי פלסטיק, גומי וזכוכית.

לטענת הנתבעת 2, בתאריך 22.12.12, בעקבות תלונה של התובעת בדבר קרע באטם דלת המכונה, הוסבר לאחרונה כי לאור האחריות המוגבלת, החלפת הגומי כרוכה בתשלום הסך של 220 ₪. האחרונה סירבה לשלם סכום זה, והמשיכה להשתמש במכונה עם גומי קרוע ועם נזילות פנימיות, על אף האיסור לעשות כן.

עוד טענה הנתבעת 2 כי בתאריך 24.03.13 הוזמן בשנית טכנאי מטעמה, לתיקון התקלה, וזאת לאור כמויות המים הגדולות שנזלו מהמכונה פנימה, אלא שעניין זה היה מאוחר מדי, כיוון שמערכת החשמל כולל כרטיס אלקטרוני הוצפה במים ונשרפה, והמכונה הפסיקה לפעול.

הנתבעת 2 לקחה את המכונה לתיקון וסיפקה לתובעת מכונה חלופית. כעבור מס' ימים, משביקשה הנתבעת 2 להחזיר לתובעת את המכונה לאחר תיקונה, סירבה האחרונה לקבלה חזרה, בטענה כי רכשה מכונה חדשה.

הנתבעת 2 טוענת כי אינה אחראית לנזקים שנגרמו למכונה, וזאת מאחר והתובעת עשתה שימוש רשלני במכונה, בניגוד להוראות היצרן והוראותיה, שאסרו עליה שימוש במכונה עד החלפת אטם הדלת, מה גם שלתובעת סופקה מכונה חלופית, עד לתיקון המכונה.

הנתבעת 2 מבקשת להורות על דחיית התביעה.

דיון ומסקנות

ביום 22.12.13 התקיים דיון בפניי, אליו התייצבו התובעת ונציגי הנתבעות, ואלו חזרו על טענותיהם.

מטענות הצדדים והמסמכים שהונחו בפני, אין חולק למועד רכישת המכונה, ולמועד בו התגלתה התקלה, קרע בגומי של דלת המכונה. משמע, התובעת השתמשה במכונה משך כשנה וחצי עד להתגלות התקלה הנ"ל.

מעיון בתעודת האחריות אשר הציגה הנתבעת 2 (נ/1) עולה כי לאחר תום שנת האחריות הראשונה, אין כתב האחריות חל על "חלקי פח מפלסטיק, גומי וזכוכית...". על אף שהתובעת טענה בפני כי לא קיבלה כתב אחריות זה מהנתבעת 2, אלא שלא סתרה האחרונה את תוכנו, על ידי הצגת כתב אחריות סותר, ו/או ספר של מכונת הכביסה, שלטענת נמצא ברשותה, ממנו ניתן ללמוד כי כיסוי אחריות אחר.

תחילה אומר כי דרישתה של הנתבעת 2, בדבר גביית תשלום בגין החלפת הגומי, בדין יסודה, וזאת בהתאם להוראות סעיף ה' לכתב האחריות.