עואודה נ' עואודה ואח'

פסק דין

פתח דבר:

1.לפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת דרכים מיום 15.9.2008 (תיקרא להלן: "התאונה"). התאונה אירעה בעת שהתובע נסע ברכב בו נהג הנתבע מס' 1.

אין מחלוקת באשר למהותה של התאונה או לאחריות הנתבעת 2 (תיקרא להלן: "הנתבעת"), לפצות את התובע בגינה. גדר המחלוקת הינו בשאלת גובה הנזק בלבד.

רקע עובדתי:

2.עקב התאונה התובע נחבל בגופו, פנה לבית החולים "פוריה" לשם קבלת טיפול, שם נערכו לו בדיקות וצילומים ונמצא כי הוא סובל מחבלות בגופו. בשל חשש לחבלת ראש, הופנה התובע לבית החולים רמב"ם להמשך טיפול.

3.לאחר שהתובע התקבל לבית החולים רמב"ם, נערכו לו בדיקות בחדר המיון, שם אובחן כמי שסובל משבר בזיגומה עם דיסלוקציה, ואושפז עד ליום 18.9.2008.

4.לאחר שחרורו מבית החולים המשיך התובע בטיפול ומעקב רפואי, כאשר בביקור מיום 19.9.20008 נמצא שהוא סובל מחבורה מסביב לעין והרקמות הרכות, המלווה בכאבים בעיניים.

5.התובע ביקר בבית החולים רמב"ם ביום 25.9.2008, במחלקה לניתוח הפה והלסת, ונמצא שהוא סובל ממגבלות בפתיחת הפה. אז הומלץ לו על המשך טיפול בקופת חולים, טיפולי פיזיותרפיה והמשך מעקב רפואי במחלקה.

6.התובע חזר וביקר בבית החולים "פוריה" ביום 1.10.2008, שם נמצא שהוא סובל מכאבי ראש חזקים וסחרחורת, והוא אושפז עד ליום 2.10.2008. בעת שחרורו הומלץ לתובע המשך מעקב רפואי ונוירולוגי.

7.במקביל לטיפול בבתי החולים, ביקר התובע אצל מומחים נוירולוגים ומומחי א.א.ג.. במסגרת ביקוריו האמורים, התובע התלונן על ירידה בשמיעה, רעש חזק באוזניים, חוסר שיווי משקל, וקשיי נשימה דרך האף.

8.במסגרת התביעה, טען התובע כי ישנו קשר סיבתי בין התאונה לבין המצב הרפואי ממנו הוא סובל היום, ועתר לחייב את הנתבעת לשלם לו סכום של 60,000 ₪ בגין טיפולים רפואיים בעבר כולל הוצאות על נסיעות, ועזרת צד ג' בעבר. כמו כן, ביקש התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצוי בגין כאב וסבל, עזרת צד ג' בעתיד והוצאות על טיפולים רפואיים ונסיעות בעתיד.

9.מצד שני, הנתבעת טענה שאין קשר סיבתי בין מצבו הרפואי של התובע, לבין התאונה נשוא כתב התביעה. עוד טענה הנתבעת, כי התובע לא השכיל להוכיח, שההזדקקות לעזרת צד ג' נובעת אכן מן הנזקים שנגרמו לו בתאונה.

הנכות הרפואית:

10.מטעם בית המשפט מונו שני מומחים רפואיים; בתחום הא.א.ג מונה ד"ר מזאוי סלים, וד"ר צבי לסטר מונה כמומחה לכירורגית הפה והלסת.

תחום הא.א.ג

11.בחוות דעת שניתנה מטעמו ציין ד"ר מזאוי, כי התובע התלונן על ליקויי שמיעה, צלצולים קבועים באוזניים, אי יציבות, קושי בנשימה דרך האף ואיבוד חוש הריח והטעם.

לאחר שהמומחה ביצע את הבדיקות הנדרשות בנסיבות העניין, הגיע למסקנה כי, לתובע נותרה נכות צמיתה קבועה בגין הטנטון בשיעור של 10%, ואילו בגין הירידה בשמיעה נותרה נכות צמיתה בשיעור של 5%.

תחום כירורגית הפה והלסת

12.ד"ר לסטר ציין בחוות דעתו כי, לאחר שבוצעה בדיקה לתובע נמצא מחוסר שיניים בלסת עליונה ותחתונה. התובע התלונן לפניו כי הוא הוא נתקל בקשיים בזמן פתיחת הלסת, וקיימת הרגשה של זרמים בלחי. כמו כן התובע התלונן לפניו כי הוא מתקשה לישון על צד ימין.