עו"ד מרסי וינר ואח' נ' ספיר תעשיות פלסטיק בע"מ ואח'

פסק דין

דברי פתיחה

תחילתו של ההליך שבפניי בתביעה כספית ע"ס 21,600 ₪ שהוגשה בהליך של סדר דין מקוצר, והעוסקת ביתרת חוב שכר טרחה המגיע לפי הנטען לתובעת, עו"ד מרסי וינר (להלן: "התובעת" או "עו"ד וינר") בגין הייצוג והטיפול המשפטי שהעניקה האחרונה לנתבעת בהתאם להסכם שכר טרחה 'בכתב' שנערך ביניהן בשנת 2004. הנתבעת הגישה תביעה נגדית ע"ס כ-890 אלף שקלים, בגין הנזקים שעל-פי הנטען נגרמו לה בעקבות עיכוב מסמכים שלא כדין והפסקת ייצוג הנתבעת ע"י עו"ד וינר במסגרת הליכים משפטיים שנקטה הנתבעת נגד חברה מתחרה בשם "מפל" קיבוץ מבוא חמה מוצרים פלסטיים (ת"א 592/05) .

תיק זה עבר גלגולים רבים עקב חילופי גברא בבית משפט זה ועם מינויי כשופטת קיימתי בתיק זה 6 ישיבות הוכחות, במהלכן נשמעו הן התביעה העיקרית והן התביעה שכנגד. יצוין כבר כאן, כי התובעת הגישה הודעת צד שלישי נגד עו"ד נחום גבריאלי, כמי שייצג את הנתבעת בת"א 552/05 (מחוזי-נצרת) שעניינו בתביעה שהגישה 'מפל' בע"מ נגד הנתבעת, ולאחר מכן ייצג את הנתבעת בהסדר פשרה שנכרת בתיק אזרחי 592/05 (מחוזי-נצרת), שעוסק בתביעתה של הנתבעת כאן נגד 'מפל'. בהתאם להסדר הדיוני שהושג בין עו"ד וינר לבין עו"ד גבריאלי (צד ג' 1) מיום 12.08.07, שקיבל תוקף של החלטה ע"י כבוד השופטת ג' בסול, הופרד הדיון בתיק העיקרי (תביעה/תביעה שכנגד) מהליך ההודעה לצד ג', כך שדיון בהודעה לצד שלישי כנגד עו"ד גבריאלי יתקיים רק לאחר מתן פסק הדין בתובענה העיקרית ובהתאם לתוצאותיה.

טענות התובעת/ הנתבעת שכנגד בסיכומיה

עו"ד וינר טוענת, כי בשנת 2004 פנה אליה מר זאב ספיר (להלן: "ספיר"), שהיה בתקופה הרלוונטית לתביעה, אחד ממנהליה ובעליה של הנתבעת, חברת ספיר תעשיות פלסטיק בע"מ (להלן: "הנתבעת" או "חב' ספיר") לקבלת שירות וייצוג משפטי, בעקבות סכסוך שפרץ בין הנתבעת לבין חברה מתחרה בשם 'מפל' (להלן: "מפל"), על רקע פרסום מכתב ע"י מפל בקרב לקוחות חב' ספיר בקשר לאיכות מוצרי הפלסטיק שלה והוצאת דיבתה של חב' ספיר רעה באופן שגרם לאחרונה נזקים וביטול הזמנות (להלן: "תיק מפל"). ביום 06.07.2004 נחתם בין הצדדים כאן הסכם שכר טרחה [להלן: "הסכם שכר טרחה" (נספח א' לתצהיר התובעת)].

לטענת עו"ד וינר, הסכם שכר הטרחה קובע, כי שכר טרחתה בגין הגשת תביעה, הגשת בקשה לצו מניעה ודיונים בה, ניהול משא ומתן וסיכומים (כאשר הכוונה לטענת התובעת הוא לסיכומים במסגרת צו המניעה בלבד) יעמוד ע"ס 40,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין. עוד נקבעה זכאות לשכר טרחה נוסף בנוגע למספר הליכים נוספים בתביעה עצמה. שכר הטרחה היה אמור להיות משולם מראש, ובתשלומים חודשיים החל ממועד חתימתו.

