אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> י. ד. נ' המוסד לביטוח לאומי

י. ד. נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 08/05/2017 | גרסת הדפסה

עב"ל
בית דין ארצי לעבודה
11714-12-16
04/05/2017
בפני השופטים:
1. יגאל פליטמן
2. ורדה וירט-ליבנה
3. אילן איטח


- נגד -
המערער:
י.ד.
עו"ד אברהם שהין
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד רמי יפרח
פסק דין

   השופט אילן איטח

  • לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (השופט דניאל גולדברג ונציגי הציבור מר רמי אלקנה ומר יוסף ברק; ב"ל 33920-02-15), בו נדחתה תביעת המערער להכיר במחלה ברגליו כפגיעה בעבודה לפי עילת המיקרוטראומה.

  • המערער, יליד 1957, הועסק במשך כשבע וחצי שנים ברשת לממכר מכשירי כתיבה. יום עבודה נמשך כשמונה שעות ובקיץ לפני שנת הלימודים שעות העבודה התארכו. במרבית שעות עבודתו עבד המערער בעמידה הן בעת שעמד בקופה והן כאשר ביצע פעולות נוספות כגון פריקת משטחי סחורה, תמחור סחורה ופיזורה במדפי החנות.

  • בתביעתו, שנתמכה בחוות דעת רפואית מאת ד"ר ליאור דיין – מומחה לכירורגיה אורתופדית, נטען כי העמידה הממושכת גרמה לו לכאבים בכפות הרגליים, בקרסוליים ובשוקיים.

  • בית הדין האזורי דחה את התביעה מן הטעם שלפי ההלכה הפסוקה "עמידה ממושכת אינה מקיימת את דרישות תורת המיקרוטראומה, שכן אינה כוללת ביצוע פעולות חוזרות ונישנות".

  • במסגרת הערעור טען המערער, בתמצית, כי בית הדין האזורי שגה בכך שלא מינה מומחה לבחינת הקשר הסיבתי שבין העמידה הממושכת ובין מחלת המערער ברגליו, במיוחד נוכח חוות הדעת של ד"ר דיין לפיה העמידה הממושכת מקפחת את זרימת הדם לעצבים ולרקמות הרכות וגורמת לנזקים זעירים; העמידה הממושכת לא היתה סטטית אלא כרוכה היתה מטבע הדברים בתזוזות רבות.

  • המשיב (להלן – המוסד) טען כי יש לדחות את הערעור משהדגש בתביעת המערער היתה העמידה הסטטית ולא הטענה כי התנועות בכפות הרגליים, בין בזמן העמידה ובין לצורך תנועה בחנות, הן שגרמו למחלה ברגליים. המוסד הדגיש כי עילת המיקרוטראומה מחייבת קיומן של תנועות חוזרות ונישנות שגרמו לנזק.

  • בהתאם להסכמת הצדדים הדיון בערעור התקיים לפי תקנה 103 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן – התקנות), והוסכם כי הטעיונים בישיבת קדם הערעור יראו כסיכומים בכתב.

  • לאחר שבחנו את כלל חומר התיק ואת טענות הצדדים הגענו למסקנה כי אין מנוס מדחיית הערעור וכי ראוי פסק דינו של בית הדין האזורי להתאשר מטעמיו לפי תקנה 108 (ב) לתקנות.

  • לאמור נוסיף את הדברים הבאים:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