החלטה
בפניי בקשה לתיקון כתב התביעה בתיק זה.
ענייננו בתביעה המתנהלת בסדר דין מהיר, לאחר שהחלה בהליך על פי ס' 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 בלשכת ההוצאה לפועל בנצרת.
התביעה המקורית הוגשה בהסתמך על הסכם בין הצדדים לביצוע עבודות בניין בסך של 120,000 ₪ בתוספת מע"מ, בטענה כי הנתבע לא שילם את המע"מ בגין שתי חשבוניות (מס' 73 ו-76) בסך נומינאלי של 9,600 ₪. בנוסף ביקשה התובעת גם סכום נוסף בגין "5 ימי עבודה" בסך 2,500 ₪.
בעקבות התנגדות שהגיש המשיב הוחלט בדיון מיום 14.4.13 כי חלק מן התביעה שהוגשה הנוגע ל-"5 ימי עבודה" אינו מבוסס על ראיות בכתב ולכן לא ניתן להמשיך לדון בתביעה כתביעה לסכום קצוב ויש להעביר את התביעה לדיון בבית משפט זה בסדר דין מהיר.
כעת מבקשת התובעת לתקן את כתב תביעתה ולהוסיף לסכום התביעה סך של 8,700 ₪ (נומינאלי) בגין חשבונית מס' 84 שלא שולמה כלל.
על פי התצהיר שצורף לבקשה מטעם מנהל המבקשת, מר עמאר עואודה, מדובר בהשמטה עקב טעות שלו.
מנגד, טוען המשיב כי התיקון נוגד את הראיות שהוצגו בתיק ואת הצהרות ב"כ המבקשת בדיון מיום 14.4.13, שהצהירה כי המבקשת דורשת אך ורק את סכומי המע"מ על פי החשבוניות שצורפו לכתב התביעה.
בהתייחס לתיקון כתב תביעה קבע בית המשפט העליון ברע"א 7117/12 נאווה גרשוני נ' מפעלי מתכת החרשה רב כיפוף בע"מ (פורסם בנבו, 15.11.12) כך:
"ו. לגופם של דברים, סמכות בית המשפט להתיר תיקון של כתבי טענות מעוגנת בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, הנטייה היא להיעתר לו ברוחב לב (ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3) 214). ואולם, לגישה ליברלית זו חריגים, ועליהם נמנים התנהגות המבקש, השלב שבו מוגשת הבקשה, והאפשרות שהתיקון המבוקש ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אילו היתה מוגשת התביעה מחדש, דוגמת טענת התיישנות (ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4), 126; א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, 2009), עמ' 155-154). בנידון דידן הטעים בית המשפט המחוזי את השלב שבו מצוי ההליך, וסבר כי אין מקום עתה – כשהדלת אינה נעולה להליכים אחרים – לפתוח מחדש את ההליכים המקדמיים. יודגש, כי התיקון אינו כלי להעלאתן של מחלוקות חדשות, והוא אינו תחליף להגשת כתב תביעה חדש (רע"א 60/03 רובין נ' אפלבוים, פ"ד נז (3),475). לגישה השיפוטית באשר לתיקון כתבי טענות, ראו ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד (מה' 2 -2008), 139-138, ובין היתר מוטעמת שם השאלה אם נחסם צד המבקש תיקון כתב טענות, ככל שיידחה, מהעלאת טענותיו בפורום אחר."
בענייננו התנהלות המבקשת אכן הינה בעייתית כאשר בחרה להגיש תביעתה בהליך תביעת סכום קצוב בהוצל"פ בנצרת, בעוד שעל פי עילת התביעה, היה עליה להגיש את תביעתה לבית משפט השלום במחוז חיפה.
כטענת המשיב, ב"כ המבקשת טענה בדיון מיום 14.4.13 כי טענות המבקשת אינם בגין אי-תשלום חשבוניות אלא בגין אי-תשלום מרכיב המע"מ של אותן חשבוניות (עמ' 2 לפרוט' מול שורות 19-20). אולם בכך התייחסה ב"כ המבקשת לשתי החשבוניות שצורפו לכתב התביעה בלבד, כאשר באותו מועד, ככל הנראה, זה היה סכום התביעה ככל שהובהר לה מטעם המבקשת. על פי התצהיר שצורף לבקשה, המידע הזה התבסס על טעותו של מנהל המבקשת, כנזכר בתצהירו.
על אף התנהלותה הבעייתית של המבקשת, יש לאפשר לה לתקן את כתב התביעה, משתי סיבות עיקריות – הראשונה, מאחר שהבקשה הוגשה בשלב מוקדם של הדיון והשנייה, מאחר שדחיית בקשה זו מונעת מן המבקשת את האפשרות לתבוע את הסכום שלטענתה חייב לה המשיב בהליך אחר, נוכח תקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").
כאמור לעיל, מתן אפשרות לתיקון הוא הכלל וסירוב הוא החריג. על אף שהתנהלותה של המבקשת הינה בעייתית, אין בה בכדי להצדיק סגירת שערי בית המשפט מפני מיצוי עילת התביעה הנוגעת להסכם שבין הצדדים.
נוכח הטעמים לעיל, המבקשת תשלם למשיב את הוצאות הבקשה, ללא קשר לתוצאות ההליך, בסך כולל של 1,000 ₪.
כתב התביעה המתוקן יוגש בתוך 7 ימים ערוך על פי ס' 214ג לתקנות וכתב ההגנה המתוקן יוגש בהתאם לס' 214ג ו-214ד לתקנות כ-45 ימים לאחר הגשת כתב התביעה.
כדי למנוע דחייה של הדיון הקבוע בתיק, תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים יוגשו בד בבד כ-21 ימים לאחר הגשת כתב ההגנה.
ימי פגרה יבואו במניין.
המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים בפקס.
ניתנה היום, ט' תמוז תשע"ג, 17 יוני 2013, בהעדר הצדדים.