עו"ד וינר טוענת, כי קיימה את מלוא התחייבויותיה עפ"י ההסכם ופירטה את שלל הפעולות המשפטיות בהן נקטה בעת ייצוג הנתבעת שכללו, בין היתר, הגשת תביעה בשם הנתבעת לבית המשפט נגד החברה המתחרה מפל (ת"א 2020/04- שלום עפולה), בקשה למתן סעדים זמניים, נתקיימו דיונים בבקשה, הוגשו סיכומים ולבסוף ניתן ביום 04.08.2004 צו מניעה זמני, זאת בנוסף לפעולות משפטיות נוספות שחורגות מגדר ההסכם, כגון סיוע בהכנת חוות דעת מטעם רו"ח הפנימי של הנתבעת. נטען כי בניגוד להוראות ההסכם, ועל אף שעו"ד וינר קיימה כאמור את המוטל עליה עפ"י ההסכם, הפרה חב' ספיר את ההסכם, בכך שלא שילמה לתובעת את מלוא שכר הטרחה המוסכם ביניהן, מלבד סכום של 25,000 ₪ ששולם על חשבון שכ"ט המוסכם בתשלומים ובמועדים שונים. כל פניותיה של עו"ד וינר לחב' ספיר לתשלום יתרת שכר הטרחה העומד ע"ס 21,600 ₪ + מע"מ, לא נשאו פרי. מכאן התביעה שפניי.

בעניין פרשנות ההסכם, נטען כי על כוונת הצדדים ואומד דעתם ניתן ללמוד מהאמור בסעיפים 1 ו- 2 להסכם שכר הטרחה, כך שסעד הכספי הנדרש בתביעה מתייחס לשלב הראשון של הבקשה לצווים זמניים, כאמור בסעיף 1 להסכם, ואשר בוצע במלואו ע"י עו"ד וינר, ואילו שכר הטרחה הנוסף המצוין בסעיף 2 להסכם מתייחס לשלב מתקדם של ההליך לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית וסיכומים וקיום דיון בתיק העיקרי, ואשר ממילא לא נתבע ע"י עו"ד וינר בתביעה כאן. עוד טוענת עו"ד וינר, כי המונח "סיכומים" אשר אוזכר בסעיף 1 להסכם שכר הטרחה, מתייחס לסיכומים שהוגשו ביחס לבקשה לצווים זמניים, ואשר אין חולק כי בוצע ע"י עו"ד וינר, ולא בקשר לעניין התיק העיקרי.

לעניין הפסקת הייצוג, טוענת עו"ד וינר כי הסיבה בשלה הופסק הייצוג נעוצה בחוסר האימון שנוצר בינה לבין ספיר על רקע התקפי הזעם בהם נתקף האחרון בהתנהגותו אל מול עו"ד וינר, באופן שלא אפשר את המשך הייצוג, כאמור. לטענתה, היחסים ביניהם עלו על שרטון, בין היתר, בפגישה שהתקיימה ערב יום כיפור בשנת 2005, בעת שייעצה התובעת לרו"ח הפנימי של חברת ספיר בהכנת חוות דעת חשבונאית הרלוונטית לתביעה שהגישה ספיר כנגד מפל.

לטענת עו"ד וינר, ספיר שחפץ לחסוך בהוצאות הטיפול בתביעה כנגד מפל, החליט לא לפנות למומחה בעל ניסיון בתחום והסתפק ברואה חשבון פנימי של החברה, וזאת חרף המלצתה של עו"ד וינר לשכור את שירותיו של מומחה בעניין. משכך, ככל שיש בפיה של חברת ספיר טענות באשר לחוות הדעת ונטל ההוכחה בתביעה כנגד מפל, אין לה להלין אלא על עצמה.

בסיכומיה, עמדה עו"ד וינר באריכות על הטעמים שמכוחם יש ליתן עדיפות דווקא לגרסתה ועדותה שלה על פני גרסת עדי הנתבעת (סעיפים 22-41 לסיכומיה). נטען כי אל מול עדותה של התובעת שהייתה עקבית ואיתנה, ניצבות עדויות עדי הנתבעת אשר לקו בסתירות פנימיות. עוד נטען כי בעדותם אישרו ספיר ואשתו, גב' להבה ספיר (להלן: "להבה"), כי בהסכם שכר הטרחה נעשו שינויים ותיקונים לבקשתה של חב' ספיר, ועל כן מנועה היא כיום מלטעון טענות בעל פה כנגד האמור בהסכם בכתב אשר נעשה כאמור לאחר מו"מ, תיקונים ושינויים. עוד אישר ספיר בעדותו את האמור בסעיף 1 להסכם שכר הטרחה לעניין גובה שכ"ט המוסכם וכן ביצוע הפעולות המשפטיות אשר נמנו בסעיף זה, ע"י התובעת.

בנוסף לכך, אישר ספיר בעדותו את חשיבות מתן צו המניעה הזמני, אשר הפך לימים לצו מניעה קבוע בזכות הפעולות המשפטיות שבוצעו על ידי התובעת. עוד נטען, כי ספיר נמנע בעדותו מליתן גרסה ברורה ועניינית לסיבת ונסיבות שחרורה של עו"ד וינר מייצוג הנתבעת.

לשיטתה של עו"ד וינר, יש לדחות מכל וכל את הטענה כי אחר שהופסק ייצוגה ע"י עו"ד וינר נאלצה הנתבעת לחתום על הסכם פשרה בתביעה שהגישה כנגד מפל בתנאי לחץ. בהקשר זה, מפנה עו"ד וינר לכך שבסוף ההליך ביחס לתביעה הקודמת נתקבל לידי הנתבעת סכום של 125 אלף שקלים בהתאם להסכם הפשרה. הוא הדין באשר לגרסת הנתבעת בעניין חסרונם של מסמכים אגב הפעלת זכות העיכוב של מסמכי לקוח השמורה לעו"ד בשל מחלוקת בתשלום שכר טרחה. נטען כי להבה אישרה בעדותה כי הם ידעו על האפשרות לצלם מסמכים מתוך תיק התביעה הקודמת המצוי בבית המשפט, וחרף זאת לא ניצלו נציגיה של הנתבעת זכות זו.

עוד טוענת התובעת, כי דווקא עדותה של להבה תמכה בגרסתה של עו"ד וינר באשר לאופן ביצוע התשלום, מראש, כמוסכם, שעה שבעדותה סתרה את טענתה שלה ולפיה התשלומים בגין שכר הטרחה המוסכם היו אמורים להיות משולמים לפי ההתקדמות בתיק.

טענות הנתבעת/ התובעת שכנגד בסיכומיה

לטענת הנתבעת, עו"ד וינר אינה זכאית לשכר טרחה כלל ועיקר, משום שהיא גרמה ברשלנותה לנזקים כספיים כבדים לחב' ספיר. הנתבעת אינה חולקת, כי עו"ד וינר הציעה לה את שירותיה המשפטיים והמקצועיים בטיפול בתביעה נגד מפל. עוד אין חולק, כי נחתם הסכם שכ"ט, אשר לשיטת הנתבעת, נוסח ע"י עו"ד וינר. לטענת הנתבעת, טיפולה של עו"ד וינר בתיק מפל הופסק בראשיתו של ההליך באופן חד צדדי שגרם נזקים לנתבעת, ומכאן זכאותה של האחרונה לקבלת פיצוי כספי בגין נזקים אלה. הנתבעת מייחסת לעו"ד וינר טענות מטענות שונות לעניין תפקודה המקצועי, כגון הפרת הסכם שכ"ט, בטלות הסכם שכר הטרחה, הפרת כללי לשכת עורכי הדין ועוולת רשלנות.

הנתבעת טוענת, כי הסכם שכר הטרחה שנוסח ע"י עו"ד וינר, חל על הטיפול הכולל בתיק מפל, על כל שלביו, ואין הוא מתייחס רק להגשת התביעה והוצאת צו המניעה הזמני, כפי טענת עו"ד וינר. לגרסתה, הטיוטות וההתכתבויות שהוחלפו בין הצדדים משלב המו"מ שהתקיים ביניהם תומך בגרסתה זו של הנתבעת. אף עדותה של עו"ד וינר מלמדת, כי היא בעצמה סברה שלא מגיע לה שכ"ט נוסף מעבר למה ששולם לה, שכן בהודעת ההתפטרות ששיגרה עו"ד וינר אל הנתבעת כלל לא ציינה את עניין יתרת שכ"ט ואף לא עשתה שימוש בזכות העיכוב על מסמכי תיק מפל.

נטען כי עקב התפטרותה של עו"ד וינר באופן חד צדדי מייצוג הנתבעת, שעה שלא קיימה את חיוביה עפ"י ההסכם ולא השלימה את הטיפול המשפטי שהוטל עליה מכוחו, אין היא זכאית לתבוע את מלוא שכ"ט המגיע לה עפ"י ההסכם. עו"ד וינר לא השכילה להוכיח זכאותה ליתרת שכ"ט, לא כן שכן שהיא ביצעה את מלוא העבודה שהוטלה עליה במסגרת הסכם שכר הטרחה.

עוד טוענת הנתבעת, כי הודעת ההתפטרות של עו"ד וינר מהווה הפרה של ההסכם. בשלב מתן ההודעה, טרם מילאה עו"ד וינר את חלקה בהסכם והותירה את חב' ספיר ללא ייצוג בתיק מפל, כאשר הסכסוך היה רק בראשיתו, תוך שהסבה נזק לנתבעת. משכך, אין היא זכאית לקבל שכ"ט שנקבע בהסכם אשר היא בעצמה הפרה אותו. עוד נטען, כי הנתבעת שילמה לעו"ד וינר שכ"ט ביתר, מכיוון שהסכום ששולם לה בסך 25,000 ₪ עולה על השכר המגיע לה בגין עבדותה החלקית עד לשלב בו התפטרה מייצוג.